פרשנות |

יחסי הכוחות בבג"ץ נוטים לרעת נתניהו

בשבוע הקרוב יצטרך נתניהו להחליט אם להיעתר לרמז של שופטי בג"ץ ■ מה יעשו שופטי בג"ץ אם ראש הממשלה יסרב ללכת למסלול חקיקה?

עידו באום
עידו באום
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עידו באום
עידו באום

הנדסה לאחור של הדיון שהתקיים בבג"ץ מתווה הגז מאפשרת לומר בוודאות כי יותר משהיתה הופעת ראש הממשלה בנימין נתניהו בבג"ץ היסטורית, היא היתה מיותרת.

לפחות שמונה פעמים חזר נתניהו על המלה "ביטחון", כדי לשכנע עד כמה מוצדקת החלטתו לעקוף את הממונה על ההגבלים העסקיים ולאשר את מונופול הגז, אשר לשיטת נתניהו יבטיח דווקא החלשה של הריכוזיות הכלל־משקית והגברת התחרות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בדיון על מתווה הגז בבג"ץצילום: אוריה תדמור

שופטי בג"ץ לא היו זקוקים לשכנוע. זה פשר שתיקתם. השאלות שלא שאלו מרמזות כי שופטי בג"ץ נוטים לאפשר לנתניהו מרחב תמרון להתערב בהחלטות הממונה על ההגבלים משיקולי מדיניות ביטחון ויחסי חוץ.

הממונה הנכנסת על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, תקבל לידיה תפקיד פחות עצמאי מקודמיה. כאשר יינתן פסק הדין בבג"ץ נדע באיזו מידה קוצצו סמכויות הממונה. מבחינת נתניהו, עוד רשות רגולטורית עומדת להימחץ.

לעומת זאת, נתניהו לא הצליח לשכנע את השופטים כי בשם חיזוק אמון המשקיעים הבינלאומיים בממשלה יש הצדקה ובסיס חוקי לכבילת הממשלה בהתחייבויות והבטחות שבמתווה הגז ל–10–15 שנים, ללא חקיקה. בעניין הזה לא חידש ולא תרם דבר.

כבר בדיון הראשון בבג"ץ לפני כעשרה ימים תמה ראש ההרכב, המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין, כיצד כבילת ידי הממשלה לשנים רבות עולה בקנה אחד עם שיקולי ביטחון ויחסי חוץ בעידן של תהפוכות. נדמה כי רובינשטיין לא קיבל תשובה מספקת מבחינתו.

במקום זאת, נתניהו דיבר במושגים אפוקליפטיים על המשמעות של אובדן אמון מצד משקיעים בינלאומיים. ספק אם התקפתו האישית של נתניהו על הממונה על ההגבלים היוצא, פרופ' דיויד גילה, הועילה לו. אולי אפילו תזיק ההתקפה על הממונה אצל שופטים, הרוחשים אמון לתום לבם של עובדי מדינה שמבקשים למלא את תפקידם.

המושג "יציבות" חזר בנאום נתניהו לפחות תשע פעמים. יותר מביטחון. כדי לכרוך את היציבות בביטחון הזהיר נתניהו כי "בשוק האנרגיה ההשקעה אדירה. עשרות מיליארדי שקלים, וההחזר הוא ארוך טווח", ולכן "אלמלא היציבות אי אפשר היה להגיע למתווה זה".

אלה מה? כמידת הגמישות שנתנו שופטי בג"ץ לנתניהו כדי לעקוף את הרגולטורים הכפופים לו כך מידת הנוקשות בבואם להסכים לעקיפת הכנסת, שנתניהו כפוף לה.

רובינשטיין כיוון את דבריו ישירות לנציג מדינה, עו"ד ענר הלמן, ממחלקת הבג"צים. "אנו אומרים זאת בזהירות, ולא התגבשנו במובן זה", סייג, אבל דרש תשובה: "האם הוראות המתווה בעניין זה אפשריות בלא חקיקה ראשית לגבי היציבות? אנו מבקשים כי המדינה תשקול זאת, ותיתן תשובתה בתוך שבעה ימים מהיום".

האם השופטים מתכוונים לתיקון בחוק יסוד הכנסת שישריין את מתווה הגז מפני שינויים פרלמנטריים בעתיד? הלמן העלה תהייה זו והשופט, עוזי פוגלמן, הבהיר מיד שזו לא הכוונה.

אחת השאלות שחזרו ועלו בבג"ץ היתה אם מתווה הגז הוא חוזה, שחובה לקיים, או רק הבטחה מינהלית שהמדינה רשאית לחזור ממנה בנסיבות מסוימות. המדינה וחברות הגז הצהירו כי מבחינתן מדובר בהבטחה מנהלית. דווקא ההתעקשות של השופטים לברר את הנקודה הזאת חושפת בדיעבד כי בעיני שופטי בג"ץ הדרך האמיתית להבטיח יציבות למתווה גז היא גושפנקא של הכנסת. הבטחת הממשלה היא יציבות מדומה בלבד.

בשבוע הקרוב יצטרך נתניהו להחליט אם להיעתר לרמז של שופטי בג"ץ. מה יעשו שופטי בג"ץ אם יסרב ללכת למסלול חקיקה?

אפשר לשער. אם לא חל שינוי מהותי בעמדתם, השופטים רובינשטיין וג'ובראן לא אמורים לתת יד לסעיף היציבות הרגולטורית במתווה. בבג"ץ קודם שעסק בשאלת היקף יצוא הגז הביעו ג'ובראן ורובינשטיין את הדעה שהסדרים בתחום משאבי הגז הם הסדרים ראשוניים וראוי להסדירם בחקיקה. השופט פוגלמן הפתיע השבוע את פרקליטי חברות הגז. הם יצאו מבג"ץ בתחושה שפוגלמן מתנגד לסעיף היציבות הרגולטורית.

השופטת חיות אמרה בדיון כי כדאי למדינה לבדוק את האפשרות לחקיקה, אך קשה ללמוד מדבריה אם היא מוכנה לפסול כליל את סעיף היציבות. עמדת השופט נעם סולברג מעורפלת, אם כי נראה היה כי הוא נוטה לטובת המדינה. סיכום המצב אינו מיטיב עם נתניהו.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

RUSSIA EV CHARGERS

שוד הנחושת: מה קרה ל-7,000 טונות של המתכת - ולמה זה צריך להדאיג אותנו

ג'ניפר דודנה

התגלית שלה שינתה את העולם. איך צריך להשתמש בה?

אילוסטרציה קולג' סטודנטים

מה היא הדרך להשיג חיים טובים? הנוסחה שמזעזעת את הצעירים

בית למכירה

המתווכת מצאה קונה שמוכן לשלם יותר - והרגיזה את בעלת הדירה: "קילקלתי לה את התוכניות"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

לימור סוקניק. "המעבר מחיים כשכירה לעצמאית היה מטורף"

"הייתי בכלוב של זהב. איך ששמעו שאני עוזבת – מיליון איש קפצו על התפקיד"

אחרי שהריבית עלתה, הפיקדונות הבנקאיים נעשו אטרקטיביים יותר

הטבלה המלאה | מהבנק הנדיב ועד הקמצן ביותר: פערי הריביות העצומים נחשפים