מופע הזיקוקי די-נור של נתניהו

ספק רב אם נתניהו העלה בדעתו שייאלץ לעמוד בחקירה נגדית בבג"ץ מתווה הגז; כעת זו אפשרות ריאלית

עידו באום
עידו באום
עידו באום
עידו באום

כמו בכניסה לבית האח הגדול, כך גם בכניסה לבית המשפט — החשיפה מקסימלית, והשליטה במתרחש מינימלית. הדבר היחיד שמובטח הוא הסיכוי למבוכה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמור היה להבין את האמיתות הללו בעקבות הפסד הפרקליטות בתביעה שהגיש אב הבית, מני נפתלי, נגד משרד ראש הממשלה.

ההצלפות של נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, דיתה פרוז'ינין, בשרה נתניהו, המתעמרת בעובדיה, עלולות להיות הקדימון לפני ההצגה החשובה באמת מבחינת נתניהו — בג"ץ מתווה הגז.

נתניהו יתייצב היום ב–15:30 בבג"ץ, כדי להשמיע להרכב השופטים המורחב את נאום ההגנה שלו על המתווה. זאת הפעם הראשונה בהיסטוריה המשפטית של מדינת ישראל שבה מתייצב ראש הרשות המבצעת באופן אישי בפני בג"ץ — ערכאת הביקורת השיפוטית הגבוהה ביותר עליו.

כשהרעיון לדרוש שראש הממשלה יישא דברים בפני שופטי בג"ץ הבזיק במוחם של נתניהו או אנשים מסביבתו, הם בוודאי דימיינו נאום ביטחוני־מדיני חוצב להבות. כך זה אכן יתחיל, אך לא בטוח שכך זה ייגמר.

בנימין נתניהוצילום: יונתן זינדל / פלאש

ביום חמישי האחרון הגישו עורכי הדין של חלק מהעותרים, התנועה לאיכות השלטון ומרצ, בקשה לבג"ץ לאפשר להם לחקור את ראש הממשלה בבית המשפט. התקנות המסדירות את סדר הדיון בבג"ץ מאפשרות חקירה של מצהירים, אבל בג"ץ כמעט שאינו מאפשר חקירה כזו, כעניין של מדיניות. ואולם העותרים הצביעו בבקשותיהם שלל אסמכתאות שלפיהן בעתירות בעלות חשיבות מיוחדת — דווקא יש הצדקה לאפשר חקירה של המצהיר, כלומר של נתניהו.

למעשה, עצם בקשת נתניהו להתייצב בפני בג"ץ ממחישה כמה מיוחדת העתירה. נתניהו עצמו הפך אותה לאירוע היסטורי מונומנטלי. עו"ד אפי מיכאלי, המייצג את המרכז האקדמי למשפט ועסקים, טען כי אם בג"ץ לא יאפשר לחקור את נתניהו — "השתיקה הזו תהדהד בספרי ההיסטוריה של המשפט הישראלי".

ראש ההרכב, המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין, לא התרגש — ודחה אמש את הבקשה לחקירת נתניהו. האם כך ייחסך מראש הממשלה עימות כלשהו? לא בטוח. לשופטים הרי מותר לשאול שאלות.

בצירוף מקרים, יצא לאור באחרונה ספרה של ד"ר שרון ידין, "רגולציה — המשפט המינהלי בעידן החוזים הרגולטוריים" (הוצאת בורסי), שעוסק באופן שבו המדינה מעדיפה כיום להימנע מרגולציה מסודרת, ולפקח על תחומים מסוימים באמצעות הסכמות עם המפוקחים. מתווה הגז הוא הדוגמה בה"א הידיעה למקרה שבו המדינה מניחה בצד את החוק ומגיעה להסכמות עם החברות.

בבג"ץ טענה המדינה שמדובר בהבטחה מינהלית, שמותר למדינה להשתחרר ממנה — ולא בחוזה. חברות הגז הישראליות גם הן רואות כך את המתווה. אבל נובל אנרג'י שותקת, ונוצר רושם כי מבחינתה, מתווה הגז הוא חוזה במישור המשפט הבינלאומי. זהו כבר מצב פחות נוח לישראל.

ידין מצביעה בספרה על יתרונות הרגולציה באמצעות חוזה. למשל, הגמישות היחסית, לעומת נוקשותו של החוק, והיכולת לתפור חליפה למידתם של משקיעים גלובליים.

מנגד, רגולציה בשיטת ההסכמות נעשית לרוב בחוסר שקיפות בהפעלת שיקול הדעת של הרגולטור (ראו חוות הדעת החסויות במתווה הגז) ובמשא ומתן, חוסר־שוויון כלפי חברות אחרות ועוד הטיות. ידין מזהירה כי רגולציה באמצעות הסכמות היא כר נוח להמשך תרבות הקומבינה וה"נון־לגליזם", שנפוצות כל כך בישראל. כדאי לזכור את הדברים האלה אחרי מופע הזיקוקי די־נור של נתניהו בבית המשפט.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בתביעה נכתב כי הראיון כולו "התנהל בצורה שאינה מכבדת או רצינית״ כלפיה

המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

ישראל פישר

יוקרה זה רע? כך נראים החיים במגדל חדש בתל אביב

מפגינים נגד יוקר המחיה מול בית הנשיא בסרי לנקה

קו השבר שעלול לקחת את הכלכלה העולמית למקום אחר, אפל יותר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן