פישמן שולף שפן מהכובע: אין לי חוב למס הכנסה - בגלל הגניבה של הירשזון

בבקשה דחופה שהגיש פישמן לבית המשפט, הוא טוען כי בהתאם להלכת הירשזון שנקבעה בעליון, יש לאפשר לו לקזז הפסד הון מהדו"ח של 2015 כנגד רווח הון שהיה לו ב-2006 - באופן שמבטל את החוב שיש לו למס הכנסה

אפרת נוימן
אפרת נוימן
אליעזר פישמן בבית המשפט
בעל השליטה לשעבר ב"גלובס", אליעזר פישמןצילום: תומר אפלבאום
אפרת נוימן
אפרת נוימן

יום לפני הדיון בפני השופט איתן אורנשטיין בעניין הבקשה לפשיטת רגל שהוגשה נגדו, טוען אליעזר פישמן כי אין לו חובות למס הכנסה. פישמן הגיש היום לבית המשפט דו"ח למס הכנסה לשנת 2015 בו הוא מבקש לקזז את הפסדי ההון מהדו"ח למס הכנסה של 2015 כנגד רווחי הון שהיו לו בשנת 2006 - באופן שמבטל את החוב שיש לו למס הכנסה ובגינו הוגשה נגדו הבקשה לפשיטת רגל באוגוסט השנה.

כלומר, פישמן טוען כי שומת המס ל-2006 בעצם נפרעה בזכות קיזוז ההפסדים של 2015. להודעה הדחופה שהוגשה לבית המשפט הוא צירף חוות דעת ממשרד עורכי דין זיו שרון (אשר ייצג את הירשזון בעליון) ולפיה הוא רשאי לקזז את הפסדי ההון מהדו"ח לשנת 2015 כנגד הכנסתו החייבת ב-2006 על בסיס הלכת הירשזון והתנאים שנקבעו שם. בעניין הירשזון מתנהל דיון נוסף בעליון בפני שבעה שופטים אך עדיין לא ניתנה הכרעה.

ב-2006 נכנסו החברות של פישמן לקשיים כלכליים והן נדרשו לפרוע חובות לבנקים. כדי לכסות על הפסדים אלה ולהחזיר חובות, מכר פישמן מניות של חברות אחרות שמהן נוצרו לו רווחי הון של 309 מיליון שקל. עם פירעון החובות לבנקים, נהפך פישמן לנושה של החברות החייבות בגובה הסכום שפרע עבור כל אחת מהן. מאחר שהוא סבר כי החברות החייבות לא יהיו מסוגלות להחזיר את החוב, הוא החליט למחול עליו וכתוצאה מכך נוצר לו הפסד של כ-304 מיליון שקל.

את ההפסד שנוצר, פישמן ביקש לקזז מרווח ההון. השאלה במקרה הזה הייתה אם ב-2006 ניתן היה לראות בחובות אלה כ"חובות אבודים" הניתנים לקיזוז מרווחי ההון שנותרו לו. פישמן טען כי התשובה על כך חיובית, אך רשות המסים לא קיבלה את העמדה ובית המשפט העליון קבע כי אינו מתערב בהחלטה. מכיוון שלא הותר לפישמן לקזז את ההפסד, התוצאה הייתה חוב למס הכנסה של כ-200 מיליון שקל בשל רווחי ההון, בגינו הגישה רשות המסים את הבקשה לפשיטת רגל אליה הצטרפו גם הבנקים.

פישמן מסתמך כעת על הלכת הירשזון שנקבעה ברוב דעות בפברואר 2015, בעניינם של שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון ואילנה דמארי (שני מקרים נפרדים שערעורם אוחד). לפי הלכה דרמטית זו, ניתן במקרים המתאימים, כשהצדק מכתיב זאת, לקזז הפסדים חדשים כנגד רווחים משנים קודמות.

מדובר בפסק דין של העליון, שהיווה מהפכה של ממש בעולם המס בכל הקשור להתרת קיזוז הפסדים לאחור והוא בעל השלכות רוחב מהותיות שמסבכות דרמטית את רשות המסים.

אברהם הירשזון בשחרורו מהכלאצילום: ירון קמינסקי

הירשזון ודמארי גנבו כל אחד כספים ולאחר שהורשעו תשלומי הגניבה הושבו לקורבנות העבירה. בשני המקרים הוציא מס הכנסה שומה המתייחסת לשנות המס שבהן בוצעו הגניבות והוטל עליהן מס הכנסה. הירשזון טען כי אם יראו בכספי הגניבה הכנסה חייבת במס, צריך לאפשר לקזז אותם כהפסד - למרות שהכספים הושבו מאוחר יותר.

לפי פסק הדין של השופט אליקים רובינשטיין, שאל דעתו הצטרף השופט נעם סולברג, במקרים המתאימים, וכדי למנוע עיוות מס - גם אפשר לקזז הפסדים לאחור. למרות שהשבת הכספים היתה בשנה מאוחרת יותר, ובדיני מס כל שנה נבחנת בפני עצמה קבע רובינשטיין כי אף שהדין אינו מאפשר קיזוז הפסדים אחורה "נראה כי במקרים מסוימים ניתן לאפשר קיזוז הפסדים באופן רטרואקטיבי כנגד הכנסה משנים שקודמות לשנת ההפסד".

בדו"ח למס הכנסה לשנת 2015 שהוגש היום מבקש פישמן הכרה בהפסדי ההון שחלקם נובעים מההפסדים שלא הוכרו לו ב-2006 וחלקם הפסדים חדשים.

שרון מונה בחוות הדעת את הסיבות שבגללן פרשנות מצמצמת להלכת הירשזון תייצר אי צדק מהותי בעניינו של פישמן. בחוות הדעת נכתב כי לפי עקרונות הלכת הירשזון "חבות המס של פישמן נובעת ממכירת מניות בשנת 2006, אשר היו משועבדות לטובת החוב של החברות החייבות לבנקים וכיום ברור לנו שמר פישמן לא התעשר ממכירה זו – לא במועד מכירת המניות ולא מאוחר יותר". הוא מוסיף כי פישמן בחר למחול על החוב מכיוון שהבין כי זו הדרך היחידה לשקם את החברות ואם הוא היה נוהג אחרת הדבר היה מוביל לפירוק החברות.

"חוות דעתנו מתחזקת כאשר עסקינן בנישום בן 73 אשר היקף התחייבויותיו עולה לאין שעור על היקף נכסיו, דבר אשר יגרום לו לשלם מס של מאות מיליוני שקלים אשר לא הייתה כרוכה בגינן התעשרות ותתיר אותו עם למעלה מ-400 מיליון שקל הפסדי הון, אשר נישום בגילו ובמצבו לא יוכל לקזז לעולם".

שרון מוסיף כי בעוד בעניין הירשזון היה מדובר בנישום שגנב, במקרה זה מדובר "באיש עסקים ישר, אשר עשה כמיטב יכולתו להשיב את חובותיו החיצוניים" וכי פישמן מכולם לא נהנה מהכספים שהתקבלו ממכירת המניות והיא בוצעה רק לשם הקטנת החובות לנושים באותה השנה. לכן, אם הותר להירשזון לקזז הפסדים לאחור, מן הצדק גם להתיר זאת לפישמן.

הצעה להסדר

בשבוע שעבר הגיש פישמן הצעת הסדר נושים, שלפיה הוא מתחייב לשלם כ-85 מיליון שקל בלבד מתוך סכום עתק של 1.8 מיליארד שקל שהוא חייב לנושיו.

באמצעות עורכי דינו, שלום גולדבלט ואהוד גינדס, מבקש פישמן מאורנשטיין להורות על כינוס אסיפת נושים כדי שיצביעו על ההסדר המוצע. לפישמן עשרה נושים, בהם רשות המסים והבנקים הפועלים, דיסקונט, מזרחי, לאומי, אגוד ומרכנתיל דיסקונט. החובות של החברות פרטיות של פישמן לבנקים ולגופים הפיננסיים מוערכים ב-4.5 מיליארד שקל - מתוכם כ-3.5 מיליארד שקל לבנקים הפועלים ולאומי. רשות המסים הודיעה כי היא מתנגדת להסכם.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בתביעה נכתב כי הראיון כולו "התנהל בצורה שאינה מכבדת או רצינית״ כלפיה

המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

ישראל פישר

יוקרה זה רע? כך נראים החיים במגדל חדש בתל אביב

מפגינים נגד יוקר המחיה מול בית הנשיא בסרי לנקה

קו השבר שעלול לקחת את הכלכלה העולמית למקום אחר, אפל יותר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן