אחרי שאושרה פשרה של 100 מיליון שקל בתיק דסק"ש-מעריב: עורכי הדין רוצים רבע מהסכום

רונן עדיני ורם דקל מסבירים את שכר הטרחה הגבוה שהם מבקשים גם בהישג המהדהד "אשר שינה סדרי בראשית ביחס לחובות המוטלות על דירקטורים" ■ עבור התובעים הם מבקשים 6.25 מיליון שקל

אפרת נוימן
אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עו"ד רונן עדיני
עו"ד רונן עדיניצילום: אייל טואג
אפרת נוימן
אפרת נוימן

השופט עופר גרוסקופף מבית המשפט מרכז יכריע כמה יקבלו עורכי הדין רונן עדיני ורם דקל, אשר הגישו את התביעה הנגזרת נגד דירקטורים לשעבר בדסק"ש שבמרכזה עסקת מעריב הכושלת. עדיני ודקל מבקשים עבור עצמם שכר טרחה של 25 מיליון שקל ועבור שני התובעים, רמי אוסטרובסקי ויניב אוזנה (יחדיו) סכום של 6.25 מיליון שקל. מדובר בסכומים גבוהים, שספק רב אם השופט יאשרם.

בשבוע שעבר אישר גרוסקופף את הסכם הפשרה שנחתם בין הדירקטורים לחברה, שלפיו 13 הדירקטורים הנתבעים, ובהם נוחי דנקנר, ישלמו לדסק"ש 100 מיליון שקל – כאשר 85% מהסכום יגיע מחברת הביטוח. כעת נותר לקבוע כמה מתוך סכום זה יקבלו עורכי הדין והתובעים.

הסכם הפשרה גובש לאחר הליך גישור שהתקיים בפני המגשרת, השופטת לשעבר הילה גרסטל. ההסכם נחתם בין עורכי הדין של הדירקטורים ומאחורי גבם של עדיני ודקל, שהגישו את התביעה הנגזרת, אך התנגדו לפשרה. לפי עורכי הדין של הדירקטורים, סלע המחלוקת בפשרה היה שכר הטרחה הגבוה שביקשו עורכי הדין – 25 מיליון שקל - ולכן הם לא הגיעו להסכמות. עדיני ודקל טענו כי סירבו מכיוון שחשבו שעל הנתבעים לשלם סכום גבוה יותר מ-100 מיליון שקל ולא בשל מחלוקת על שכר הטרחה.

למרות זאת, גרוסקופף פסק כי יש מקום לאשר את הסכם הפשרה. "הגם שיש להצטער על מערכת היחסים העכורה שנוצרה בין באי הכוח בתביעה הנגזרת לבין החברה ובאי כוחה, על רקע אי-ההסכמה בעניין כדאיות הפשרה שהציעה המגשרת, איני סבור שנפלו פגמים מהותיים בהתנהלות החברה, ובוודאי שאיני סבור כי נפלו פגמים המצדיקים קבלת החלטה שלא לאשר את התקשרות החברה בהסכם פשרה", כתב בהחלטתו.

עו"ד רם דקלצילום: אייל טואג

עדיני ודקל מנמקים את שכר הטרחה והגמול בכך שמדובר בהליכים שהתנהלו במהלך יותר מחמש שנים, בעבודה עצומה שהושקעה, ובכך שהגיעו להישג מהדהד אשר שינה סדרי בראשית ביחס לחובות המוטלות על דירקטורים. עוד הם מצינים את העובדה שהתביעה נכפתה על החברה - בניגוד לרצונה. הם מזכירים את סכום הפשרה, שהוא מהגבוהים שהושגו בישראל, ואת זאת שמדובר בתשלום מיידי ובמזומן שתקבל החברה. בנוסף, הם מבקשים החזר הוצאות לרשות ניירות ערך (בסך כ-76 אלף שקל) אשר תמכה בתביעה וסייעה בתשלומי הוצאות.

במרכז התביעה, שהוגשה בספטמבר 2012, עומדת העסקה לרכישת עיתון "מעריב" מ-2011, שאושרה על ידי דירקטוריון דסק"ש בהנהגתו של בעל השליטה לשעבר, נוחי דנקנר. עם הדירקטורים הנתבעים שאישרו את העסקה נמנים אבי פישר, יצחק מנור, צבי לבנת, חיים גבריאלי, פרופ' ניב אחיטוב ואמו של דנקנר, זהבה דנקנר.

באוגוסט 2015 קבע גרוסקופף כי כבר בעת שאושרה העסקה, האפשרות להפוך את "מעריב" לעסק רווחי נראתה חיזיון אוטופי ואפילו דמיוני, וקבע כי הדירקטורים הפגינו אדישות ונהגו בפזיזות - הן בהיבט הפרוצדורלי והן בהיבט המהותי.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בית למכירה

המתווכת מצאה קונה שמוכן לשלם יותר - והרגיזה את בעלת הדירה: "קילקלתי לה את התוכניות"

לימור סוקניק. "המעבר מחיים כשכירה לעצמאית היה מטורף"

"הייתי בכלוב של זהב. איך ששמעו שאני עוזבת – מיליון איש קפצו על התפקיד"

אחרי שהריבית עלתה, הפיקדונות הבנקאיים נעשו אטרקטיביים יותר

הטבלה המלאה | מהבנק הנדיב ועד הקמצן ביותר: פערי הריביות העצומים נחשפים

מ-2008 ועד היום: איך הגענו לאינפלציה הנוכחית

יוני ומיכל רכשו דירה במחיר דמיוני. כך הם איבדו שליטה על המשכנתא

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

ריחאניה. "מרגישים אירופה"

"יש שני יישובים בישראל שבהם הכל נקי, הולכים ברחובות ומרגישים אירופה"

גיף הסכם ממון 2

״הייתי בהלם, עורך הדין אמר לי: ׳חתמת על הסכם של כלה מאוקראינה׳"