גרוסקופף הכריע: כמה יקבלו עורכי הדין בתיק דסק"ש-מעריב?

רונן עדיני ורם דקל, שהגישו את התביעה הנגזרת שבמרכזה עסקת "מעריב" הכושלת, דרשו במקור 25 מיליון שקל ■ התביעה הסתיימה בפשרה שלפיה ישלמו הדירקטורים לשעבר, בהם נוחי דנקנר, 100 מיליון שקל - כשהביטוח יממן את רוב הסכום

אפרת נוימן
אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עו"ד רונן עדיני
עו"ד רונן עדיניצילום: אייל טואג
אפרת נוימן
אפרת נוימן

בית המשפט המחוזי מרכז קבע אתמול (א') כי עורכי הדין רונן עדיני ורם דקל, שהגישו את התביעה הנגזרת נגד דירקטורים לשעבר ב דסק"ש , שבמרכזה עסקת "מעריב" הכושלת, יקבלו 4.5 מיליון שקל כל אחד. עוד נקבע כי התובעים הנגזרים, רמי אוסטרובסקי ויניב אוזנה, יקבלו כ-1.2 מיליון שקל כל אחד.

נותן ההחלטה, השופט עופר גרוסקופף, אישר בתחילת ינואר את הסכם הפשרה שנחתם בין הדירקטורים לחברה, שלפיו 13 הדירקטורים הנתבעים, ובהם נוחי דנקנר, ישלמו לדסק"ש 100 מיליון שקל – כאשר 85% מהסכום יגיע מחברת הביטוח. התשלום לתובעים ולעורכי דינם ייגרע מסכום הפשרה.

שכר הטרחה שנקבע נמוך משמעותית מזה שביקשו עדיני ודקל - 25 מיליון שקל. עבור שני התובעים יחדיו ביקשו עדיני ודקל 6.25 מיליון שקל.

גרוסקופף חישב את שכר הטרחה והגמול בדומה להלכה שנקבעה בעניין רייכרט (אך לא באופן זהה) ובהתאם לסכום נטו שיישאר בחברה אחרי התשלום לעורכי הדין ולנתבעים. בנוסף, הוא התחשב בכך שבעת אישור הבקשה לנגזרת כבר נפסק שכר טרחה של 250 אלף שקל. לפי חישוב זה, שכר הטרחה והתגמול הוא 11.4 מיליון שקל אשר מתחלק ביחס של 4:1 כך שהתובעים הנגזרים יקבלו 20% מהסכום הכולל ועורכי הדין יקבלו 80%.

"התלבטתי בשאלה אם יש לבצע הפחתה של שכר הטרחה והגמול בגין העובדה שהפשרה בענייננו הושגה בשלבים מוקדמים של ניהול התובענה לגופה (לאחר שאושר ניהול התביעה הנגזרת) וממילא ההשקעה שנדרשה מהתובעים הנגזרים ובאי הכוח בתביעה הנגזרת נמוכה מזו שנדרשה בעניין רייכרט", כתב גרוסקופף, והוסיף כי במקרה זה הוא נמנע מהפחתת הסכום.

גרוסקופף ציין כי במסגרת השיקולים הוא התחשב בכך שמדובר בתביעה תקדימית ובעלת חשיבות ציבורית, אשר הגשתה הצריכה מידה לא מבוטלת של יצירתיות ותעוזה, ובלשונו: "מאפיינים אלו של התובענה מצדיקים פסיקת שכר טרחה על הצד הגבוה". הוא גם ציין כי הליך אישור ניהול הנגזרת בתיק היה מורכב יחסית וכלל חקירות ממושכות של מצהירים ונותני חוות דעת.

נוחי דנקנרצילום: עופר וקנין

במרכז התביעה, שהוגשה בספטמבר 2012, עומדת העסקה לרכישת עיתון "מעריב" ב-2011, שאושרה על ידי דירקטוריון דסק"ש בהנהגתו של בעל השליטה לשעבר, נוחי דנקנר. עם הדירקטורים הנתבעים שאישרו את העסקה נמנים אבי פישר, יצחק מנור, צבי לבנת, חיים גבריאלי, פרופ' ניב אחיטוב ואמו של דנקנר, זהבה דנקנר.

באוגוסט 2015 קבע גרוסקופף כי כבר בעת שאושרה העסקה, האפשרות להפוך את "מעריב" לעסק רווחי נראתה חיזיון אוטופי ואפילו דמיוני, וקבע כי הדירקטורים הפגינו אדישות ונהגו בפזיזות - הן בהיבט הפרוצדורלי והן בהיבט המהותי.

הסכם הפשרה גובש לאחר הליך גישור שהתקיים בפני המגשרת, השופטת לשעבר הילה גרסטל. ההסכם נחתם בין עורכי הדין של הדירקטורים ומאחורי גבם של עדיני ודקל, שהגישו את התביעה הנגזרת אך התנגדו לפשרה. לפי עורכי הדין של הדירקטורים, סלע המחלוקת בפשרה היה שכר הטרחה הגבוה שביקשו עורכי הדין - 25 מיליון שקל - ולכן הם לא הגיעו להסכמות. עדיני ודקל טענו כי סירבו מכיוון שחשבו שעל הנתבעים לשלם סכום גבוה יותר מ-100 מיליון שקל, ולא בשל מחלוקת על שכר הטרחה.

למרות זאת, גרוסקופף פסק כי יש מקום לאשר את הסכם הפשרה. "הגם שיש להצטער על מערכת היחסים העכורה שנוצרה בין באי הכוח בתביעה הנגזרת לבין החברה ובאי כוחה, על רקע אי-ההסכמה בעניין כדאיות הפשרה שהציעה המגשרת, איני סבור שנפלו פגמים מהותיים בהתנהלות החברה, ובוודאי שאיני סבור כי נפלו פגמים המצדיקים קבלת החלטה שלא לאשר את התקשרות החברה בהסכם פשרה", כתב בהחלטתו.

שורת הנתבעים יוצגה על ידי עורכי הדין (רשימה חלקית) רם כספי, צבי אגמון, גיל אוריון, אהרון מיכאלי, גיורא ארדינסט ושרון קלינמן.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מסך נתונים בבורסת וול סטריט מציג מרוץ עליות, בשבוע שעבר

רווחי החברות צומחים? מתברר שיש גורם שמנפח אותם

מייק בן ארי

"תמיד היתה לו תשובה הגיונית": כך הצליח איש אחד להונות 1,000 משקיעים

ליאור וייס. "אנשים לא יודעים עד כמה גדילה של עסק היא כואבת"

"אנשים אמרו לי - סיימת תואר בהצטיינות בטכניון וזה מה שאתה הולך לעשות?"

שירות נסיעה לפי קריאה של חברת ויה בניו יורק

חברות ההיי־טק שמפסידות מיליארדי דולרים מצאו דרך להישאר בחיים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. ייתכן שזו הזדמנות עבורו לפעולות שיקררו את הביקושים לדירות

מחדל מחירי הדיור: כך התייקרה דירה ממוצעת ב-280 אלף שקל בשנה

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי