שחרור 1,000 האסירים מדגים מדוע אין לאפשר לכנסת להתגבר על בג"ץ

בממשלה הנוכחית הונף דגל המשילות גבוה יותר מבכל קודמותיה, והשרים פועלים לצמצום כל התערבות חיצונית

עידו באום
עידו באום
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שחרור אסירים בכלא באר שבע, בשבוע שעבר
שחרור אסירים בכלא באר שבע, בשבוע שעברצילום: אליהו הרשקוביץ
עידו באום
עידו באום

למה אסור לתת לממשלה ולכנסת את הכוח להתגבר על פסיקות בג"ץ? כי ממשלת ישראל שולטת בכנסת שליטה מלאה ומתמודדת עם פסקי הדין של בג"ץ בצורה רשלנית ומקוממת.

קחו למשל את פסק דינו של בג"ץ בעניין מרחב המחיה בבתי הכלא. פסק הדין שניתן ביוני 2017 חייב את המדינה להגדיל תוך שנה וחצי את שטח המחיה המוקצב לאסירים. המדינה נדרשה להגדיל את השטח שיוקצה לכלואים מ–3 מ"ר בממוצע ללא שירותים ומקלחת, ל–4 מ"ר, או 4.5 מ"ר כולל שירותים ומקלחת.

בניסיון להלך אימים על בג"ץ התריעו משרדי האוצר וביטחון הפנים כי עלות היישום של פסק הדין תהיה 2.7 מיליארד שקל. המשנה לנשיאת בית המשפט העליון דאז, אליקים רובינשטיין, כתב בפסק דינו כי "זכויות יסוד אינן יכולות לסגת מפני שיקולים תקציביים. ענייננו בליבת כבוד האדם ובהגשמתה של הזכות לקיום מינימלי בכבוד במובנה הבסיסי ביותר, ואין בשיקולי תקציב כדי להצדיק פגיעה באלה, המתמשכת לאורך עשרות שנים".

שופטי בג"ץ אינם נאיבים. איש לא ציפה שהממשלה תבנה בתי כלא חדשים תוך שנה וחצי. כוונת בג"ץ היתה כי המדינה תמצא פתרונות חלופיים וגם תתאים את מדיניות המאסרים לתנאי הכליאה. בהיבטים מסוימים, זה גם מה שעשתה הממשלה. דו"ח ועדת דורנר, שפורסם לפני כשנה ואומץ על ידי הממשלה, קורא לתת משקל גדול יותר להליכי שיקום על פני עונשי מאסר ממושכים, במקום שהאפשרות לשיקום קיימת ורצויה.

בכל הקשור למצב הכליאה והתנאים בבתי הכלא, המדינה עשתה מעט. כאשר סוף־סוף נקטה הממשלה פעולה, היא היתה רשלנית — שחרור אסירים בסיטונות.

לפני חודשים ספורים חוקקה הממשלה חוק שהביא בשבוע שעבר לשחרור מוקדם של 1,000 אסירים, שנותרו להם תקופות מאסר קצרות יחסית. שחרור האסירים בוצע ללא אבחנה בין סוגי העבריינים, ללא בדיקת מסוכנות פרטנית וללא מעקב של קציני מבחן לאחר השחרור.

כה גדולה המתנה, שהיו אסירים שוויתרו על פנייה לשחרור בוועדת קיצור שליש, שבה מוטלים בדרך כלל תנאים לשחרור — והעדיפו לחכות לשחרור מינהלי, שניתן ללא כל הגבלות. רק אסירים ביטחוניים הוחרגו מהשחרור המוקדם.

אחד המשוחררים, עבריין רכוש ואלימות, גנב מיד לאחר השחרור אופנוע, נהג ללא רישיון, התנגש בעץ — ונהרג. זה הראשון בנזקים החברתיים שימיט הפתרון הרשלני שבחרה הממשלה ליישם.

בממשלה הנוכחית הונף דגל המשילות גבוה יותר מבכל ממשלה אחרת. בנימין נתניהו, איילת שקד, יריב לוין, מירי רגב ואופיר אקוניס — כולם פועלים לצמצום התערבותם של בג"ץ ושל היועצים המשפטיים במתחם שיקול הדעת שלהם. היוזמה שנבלמה לעת עתה לחוקק את פסקת ההתגברות, שנועדה לאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל על ידי בג"ץ, היתה ביטוי קיצוני למגמה הזאת.

שחרור האסירים המוקדם ממחיש עד כמה בזה הממשלה לבג"ץ ולמשפטנים. לכן, ביחסי הכוח בין הכנסת לבג"ץ ידו של האחרון — בניסיונותיו לשמור על זכויות האדם בישראל — על התחתונה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

יאיר לפידות

"ל-95% מהציבור אין מספיק הון עצמי כדי לרכוש דירה בישראל"

ראם רייזנר ומשפחתו

"עברנו לאחד המקומות היפים בארץ — ולרגע לא הסתכלנו לאחור"