ביטקוין או האוזר – מי יותר חזק?

יו"ר רשות ניירות ערך אמנם רק ביקש שלשום מהבורסה למנוע הכנסת חברות ביטקוין למדדים, אבל הרפורמה במבנה הבורסה מקנה סמכויות התערבות רחבות יותר ■ היחיד שיכול לחסום את האוזר הוא שר האוצר כחלון ■ הבעיה של הבורסה תהיה למצוא נימוק לחסימת המניות האלה

עידו באום
עידו באום
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ביטקוין
ביטקויןצילום: בלומברג
עידו באום
עידו באום

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, שנותר לו עוד כחודש בתפקיד, התחיל השבוע במהלך להזהרת הציבור מהשקעות המבוססות על מטבעות וירטואליים, כמו ביטקוין. ההצהרה הגיעה בצמוד לזינוק המהיר של מניית משאבי טבע, שלד בורסאי שהודיע על השקעה בחברה קנדית לכריית מטבעות ביטקוין.

במקביל פנה האוזר במכתב למנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, בבקשה למנוע את שילובן של חברות המשקפות השקעה במטבעות קריפטוגרפיים למדדים. כלומר, לא רק ביטקוין, אלא כל עולם המטבעות אמור להיות מורחק לעת עתה מהמדדים. המהלך נקבע במקביל לפעילות אינטנסיבית של ועדה שהוקמה ברשות ניירות ערך לבחינה אם וכיצד להטיל רגולציה על ענף המטבעות הווירטואליים כולו, ובכלל זה גיוסי הון או חוב באמצעות הנפקת מטבעות וירטואליים (פעולה המכונה הנפקה ראשונית של מטבעות — ICO).

החשש של האוזר הוא מהכנסתו בכוח של ציבור משקיעים ישראלים פסיביים לתוך מה שעלול להתברר כבועת ביטקוין ודומיו, באמצעות הזרמה לתעודות סל של כספי העמיתים שחסכונותיהם מנוהלים בגופים מוסדיים ורוכשי תעודות סל על המדדים.

בניגוד לעבר, האוזר כלל לא חייב לבקש. חוק הרפורמה במבנה הבעלות הבורסה שעבר השנה בכנסת העביר לרשות סמכויות נרחבות להגיב בזמן אמת לשינויים דרמטיים בשוק ההון, ולחייב את הבורסה לבצע שינויים בתקנונה. סעיף 48 החדש לחוק ניירות ערך קובע כי הרשות יכולה להכריח את הבורסה לתקן את התקנון שלה אם הדבר נחוץ לשם "ניהול תקין והוגן של הבורסה".

זו עוצמה משמעותית. יש רק גורם אחד בחוק שמוסמך לרסן את האוזר, או את מי שיבוא או תבוא בנעליו. אם האוזר כופה את התיקון על הבורסה, החוק מחייב אותו לעדכן את שר האוצר. היחיד שיכול לבלום תיקון כזה הוא שר האוצר, כיום משה כחלון, בתוך עשרה ימים מיום מסירת ההודעה על ידי הרשות. אם כך, הבקשה של האוזר מהבורסה היא בגדר המלצה שכמעט אי־אפשר לסרב לה. בפועל, כנראה שהאוזר פועל בתיאום עם הבורסה, כי לא נשמעה מחאה מכיוונה של הבורסה על דברי היו"ר.

מי קובע אילו חברות נכנסות למדדים?

האמת היא שמניית משאבי טבע רחוקה מכניסה למדדים. כרגע מדובר בשלד בורסאי. לאחר הכנסת פעילות הביטקוין הקנדית ידולל חלקו של הציבור לכ–10%, שיעור נמוך שאינו מאפשר ברוב המקרים להיכלל במאגרי החברות "תמר" ו"רימון" — שתי הרשימות של חברות שהבורסה מאפשרת להן להיכלל במדדים. חברה שלא נכללת בהן כלל לא רשאית להיכלל במדדים. ואולם מה שלא נראה אפשרי היום יכול לקרות בעתיד הקרוב. רשות ניירות ערך והבורסה למדו את הלקח מחברת מנקיינד. חברת הפארמה האמריקאית לגמרי נרשמה למסחר בבורסת תל אביב ב–2015 כחברה דואלית, ומיד נקלטה למדדים מובילים בגלל גודלה. מניית מנקיינד צנחה ב–90% בתוך זמן קצר והסבה למשקיעים הפסד ניכר, שרק חלקו קוזז לקראת מחיקת החברה מהמסחר בישראל לפני כחודשיים.

כבר ב–2015 למדו בבורסה את הלקח, ושינו את התקנון כך שמנכ"ל הבורסה הוסמך לקבוע כי חברה "זרה" שאין לה זיקה לישראל לא תיכלל במדדים. אלא שמשאבי טבע אינה חברה זרה.

ברפורמת שינוי מבנה הבעלות של הבורסה שמתקיימת כיום הורחבו ושונו גם הכללים המאפשרים לה ולרשות ניירות ערך להגיב להכנסת חברות לא רצויות למדדים. הכללים החדשים מפורטים יותר וקובעים מנגנון מדויק יותר להכללה והרחקה של חברות מהרשימות של חברות שניתן להכניסן למדדים, רשימות תמר ורימון. מי שמופקד על קבלת ההחלטות של הכללה והדחה מהרשימות היא ועדת מדדים, בראשות מנכ"ל הבורסה.

לא גורעים חברות מהמדד כך סתם

אבל הבורסה לא יכולה לגרוע חברות מהמדדים סתם כך. הבורסה היא אמנם חברה פרטית, אבל היא הוקמה מכוח חוק וכפופה לכללי המשפט המנהלי. כלומר, החלטה של הבורסה לגרוע חברה ממאגר המדדים מחייבת נימוק רציונלי וקריטריונים ברורים.

תקנון הבורסה קובע כי ועדת המדדים רשאית לגרוע חברה מרשימות המדדים מכל מני סיבות, כגון השעיה, מחיקה מהמסחר ומחיר מניה נמוך. השקעה בביטקוין אינה מופיעה שם כסיבה לגריעה. כן כתוב שוועדת המדדים רשאית גם "לגרוע מניה מהמאגרים בשל עילה שלא פורטה במניין העילות".

אילו קריטריונים יכולה הבורסה להפעיל כדי להרחיק חברה כמו משאבי טבע מרשימת המדדים? רמת הסיכון של ההשקעה אינו קריטריון טוב. מחיר מניה נמוך אינו הבעיה אלא היפוכו של דבר, וגם תנודתיות יתר אינה עילה מוצלחת.

פה יכול לסייע לבורסה המכתב של האוזר. הקריטריון העיקרי שיכול לשמש את ועדת המדדים הוא הרחקה של חברות המושקעות בתחום שהרגולציה שלו מצויה תחת בחינה של רשות ניירות ערך. כל עוד הבחינה נמשכת, אפשר לטעון למשל שלא ברור אם חובות הדיווח הקיימות בחוק ניירות ערך מתאימות למודל העסקי של השקעות מטבעות קריפטוגרפיים. אם ההתאמה אינה מלאה, קיים חשש לכאורה כי המשקיעים אינם מיודעים כנדרש בסיכוני ההשקעה. במקרה כזה, גריעת מניה מהמדדים באופן שמרחיק את המשקיעים הפסיביים ומותיר רק שחקני מסחר מנוסים ומותחכמים — הוא פתרון סביר ומאוזן לעת עתה.

כתבות מומלצות

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי

סוחר בוול סטריט. יכול להיות שזעזוע האינפלציה הנוכחי הוא רק ראשון מני רבים

מציאות חדשה או תקלה היסטורית? אסטרטגיית השקעות בת 20 שנה בסכנה

יש ענפים שבהם עליית השכר מחווירה בהשוואה לביקוש

לזה אתם קוראים העלאת שכר? המעסיקים שימשיכו לרעוב לעובדים

יהונתן כהן

פי 150 צ'קים חוזרים: הנורות האדומות שלא נדלקו בגיבוי, ואיך איבד יהונתן כהן את רוב ההשקעה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

נעה ברויאר. "שתיתי יין עם חברות, וחברה אחת הציעה לי להתמחות בלחם. כעבור חודשיים מצאתי עבודה במאפייה"

"אני חיה קצת כמו אזרח ותיק. ויתרתי על חופשות וכסף, אבל אני שמחה יותר"

פרייבט אקוויטי

התעשייה שמוצצת את לשד הכלכלה האמריקאית גדלה ללא מעצורים