ההזדמנות האחרונה להגיש תביעות ייצוגיות - בלי אגרות

השבוע עדיין אפשר להגיש בקשות לייצוגית ללא אגרה ■ התקנות השנויות במחלוקת שקידמה שרת המשפטים, איילת שקד, נועדו להפחית את מספר תביעות הסרק ■ לטענת המתנגדים, לא הוכח כי קיימת תופעה רחבה של תביעות סרק ■ ארגונים חברתיים יעתרו לבג"ץ

אפרת נוימן
אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
איילת שקד
איילת שקדצילום: אמיל סלמן
אפרת נוימן
אפרת נוימן

ב-8 במאי ייכנסו לתוקף התקנות שמטילות לראשונה תשלומי אגרה משמעותיים על הגשת בקשות לתביעה ייצוגית, מתוך כוונה להפחית את מספר תביעות הסרק. התקנות יחולו רק על בקשות חדשות, כך שלתובעים הייצוגיים ועורכי דינם נותרו ימים ספורים להגשת בקשות פטורות מאגרה.

לפי התקנות שקידמה שרת המשפטים, איילת שקד, ועברו בדרך כמה התאמות, תוטל אגרה של 16 אלף שקל על הגשת תביעה בבית המשפט המחוזי (שבו מוגשות יותר מ-80% מהתביעות הייצוגיות), ואגרה של 8,000 שקל בבית משפט השלום. בעת הגשת הבקשה ישלם התובע הייצוגי 5,500 שקל במחוזי ו-3,000 שקל בשלום - והיתרה לאחר מתן פסק הדין. הגשת תביעה נגד רשות מנהלית תחויב באגרה של 1,800 שקל.

עוד נקבע כי יינתן פטור מאגרה לארגון שהגשת תביעות ייצוגיות אינה פעילותו העיקרית, למועצה הישראלית לצרכנות ולשוכר בדיור ציבורי התובע חברה לדיור ציבורי. כמו כן, יינתן פטור לכל התביעות הייצוגיות בתחומים של איכות הסביבה, איסור אפליה במוצרים, שירותים וכניסה למקומות בידור ומקומות ציבוריים, פגיעה באנשים עם מוגבלויות ודיני עבודה.

אם התביעה הייצוגית תידחה, התובע ישלם את יתרת האגרה. אם התביעה התקבלה במלואה או בחלקה, ובמקרה של הסדר פשרה, הנתבע ישלם את יתרת האגרה והוא יפצה את התובע על מחצית האגרה ששילם בעת הגשת התביעה. כמו כן, בית המשפט רשאי לפטור את הנתבע מתשלום יתרת האגרה.

אם התובע יבחר להסתלק (כלומר לסגת מההליך) ויקבל את אישור בית המשפט לכך, הוא ישלם את יתרת האגרה אך לבית המשפט יהיה שיקול דעת לקבוע אחרת בהתאם לנסיבות ההסתלקות. למשל, אם ההסתלקות נבעה מכך שהנתבע תיקן את דרכיו, השופט יוכל לפטור את התובע מתשלום, לעומת מקרה של היעדר עילה.

כמו כן, נתבע שיטיל אחריות על צד שלישי יחויב באגרה עבור שליחת ההודעה לצד השלישי בלי חלוקה לתחילת ההליך וסופו.

"ללא נתונים ומחקר"

ההליכים לקידום התקנות החדשות לוו בהתנגדות רחבה: אחת הטענות היתה כי תומכי הצעת החוק לא הציגו בפני וועדת חוקה, חוק ומשפט שאישרה את התקנות נתונים לביסוס הטענה בדבר היקף התופעה של הליכי הסרק, ולא נבדקו ההשפעות של תיקון מס' 10 שהתקבל ביולי 2016, שבו כבר נקבעו מנגנונים שביקשו להתמודד עם הליכי סרק.

עו"ד אסף פינקצילום: דניאל בר און

עו"ד אסף פינק, המתמחה בתחום התביעות הייצוגיות, טוען כי המתווה כפי שאושר בוועדת החוקה כלל התחייבויות נוספות שלא טופלו. למשל, הובטח כי הפעילות של הקרן לתובענות ייצוגיות (קרן ממשלתית שעוזרת במימון תביעות) תעוגן בחקיקה ותקציבה יוגדל. פינק אומר כי הדבר לא נעשה והקרן אף הפסיקה לפעול עד למינוי חברים חדשים בה.

בימים הקרובים מתכנן פינק, ביחד עם עורכי הדין גלעד ברנע וורדית דמרי מדר מהמרכז לחינוך משפטי קליני באוניברסיטה העברית, להגיש עתירה לבג"ץ נגד התקנות, בשם ארגונים חברתיים. לטענתם, הליך אישור התקנות לא היה תקין - בין משום שבחינת סכום האגרה הראוי לא לווה בביצוע מחקר עומק מצד משרד המשפטים. בהיבט המהותי נטען כי מדובר בפגיעה חמורה ותקדימית בזכות הגישה לערכאות.

פינק אומר כי העותרים מסתמכים על מקרה שאירע באחרונה, שבו ביטל בית המשפט העליון בבריטניה אגרה דומה על תביעות עובדים, בטענה כי הטלת אגרה כזו אינה חוקתית ופוגעת בזכות הגישה לערכאות.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

יש ענפים שבהם עליית השכר מחווירה בהשוואה לביקוש

לזה אתם קוראים העלאת שכר? המעסיקים שימשיכו לרעוב לעובדים

יהונתן כהן

פי 150 צ'קים חוזרים: הנורות האדומות שלא נדלקו בגיבוי, ואיך איבד יהונתן כהן את רוב ההשקעה

נעה ברויאר. "שתיתי יין עם חברות, וחברה אחת הציעה לי להתמחות בלחם. כעבור חודשיים מצאתי עבודה במאפייה"

"אני חיה קצת כמו אזרח ותיק. ויתרתי על חופשות וכסף, אבל אני שמחה יותר"

פרייבט אקוויטי

התעשייה שמוצצת את לשד הכלכלה האמריקאית גדלה ללא מעצורים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

עובדי בניין מסייעים בהכוונת התנועה במנהטן, ניו יורק, בתחילת החודש

האם הראלי בשווקים מסמן את התחתית — או שהגרוע מכל עוד לפנינו?

מבט משטח המריבה אל הים. כל דונם שווה מיליונים, ומחירי הבתים בסביבה מגיעים לעשרות מיליוני שקלים

"פתאום הבנו שיש בעיות עם הקיבוץ": השקיעו 30 מיליון שקל בשכונה חדשה ליד שפיים, אבל אז הכל השתבש