כשפוליטיקאים נחקרים, חבריהם לא צריכים לבקר את המשטרה

ועדת החוקה של הכנסת אמורה לבקר את רשויות החוק באופן ענייני ושקול ■ במקום זאת, חברי כנסת מנצלים לעתים את הבמה כדי לנגח את המשטרה בזירת חקירות השחיתות

עידו באום
עידו באום
ניסן סלומינסקי
צילום: אמיל סלמן
עידו באום
עידו באום

המשטרה היא גוף בעל עוצמה אדירה, ולכן היא צריכה להיות כפופה לביקורת קפדנית. למרבה המזל, המשטרה כפופה לשורה ארוכה של גופי בקרה חיצוניים: הפרקליטות, היועץ המשפטי לממשלה, בית המשפט, נציבות הביקורת על מייצגי המדינה בערכאות, המחלקה לחקירות שוטרים, הסניגוריה הציבורית ומבקר המדינה. יש גוף נוסף שמבקר את המשטרה, אבל הוכיח אתמול (ב') שוב כי אינו ראוי לתפקיד: ועדת החוקה של הכנסת.

הוועדה כונסה לדון ב"מוסד עד המדינה". לכאורה, היוזמה הגיעה מח"כ יצחק וקנין מש"ס, שביקש לתקוף את השימוש בעד המדינה במשפטו של השר לשעבר שלמה בניזרי. בפועל, האש כוונה לשורה של תיקי שחיתות שבמרכזם עדי מדינה, חלקם מוסרים עדות בימים אלה בחדרי החקירות ואחרים כבר מעידים במשפטים מתנהלים.

יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), לא הסתיר את מוקד הדיון: "הדיון הוא על עצם השימוש במוסד עד מדינה ולא על המשפט של בניזרי. אף שזה כלי לא פשוט, שבו מקלים על עבריין תמורת עדות, המערכת מרבה להשתמש בו. יש כאן מסר בעייתי שאנשים יכולים להקל בפשיעתם מתוך ידיעה שיוכלו להפוך עדי מדינה. שאלה נוספת היא עד כמה מופעלים לחצים על אדם ומאלצים אותו להיות עד מדינה, יש מעצרים שפתאום מתארכים מאוד ותנאים לא פשוטים, אולי כדי שהאדם ירים ידיים, יהפוך עד מדינה ויאמר מה שהמערכת רוצה שיגיד ולא את האמת".

בכך נפתחה הדרך להתגוללות של חברי הכנסת על המשטרה, הפרקליטות והשימוש בעדי מדינה, שכל קשר בינה לבין בקרה אמיתית של הרשות המחוקקת לרשות המבצעת מקרי בהחלט.

"על פי התורה זה עד זומם ולא היינו צריכים לקבל את עדותו כלל", אמר ח"כ וקנין. אחר כך הפריז ואמר כי "בשנים האחרונות בכל תיק יש עד מדינה". לדבריו, "אני מבין שהמערכת רוצה את הראש של בניזרי ושל דוד ביטן, אבל חובה עלינו לחקור ולא להתבסס על עדות עד מדינה כמרכזית להרשעה".

ח"כ יצחק וקנין. "על פי התורה, עד מדינה הוא עד זומם"צילום: אמיל סלמן /ג'יני

ח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו, שמספר גדול של פעיליה - ובראשן סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום - עומדים כיום למשפט בתיק עם מספר גדול של עדי מדינה - השוותה את משטרת ישראל למשטרת אוקראינה. "כששירתתי במשטרה באוקראינה ראיתי אדם ששמים אותו ליד עבריין ואחרי שעתיים יספר הכל. כל משטרות העולם משתמשות באותם כלים... אדם בתנאים כאלה יספר הכל. אתם מפעילים לחץ לא ראוי על עדים וזה אומר שאתם לא יודעים לעבוד. כל עוד אתם משתמשים בכלים כאלו אתם חלשים ולא יודעים את עבודתכם, התרשלתם בעבודתכם".

ח"כ נורית קורן (הליכוד) מתחה ביקורת גם היא. המשטרה, לטענתה, הרחיבה את השימוש בעדי מדינה "מארגוני פשע לפרשיות אחרות, ונראה שאתם לוחצים יותר מדי כי יותר קשה להביא ראיות".

מעט מכבודה של ועדת החוקה הציל ח"כ בני בגין (ליכוד) שהגיב על הדברים. "איני מתמצא בנוהגים של משטרת אוקראינה, אבל להשוות למערכת המשפט בישראל אלה דברים מופרזים ומופרכים ויש להצטער עליהם. אוזניים יצלו... כל אחד מבין את ההגבלות בשימוש בעדי מדינה, אך יש להביא בחשבון שחשדות בעבירות חמורות לגבי אישי ציבור יש לבדוק עד תום ולטפל בהם בקדימות עליונה". דברים כדורבנות, אבל בגין שייך לדור אחר של פרלמנטרים.

מיקוד המתקפה של חברי הכנסת במשטרה ממחיש עד כמה היא כוזבת. המשטרה אינה חותמת על הסכמי עד מדינה וחברי הכנסת יודעים זאת היטב. כדי לחתום על הסכם עם עד מדינה נדרש אישור של פרקליט מחוז. כלומר, האחריות היא בידי הפרקליטות. אבל חברי הכנסת לא מיקדו את הביקורת בפרקליטות, משום שמטרתם בעת הנוכחית היא לערער את אמון הציבור בתוצרים של חקירות השחיתות הציבורית.

ח"כ בני בגין. דור אחר של פרלמנטרים

הפרקליטות היא גם זו שהגיעה להשיב לחברי הכנסת. המשנה לפרקליט המדינה עו"ד נורית ליטמן הסבירה לוועדה בטעם רב כי הסכמים עם עדי מדינה הם רע הכרחי בעבירות שקשה לחשוף, כמו עבירות שוחד או עבירות של ארגוני פשיעה. לפי נתוני המשטרה שהוצגו לוועדה עומד הממוצע השנתי של עדי מדינה על 17 הסכמים לשנה מתוך אלפי תיקים. שיעור זניח בלבד.

עבודת המשטרה בכל המישורים חייבת להיות נתונה לביקורת. פרשת אום אל-חיראן והתנהלות המשטרה בהפגנות הימים האחרונים בחיפה הם שני מקרים אנקדוטליים שממחישים עד כמה חשוב לקיים בקרה כזו. למרבה הצער, הביקורת הזו חשובה מדי מכדי להשאיר אותה לחברי כנסת. במיוחד כאשר פוליטיקאים מצויים במוקד חקירות שחיתות וחבריהם אינם מהססים לגונן עליהם באמצעות מתקפות חסרות בסיס על המשטרה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"