רשות המסים עושה סדר: כמה מס ישולם על אקזיט

בעקבות פסק דין הלמן שניתן לפני כחצי שנה נוצר בלבול בשוק בנוגע לשאלה מתי תמורה נדחית באקזיט תיחשב הכנסת עבודה ■ כעת מבהירה רשות המסים כי כל עוד לא מדובר בתמורה נוספת מעבר לשווי המניות – היא תמוסה כרווח הון בלבד

אפרת נוימן
אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אפרת נוימן
אפרת נוימן

בחברות היי-טק מרכיב ההון האנושי מהווה חלק גדול מן השווי של החברה, כך שהתפתחה בענף ההיי־טק פרקטיקה במסגרת עסקות, שלפיה חלק מן התמורה עבור מכירת המניות של בעלי המניות מותנה בכך כי עובדי המפתח יישארו לעבוד בחברה למשך תקופות של בין שנתיים לארבע שנים. גם התשלום עבור מכירת מניותיהם של אותם עובדי מפתח מותנה פעמים רבות בעבודתם בחברה (הסדר Holdback).

במקביל, בשנים האחרונות מתרבים והולכים המקרים שבהם בתי המשפט פוסקים כי תשלומים שונים המתקבלים בידי עובדים ממעבידם מהווים הכנסת עבודה (הכנסה פירותית שהיא מחזורית ומקורה מעבודה או נכס) ולא רווח הון (שהוא חד פעמי והמיסוי עליו מופחת). התוצאה היא שנוצר בלבול בשוק גם בנוגע לשאלה מתי תמורה ממכירת חברה שמתקבלת על פני תקופה תחשב כהכנסת עבודה (תשלום לפי מס שולי) ומתי כרווח הון (מס של 25% בלבד).

כעת מפרסמת המחלקה המקצועית ברשות המסים החלטת מיסוי, לאור אי ודאות שנוצרה בשוק, המאפשרת מיסוי מופחת (כרווח הון) החל על תמורה מותנית מסוג כזה בעסקות מכירת מניות בחברות. ברשות המסים מציינים כי מדובר בהחלטה שנעשית במסגרת פעילותה ורצונה לקדם הקלות במיזוגים ורכישות של חברות היי-טק.

החלטת המיסוי מבהירה כי בכפוף לתנאים מסוימים, לא יחול שינוי באופן המיסוי של בעלי המניות בשל יישום מנגנון הקובע כי חלק מהתמורה לבעלי מניות מסוימים של החברה הנמכרת, ישולם בכפוף להמשך העסקתם בחברה לאחר הרכישה, ובכך יבטיח את הישארותם של אנשי מפתח בחברה (כגון מייסדים). תשלום זה יישאר הוני ולא ייחשב כהכנסת עבודה. כלומר, מכירת המניות תמוסה בשיעור של 25% בלבד (או 30% אם מדובר בבעל מניות מהותי) במקום בשיעור מס שולי בשיעור של 48%-50%.

ההחלטה מתייחסת לתשלום שנדחה עבור מכירת מניות שלו זכאים כל בעלי המניות בחברה ונגזר משווי השוק של החברה - ולא לתשלום נוסף שמקבלים עובדים במידה ויישארו תקופה נוספת בחברה אשר תמשיך להיחשב כהכנסת עבודה. זאת לאחר תקופה של אי ודאות ששררה לאחר פסק הדין בעניין חיים הלמן שניתן באוקטובר 2015.

בסוף 2007 רכשה חברת יבמ את הסטארט־אפ הישראלי XIV תמורת 300 מיליון דולר. המנכ"ל והיזמים אופיר זוהר, דרור כהן וחיים הלמן קיבלו נתח יפה, שהוערך בעשרות מיליוני שקלים לכל אחד לפני מס. ההסכם בין היזמים ליבמ כלל כמה חלקים, ולפיו קיבל כל אחד מהם סכום מסוים באופן מיידי וסכום כולל נוסף של כ-20 מיליון שקל עבור שלושתם, ששולם להם על פני שלוש שנים. הסכם השימור שנחתם עמם קבע כי התמורה הנוספת תשולם בתנאי שישמשו עובדים או יועצים של יבמ או חברה הקשורה אליה.

לאחר המכירה המשיכו שלושת היזמים לעבוד ביבמ תמורת משכורת, מעבר לתמורה הנוספת שקיבלו. כהן, שהפסיק לעבוד ביבמ זמן קצר לאחר המכירה, קיבל סכום נמוך בהשוואה לעמיתיו. אין ויכוח כי על התשלום המיידי ממכירת המניות יש לשלם מס רווח הון בשיעור של 25%, אך השאלה הייתה כיצד יש למסות את התמורה הנוספת. מבחינת השלושה, גם התמורה הנוספת צריכה להיחשב כרווח הון הנובע מעסקת מכירת המניות.

עם זאת, השופט מגן אלטוביה פסק כי מדובר בתשלום שכר עבודה, שכן התמורה הנוספת שולמה לשלושת היזמים בזיקה ישירה להעסקתם בחברה. "העסקה שנכרתה בין יבמ לבעלי המניות בחברה נועדה להעביר לידי יבמ את החברה, אך היא נועדה גם להבטיח שהמערערים, שנחשבו ל-key personnel בחברה, ימשיכו לעבוד בה לפחות למשך שלוש שנים, תוך ניצול מומחיותם וניסיונם בתחום שבו פעלה החברה", כתב אלטוביה בהחלטתו.

המערערים טענו כי בגין עבודתם ביבמ הם קיבלו שכר מלא, והתמורה הנוספת שולמה להם ללא קשר לעבודתם בפועל. בנוגע לכך קבע אלטוביה כי אמנם התמורה התקבלה ללא התאמה לעבודה בפועל, אך היא הותנתה בקיום יחסי עובד-מעביד או עבודה כיועץ - ובכך מתקיימת זיקה ישירה בין העסקתם לבין התמורה הנוספת.

"בסופו של יום, יבמ היתה נכונה לשלם סכום מסוים בגין המניות או הזכויות ולהוסיף סכום אם ייוותרו בעלי המניות מעורבים בעשייה בחברה בשל כישוריהם, ניסיונם, הידע שצברו וכיוצא באלה. התוספת הלזו אינה אלא תשואה על הון אנושי - וככזו היא תשואה פירותית", קבע השופט.

פסק הדין עשה "בלגן" בשוק שכן לא היה ברור מתי תמורה נדחית תחשב כהכנסת עבודה ומתי כרווח הון. כעת מעוניינת רשות המסים לעשות סדר כשהיא קובעת כי במקרה שבו חלק מהתשלום עבור שווי המניות נדחה הוא ימוסה כרווח הון אבל במידה ומדובר בתשלום מעבר לכך, תמורה נוספת מעבר לשווי המניות שמכרו, הוא ייחשב כהכנסת עבודה. כלומר, כאשר מחיר המכירה שישולם למוכרים יהיה גבוה מהמחיר למניה לו זכאים כל בעלי המניות בחברה - ההפרש בין מחיר המכירה לבין המחיר למניה יחויב כהכנסת עבודה וינוכה ממנו במקור מס שולי.

ההחלטה במקרה של פס"ד הלמן אינה סופית שכן השלושה ערערו בנובמבר לבית המשפט העליון. עורך דינם, רו"ח משה אהרוני, ציין היום כי החלטת המיסוי שהפיצה כעת רשות המסים תואמת את טענתם בערעור לעליון שכן גם במקרה שלהם, למרות פסיקת השופט אלטוביה, התשלום הנדחה היה חלק ממחיר המניות ולכן חייב ברווח הון.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בית למכירה

המתווכת מצאה קונה שמוכן לשלם יותר - והרגיזה את בעלת הדירה: "קילקלתי לה את התוכניות"

לימור סוקניק. "המעבר מחיים כשכירה לעצמאית היה מטורף"

"הייתי בכלוב של זהב. איך ששמעו שאני עוזבת – מיליון איש קפצו על התפקיד"

אחרי שהריבית עלתה, הפיקדונות הבנקאיים נעשו אטרקטיביים יותר

הטבלה המלאה | מהבנק הנדיב ועד הקמצן ביותר: פערי הריביות העצומים נחשפים

מ-2008 ועד היום: איך הגענו לאינפלציה הנוכחית

יוני ומיכל רכשו דירה במחיר דמיוני. כך הם איבדו שליטה על המשכנתא

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

ריחאניה. "מרגישים אירופה"

"יש שני יישובים בישראל שבהם הכל נקי, הולכים ברחובות ומרגישים אירופה"

גיף הסכם ממון 2

״הייתי בהלם, עורך הדין אמר לי: ׳חתמת על הסכם של כלה מאוקראינה׳"