עתירה נגד סמכות רשות המסים "להכריח" חברה לחלק רווחים רטרואקטיבית

מנהל רשות המסים יכול לקבוע כי יש להתייחס לרווחים שנצברו בקופת חברה כאילו חולקו, ובהתאם לכך למסות את בעל המניות ■ כעת הוגשה עתירה מחודשת לבג"ץ נגד החלת התיקון גם על רווחים היסטוריים, ולא רק החל מכניסתו לתוקף, ב-2017

אפרת נוימן
אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
בית המשפט העליון
בית המשפט העליוןצילום: מארק ישראל סלם
אפרת נוימן
אפרת נוימן

רו"ח צבי פרידמן הגיש אתמול עתירה לבג"ץ בעניין התיקון לחוק שמאפשר למנהל רשות המסים להורות לחברה על חלוקה של רווחים "בכפייה" - גם בנוגע לרווחים מהשנים שלפני שהתיקון נכנס לתוקף.

מדובר בחקיקה שנכנסה לתוקף בתחילת 2017, ולפיה למנהל רשות המסים יש סמכות לקבוע - לאחר התייעצות עם ועדה ציבורית ובכפוף לכמה תנאים - כי יש להתייחס לעד 50% מהרווחים שנצברו בקופת חברת מעטים (חברה שבה שולטים עד חמישה בעלי מניות) כאילו חולקו, ובהתאם לכך למסות את בעל המניות (30% מס על דיווידנד, ומס יסף אם הוא רלוונטי).

רו"ח צבי פרידמן

כבר ביולי 2017 עתר רו"ח צבי פרידמן לבג"ץ בעניין חוקיות התיקון, וביקש לקבוע כי הוא יחול רק לגבי רווחים שנצברו מ-2017 ואילך. לאחד הגשת העתירה דנה בכך ועדת הכספים של הכנסת ונשמעו טענות נגד הרטרואקטיביות של התיקון לחוק. משכך, הניח העותר כי הנושא נמצא במסלול טיפול, ומשך את העתירה. יו"ר ועדת הכספים משה גפני הבהיר שהוועדה לא הייתה מודעת לכך שתיקון החקיקה מאפשר להחיל באופן רטרואקטיבי את סמכות המנהל להורות על חלוקת דיבידנד כפויה, ואף ציין כי נציגי רשות המיסים למעשה ניצלו את חוסר ההבנה של וועדת הכספים בסוגיות אלו. גפני ביקש מנציגי רשות המיסים כי יובהר בחוזר מקצועי שהסעיף לא יופעל באופן רטרואקטיבי.

ואולם, בדצמבר פורסם חוזר של רשות המסים שמבהיר כי יש אפשרות להורות על חלוקת דיבידנד כפויה גם ביחס לרווחים שצמחו לפני שנים רבות. בעקבות זאת הגיש כעת פרידמן שוב עתירה לבג"ץ. במסגרתה מתבקש בית המשפט העליון להורות למנהל רשות המיסים, ערן יעקב, שלא להפעיל את הוראות התיקון באופן רטרואקטיבי. את העתירה הגישו עורכי הדין אמנון רפאל ושלומי לזר ממשרד אמנון רפאל ושות' (שהגישו את העתירה הקודמת באותו עניין) ביחד עם עורכי הדין ירון מהולל ונועה לב-גולדשטיין ממשרד עורכי דין איתן, מהולל, שדות.

עו"ד נועה לב גולדשטיין

לב-גולדשטיין סבורה כי העיוות לא יעמוד תחת ביקורת שיפוטית. "כל משפטן, קל וחומר משפטן המומחה בתחום המיסים – יודע שניתן לחוקק חקיקה בעלת תחולה רטרואקטיבית בנסיבות חריגות במיוחד. בנסיבות אלו, מהדברים הקשים שנאמרו בדיונים בוועדת הכספים של הכנסת – ברור שהמחוקק כלל לא היה מודע לכך שהתיקון יאפשר למנהל להפעיל סמכותו באופן רטרואקטיבי גם על רווחים שצמחו לפני שנים, ו"התיישנו" לפי הדין הקודם, וכמובן שלא הייתה כוונה לבצע תיקון חקיקה כזה".

לזר הוסיף כי הפרשנות השגויה של רשות המסים לגבי התחולה הרטרואקטיבית של הסעיף, מאפשרת למעשה פתיחה של שומות לשנות מס סגורות והיא מנוגדת לעקרון סופיות השומה ולהוראות ההתיישנות שבפקודת מס הכנסה. לכן, פנינו לבית המשפט על מנת להבהיר את מגבלות הסמכות בצורה מידתית וסבירה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות

דירה בהנחה

6,269 משקי בית זכו בהגרלה. אבל האם בכלל כדאי לקנות דירה בהנחה?

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט