כל תיק שלישי בהוצאה לפועל - בגלל חוב שהתחיל בפחות מ–10,000 שקל

נתונים חדשים מגלים כי בעשור האחרון חלה ירידה במספר התיקים הפתוחים בהוצאה לפועל - גם בזכות סגירת רשות השידור שפתחה כ–50 אלף תיקים בשנה - ומספר החייבים הצטמצם בחצי ■ לצד ירידה באחוז החייבים עם תיק אחד, חלה עלייה בשיעור החייבים עם יותר מעשרה תיקים

אפרת נוימן
אפרת נוימן
רשות האכיפה והגבייה
רשות האכיפה והגבייהצילום: אגף הדוברות וההסב
אפרת נוימן
אפרת נוימן

בעשור האחרון גדל שיעור החייבים שיש להם יותר מעשרה תיקים בהוצאה לפועל, בעוד ששיעור החייבים עם תיק אחד ירד — כך עולה מנתונים שפירסמה באחרונה רשות האכיפה והגבייה, שהוקמה ב–2009 במסגרת רפורמה שכללה את הפרדתה ממערכת בתי המשפט.

הדו"ח שפירסמה הרשות מגלה כי במקרה של 19% מהחייבים, סכום החוב בפתיחת התיק היה נמוך מ–5,000 שקל. אצל 30% הוא היה נמוך מ–10,000 שקל, ובמקרה של 61% מהחייבים הוא היה נמוך מ–50 אלף שקל. אצל רבע מהחייבים החוב בעת פתיחת התיק היה יותר מ–100 אלף שקל. רק 3% מהחייבים בכל שנה מגישים בקשת התנגדות, כלומר מתכחשים לעצם קיום החוב.

מהנתונים עולה גם כי לקרוב ממחצית מהחייבים ב–2018 יש תיק אחד פתוח, ואילו ל–9% מהם יש יותר מעשרה תיקים — אשר מהווים 42% מכלל התיקים במלאי.

אחרי שנתיים — התיק ניסגר אוטמטית

רשות האכיפה והגבייה כוללת ארבע יחידות הוצאה לפועל בארבעה מחוזות, את פעילות המטה ואת המרכז לגביית קנסות. הרשות אחראית גם לגביית תשלום עבור המדינה (למשל קנסות משטרה).

בעשור האחרון מספר החייבים שיש להם תיק בהוצאה לפועל הצטמצם בכמעט 50%, ובסוף 2018 היו כ–630 אלף חייבים. הירידה במספר החייבים נובעת בעיקר מהירידה במספר התיקים הפתוחים ומכך שנעשו פעולות שונות לטיוב השירות, כמו מחיקה של תיקים עם תעודות זהות שגויות או פנייה לבעלי חוב בתיקים שבהם החייבים נפטרו — שחלקם ויתרו על החוב.

כיום בהוצאה לפועל יש כ–2.3 מיליון תיקים פתוחים, כשליש מהם במחוז חיפה והצפון. מאז הרפורמה חלה ירידה במספר התיקים הפתוחים, כאשר ב–2009, אז הוקמה הרשות, היו 3.5 מיליון תיקים.

ב–2010 נסגרו בהוראת שעה 700 אלף תיקים אחרי ששכבו במשך שנים רבות במערכת מבלי שנעשו בהם פעולות מצד בעלי חוב. מאז אותה שנה נסגרים באופן אוטומטי תיקים אחרי שנתיים שלא בוצעו בהם פעולות, ואחרי שניתנת התראה לבעל החוב. ברוב השנים מאז 2009, מספר התיקים שנסגרו היה גדול ממספר התיקים שנפתחו.

גורם משמעותי שהשפיע על הירידה במספר התיקים שנפתחו הוא סגירת רשות השידור — שפתחה מדי שנה כ–50 אלף תיקים במערכת ההוצאה לפועל, עד לסגירתה ב–2014. בשנה שעברה הועברו לגבייה כ–750 אלף תיקי גביית אגרות רשות השידור, בסכום כולל של כ–186 מיליון שקל, וניתנה אפשרות לשלם חובות בגינם ללא תוספות פיגורים. נכון להיום, 10% מהתיקים נסגרו והשאר נותרו פתוחים ונמשכת הגבייה שלהם.

רוב החייבים (89%) הם אנשים פרטיים והשאר הם חברות ושותפויות. לאורך העשור חלה ירידה באחוז תיקי הזוכים הפרטיים בהוצאה לפועל. לעומת זאת, אחוז התיקים של זוכים שהם חברות ושותפויות עולה. 10% מהחייבים מיוצגים על ידי עורכי דין, כאשר 94% מהתיקים הזוכים מיוצגים על ידי עורכי דין.

ירידה בפינוי ממגורים

מגמה נוספת שרואים מאז הרפורמה היא ירידה במספר ההליכים לתפיסת רכב. אף שיש עלייה בכמות רישומי עיקול רכב (כלומר, במקרים רבים לא מממשים הזוכים את העיקול מסיבות שונות). בעוד ב–2009 היו 23.5 אלף הליכים לתפיסת רכב, ונתפסו בפועל כ–2,100 מכוניות, ב–2018 המספר ירד לכ–3,000 הליכים, ונתפסו בפועל 438 מכוניות. הסיבה לפער בין מספר ההליכים לתפיסות בפועל היא שהזוכים מבקשים לתפוס רק את המכוניות היקרות או בעלות הערך בשוק החופשי.

לשכת הוצאה לפועל

בעשור שחלף חלה ירידה גם בעיקולים של צדדים שלישיים (כמו חשבונות בנק או קופות גמל), שנובעת בעיקר מירידה במספר התיקים ומכך שהיום פעולת העיקול כרוכה בתשלום.

ירידה משמעותית נוספת רואים בצווי פינוי בתיקי משכון דירות מגורים. אם ב–2009 היו כ–3,800 צווי פינוי שהתבקשו, ובוצעו בפועל 70, בשנה החולפת המספר ירד לכ–900 — ובוצעו בפועל 41. הסיבה לירידה היא שהבנקים זהירים יותר ושתיקון לחוק הוצאה לפועל מ–2009 מחייב את הזוכה לספק לחייב דיור חלופי.

בסכומי הגבייה הישירה של מערכת ההוצאה לפועל (בכלל זה תשלומים בקופות, עיקולים, חילוט ערבויות, תקבולים ממכירות במחסני הוצאה לפועל), ניתן לראות עלייה של כ–50% בעשור האחרון — ממיליארד שקל ל–1.5 מיליארד שקל. עיקר העלייה היתה בארבע השנים הראשונות לרפורמה, כאשר הגבייה הגיעה לשיא ב–2013.

מנהל רשות האכיפה והגבייה, תומר מוסקוביץ, אמר כי "ב–2018 המשיכה הרשות לחזק את מגמת המעורבות והאקטיביות שלה — הן בעידוד חייבים לשלם, הן בהגעה להסדרים בין החייבים לזוכים, הן בהשתתפות בימי מיצוי זכויות, והן בהדרכות של עורכי דין וארגונים חברתיים". הדו"ח הוכן באגף לתכנון מחקר ומדיניות ברשות על ידי רבקה אהרוני, סמנכ"לית האגף, רפי גולן, מנהל תחום סטטיסטיקה, ויולנדה גולן, מנהלת תחום המחקר.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"