בג"ץ: למהנדס שהמציא פטנטים כשעבד בחברת ישקר אין זכויות לתמורה על המצאותיו

בית המשפט דחה את עתירתו של המהנדס, אשר דרש לקבל זכויות ותמלוגים על פיתוחיו, שנרשמו כפטנטים ■ עם זאת, קבע בג"ץ כי יש מקום להסדרה של הסוגייה בחוק

אפרת נוימן
אפרת נוימן
אפרת נוימן
אפרת נוימן

בג"ץ דחה באחרונה עתירה שהגיש עובד לשעבר של חברת ישקר, שבה הוא ביקש לבטל החלטה הקובעת, כי אין לו זכויות לתמורה על המצאות שהמציא במהלך עבודתו ונרשמו כפטנטים. עם זאת, השופט אליקים רובינשטיין, שכתב את פסק הדין, ציין כי "בעולם משתנה ודינמי, גם במערכות העבודה וגם בעצם קיומה הגובר של יצירתיות טכנולוגיות של עובדים, יתכן שיש מקום להסדרה, אם חקיקתית ואם וולנטרית, של תמלוגים לעובדים אשר המציאו אמצאת שירות. כך נעשה למשל בשירות המדינה...דבר זה, משיקולי צדק ושכל ישר כאחד, יש לעודד".

העותר, גדעון ברזני, הוא מהנדס מכונות שהועסק בישקר בשנים 1992-1995 וכן ב1997-2001, בתפקיד זוטר של מתכנן כלים לעיבוד שבבי. לפי העתירה, שהוגשה לפני כשנה, במהלך עבודתו ההמציא ברזני שש המצאות שנרשמו כפטנטים והוגנו על ידי החברה בכמה מדינות. כשעמד לסיים את עבודתו בחברה, חתם ברזני על כתב ויתור כללי שהסדיר את העברת כספי הפיצויים שהופקדו בקופת פנסיה. בכתב הוויתור נאמר כי אין לו ולא יהיו לו תביעות עתידיות נגד החברה.

צילום: ירון קמינסקי

ב-2010 פנה ברזני לוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים מכוח חוק הפטנטים - הגוף בעל הסמכות הבלעדית בעניין - בתביעה לקבלת תמורה עבור המצאותיו. הוועדה, בראשות שופט העליון בדימוס, יצחק אנגלרד, דחתה את טענותיו וקבעה כי לאור העובדה שחתם על כתב ויתור כולל, המתייחס לזכות קיימת או עתידית, ויתר ברזני על זכותו לתמורה.

ברזני טען, באמצעות עורכי הדין זיו גלסברג, נדב אפלבאום ושרון פרי, כי החלטות הוועדה היו שגויות ולקו בטעויות מהותיות, וכי הוועדה לא דנה בחלק מטענותיו — ולכן הוא עתר לביטול ההכרעה. לטענתו, בין השאר, יש לבחון את כתב הוויתור במסגרת ההלכות החלות בדיני עבודה. לדבריו, הוועדה העניקה בניגוד לדין תוקף לוויתור על זכות עתידית, וטעתה כשקבעה כי אינה מוסמכת לדון ברלוונטיות של תנאי מקפח בחוזה אחיד. בנוסף טען ברזני כי הוועדה התעלמה מטענות ומראיות שהוצגו בפניה. את ישקר ייצגו עורכי הדין טל בנד, נועם בליי ואופיר פזנר ממשרד ש.הורביץ ושות'.

ההרכב, שכלל את השופטים אליקים רובינשטיין, עוזי פוגלמן ומני מזוז קבע כי מקרה זה אינו מצדיק התערבות בהחלטות הוועדה. עד היום, הרוב המוחלט של החלטות הוועדה הסתיים בפשרה, כך שבג"ץ לא נדרש לתת פסק דין לגופו של עניין. גם בהזדמנות הזאת, שבה הוגשה עתירה לבג"ץ, בית המשפט לא התערב בהחלטה של הוועדה אבל בכל זאת נקט באמירה כללית לגבי הסדרה מתבקשת של הנושא.

כתבות מומלצות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל