שקד צריכה להכריע: עוד רגולציה - או אגרה של 50 אלף שקל על ייצוגיות

אגרה של עשרות אלפי שקלים על הגשת תביעה ייצוגית - כפי שמציעה שרת המשפטים, איילת שקד - היא גזר דין מוות לייצוגיות מוצדקות רבות ■ שקד מכריזה על הקלת הרגולציה מיום שנכנסה לתפקיד - אבל אי־אפשר גם להפחית רגולציה וגם להרוג את הייצוגיות

עידו באום
עידו באום
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שרת המשפטים איילת שקד
צילום: אלכס קולומויסקי
עידו באום
עידו באום

היוזמה של שרת המשפטים, איילת שקד, להטיל אגרה בגובה 50–62 אלף שקל על הגשת תביעות ייצוגיות, זכתה בימים האחרונים לחיבוק נרגש והודעות תמיכה מצד איגוד התעשיינים ואיגוד המלונאים. אלה בדיוק החיבוקים שמעידים על כך שהיוזמה המשפטית־ממשלתית היא כל מה שהפוך מצעד פרו־חברתי ופרו־צרכני.

שקד מכריזה על הקלות ברגולציה מיום שנכנסה לתפקיד. הקלה כזאת אפשרית ומוצדקת בשני מצבים: כאשר השוק מסדיר עצמו, בלא צורך בהתערבות חיצונית, או כשקיימת חלופה אפקטיבית לרגולציה, כמו אכיפה על ידי הציבור. כש"היד הנעלמה" אינה מסדירה את הפעילות בשוק, אפשר להפחית את הרגולציה בתחום הצרכני ובתחומים אזרחיים אחרים — אם תהיה לציבור אפשרות להרתיע את התאגידים, שמעורבים כמעט בכל דבר בחיינו, באמצעות כלים אחרים. תביעות ייצוגיות הן כלי יעיל וחשוב להשגת יכולת ההרתעה הזאת.

הבעיה היא שאגרה של עשרות אלפי שקלים היא גזר דין מוות לעשרות תביעות ייצוגיות מוצדקות שמוגשות מדי שנה. השורה התחתונה היא שאי־אפשר גם להפחית רגולציה — וגם להרוג את התביעות הייצוגיות.

השופט רחמים כהןצילום: אתר בתי המשפט
השופטת אסתר חיותצילום: אתר בתי המשפט

מי ייצא למאבק בחברות הביטוח?

שקד טוענת כי התביעות הייצוגיות נהפכו לעסק של כמה עורכי דין. אז מה? בתי המשפט יודעים לסנן היטב ייצוגיות מוצדקות ותביעות שאינן ראויות. בשבוע האחרון ניתנו שני פסקי דין הממחישים את חשיבותן של התביעות הייצוגיות מחד גיסא, ואת הסינון הקפדני של בית המשפט מאידך גיסא. בשני המקרים, לא בטוח שהתביעה היתה מוגשת אילו הוטלה אגרה כבדה על מגישיה.

השופט רחמים כהן מבית המשפט המחוזי בתל אביב אישר לנהל תביעה ייצוגית נגד חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל, מנורה ומגדל. בתביעה, שהגישו עורכי הדין אייל גולדנברג ועדי קסטנבאום, נטען כי חברות הביטוח גבו שלא כדין תשלום המכונה "תת־שנתיות" בביטוחי חיים.

"תת־שנתיות" היא תוספת בשיעור של 4%–6% שמותר לחברות הביטוח לגבות מהמבוטחים שלהן כשהן פורסות תשלום שאמור להתקבל בתחילת השנה, לתשלומים על פני כל השנה. פריסת התשלומים כרוכה בעלויות מימון, וכדי לא לספוג את העלויות האלה — חברות הביטוח מגלגלות אותן למבוטחים.

בתביעה נטען כי חברות הבטוח גבו את עמלת ה"תת־שנתיות" גם במקרים שבהן אסור היה להן לגבות את תוספת התשלום הזאת. השופט כהן ניתח את המבוקש בתביעה, וקבע כי כמה מהעילות מתמקדות בתשלומים שוליים ויש לדחות אותן — אבל לעילות תביעה אחרות יש סיכוי להיות מוכרעות לטובת התובעים.

עבור מבוטח בודד מדובר בסכום זניח. הסיכוי שמבוטח בודד יהיה מוכן לשלם אגרה של עשרות אלפי שקלים ולצאת, באמצעות תביעה ייצוגית, למאבק בחמש חברות הביטוח החזקות במדינה הוא אפסי. דרך אגב, בתביעת "התת־שנתיות" חברות הביטוח מיוצגות כולן יחדיו על ידי עו"ד ברק טל ממשרד ארנון, אחד הגדולים במדינה, שמרכז חלק נכבד מהתאגידים המתגוננים בייצוגיות.

התביעות האישיות לא חיסלו את הספאם

ומי לא מכיר את הודעות הפרסומת הלא־רצויות בסמס ובדוא"ל, הספאם? חוק התקשורת מאפשר למי שקיבל ספאם להגיש תביעה אישית, שבה ניתן לקבל פיצוי של 1,000 שקל, ללא צורך להוכיח נזק בגין כל הודעה. לבתי משפט לתביעות קטנות מוגשות לא מעט תביעות כאלה. ספק אם הן מרתיעות את שולחי הספאם — כידוע ההודעות, המרגיזות לא נעלמו.

דרך אפקטיבית יותר היא תביעה ייצוגית — בשם קבוצת נפגעים מהודעות הספאם. תביעה כזאת הוגשה, למשל, נגד החברות קליניקות כרמל ומנדרין אחזקות. התובעים הייצוגיים טענו, באמצעות עו"ד רם גורודיסקי, כי החברות נושאות באחריות להודעות ספאם לטיפול בפטרת ציפורניים. הנתבעות טענו, באמצעות עוה"ד לירון פרמינגר ויעקב בטש, כי חברת הפרסום ששכרו פעלה בלא ידיעתם ובניגוד לדרישתן כי תפעל כדין.

השבוע קיבל בית המשפט העליון את עמדת הנתבעות. השופטת אסתר חיות קבעה כי לא הוצגה ראיה לכך שהנתבעות ידעו על הפרת החוק. התובעים חויבו ב–40 אלף שקל הוצאות משפט.

למרות דחיית התביעה הקונקרטית, חוק הספאם הוא דוגמה ליכולת של תביעה ייצוגית להשיג הרתעה, שתביעה צרכנית רגילה אינה משיגה. מזעור ההרתעה הזאת הוא הסיבה לכך שבתאגידים הגדולים שמחים על יוזמת שקד.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מכוניות של טסלה במפעל החברה. מייצרת את המנועים וחלק ניכר מהאלקטרוניקה של המכוניות שלה

המכונית הפרטית עוברת מהפכה שסוחפת את כל התעשייה

קניון ממילא בירושלים. "גידול במכירות של מותגי אופנה מוזלים"

"חיים את הרגע": אוכלים במסעדות, יוצאים לבלות — וטסים לחו"ל

שיעור העובדים שמרגישים שהם בעלי השפעה, ושמקום העבודה שלהם מניע אותם לתרום ולהגיע
להישגים, ירד באופן משמעותי השנה

"הבטיחו לקדם אותי ואז הביאו מישהו מבחוץ. אם זה יקרה שוב – אתפטר"

נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי. רכש את החברה בהנחה של 13% על מחיר הבורסה של המניה

נטישת מנהלים, חוב תופח — ותשואת חסר עמוקה: מה קורה בשיכון ובינוי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

צעירים בטיילת בתל אביב. בקשה מהעובדים להגיע למשרד נהפכת להתקפה פרסונלית עליהם

"הפסקתי להעסיק צעירים. הם מפונקים ולא ראו אותי, אלא רק רצו לקחת ממני"

משפחת שר־שלום, שנכנסה לפני כמה חודשים לדירה בשכונת גליל ים בהרצליה

"קנינו ב-1.8 מיליון שקל, היום הדירה שווה 4.4 מיליון": עוד הגרלה יוצאת לדרך. מה הסיכוי לזכות?