ניצחון לחופש המידע ו-TheMarker: ייחשפו עומסי התיקים של כל שופט

בעקבות פניית TheMarker להנהלת בתי המשפט, הגישה המדינה ערר על החלטת ביהמ"ש לעניינים מינהליים אשר חייבה אותה למסור מידע על כמות התיקים המתנהלים אצל כל שופט ■ היום דחה הרכב מיוחד של בית המשפט העליון את הערעור

אפרת נוימן
אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אפרת נוימן
אפרת נוימן

הרכב מיוחד של שבעה שופטי בית המשפט העליון, אשר דן בערעור שהגישה המדינה (הנהלת בתי המשפט) על חיובה למסור מידע, לפי חוק חופש המידע, החליט היום ברוב דעות לדחות את הערעור.

תחילת הסיפור באוגוסט 2009 כשהנהלת בתי המשפט התבקשה על ידי כתבת TheMarker דאז, הילה רז, למסור מידע בדבר מספר התיקים הפתוחים הנדונים בבית המשפט העליון ובבתי המשפט המחוזיים, תוך ציון משך הזמן שחלף מאז נפתח כל תיק, תחת שמות השופטים המטפלים.

לאחר שבית המשפט לעניינים מינהליים השיב על כך בחיוב, הגישה המדינה ערעור. הטיעון העקרי בערעור היה כי פרסום הנתונים המבוקשים ישבש את תפקודה התקין של מערכת בתי המשפט, ועל כן אין היא מחויבת במסירת המידע לפי חוק חופש המידע. היום הוחלט ברוב דעות לדחות את הערעור. את TheMarker והילה רז ייצג עורך הדין פז מוזר ממשרד ליבליך-מוזר.

השופטת עדנה ארבל

הפניה של TheMarker, באוגוסט 2009, היתה לממונה על חוק חופש המידע בהנהלת בתי המשפט דאז, השופט אלון גילון, בבקשה לקבל מידע בנוגע למספר התיקים הפתוחים הנידונים בעליון ובבתי המשפט המחוזיים, ובנוגע למשך הזמן שחלף ממועד פתיחת כל אחד מהתיקים, תוך ציון שם השופט שדן בתיק. השופט גילון נעתר לחלק נכבד מהפנייה - אלא שהוא חלה, והוחלף על ידי עו"ד ברק לייזר, אז היועץ למנהל מערכת המשפט וכיום היועץ המשפטי של מערכת המשפט. לייזר הודיע שהמידע אינו קיים - ועלויות הפקתו רבות.

נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים, מוסיה ארד, שדנה בעתירה שהוגשה בעקבות הסירוב, פסקה באפריל 2011 כי חוק חופש המידע מחייב את הנהלת בתי המשפט למסור לעיתון ולכתבת את מלוא המידע שביקשו. בצעד אמיץ ביקרה הנשיאה ארד את המערכת שבה היא עובדת, וקבעה כי מסירת המידע יכולה להתבצע, לדבריה, ב"קלות יחסית".

ארד ציינה בפסק דינה כי "מרבית השופטים בישראל מקדישים את כל זמנם לעבודה ועושים זאת במסירות וחריצות ראויות לשבח. לכן, אין למערכת המשפט כל עילה להסתיר מעיני הציבור מידע בנוגע להתנהלותם ולהתנהלות המערכת. נהפוך הוא: מסירת מידע על עבודת השופטים, להבדיל מהסתרתו, תחזק את אמון הציבור בשופטים ובמערכת". אלא שבהנהלת בתי המשפט היה מי שחשב אחרת.

במאי 2011, הנהלת בתי המשפט עירערה על פסק הדין לבית המשפט העליון. בדצמבר 2011 התקיים דיון בהרכב של שלושה שופטים: אשר גרוניס, מרים נאור ועוזי פוגלמן. כמה שבועות לאחר הדיון, ביקשו השופטים מנשיאת העליון דאז, דורית ביניש, להרחיב את הרכב השופטים שיכריע בעתירה. ביניש הודיעה כי העתירה תישמע בפני שבעה שופטים.

פסק הדין היום ניתן ברוב דעות של השופטת עדנה ארבל (אשר פרשה לאחרונה), והשופטים סלים ג'ובראן, אסתר חיות, יורם דנציגר ועוזי פוגלמן. זאת כנגד דעתם החולקת של השופט אליקים רובינשטיין, אשר סבר כי יש לקבל הערעור באופן חלקי ורק בהתייחס לבתי המשפט המחוזיים (בעוד שחומר הנוגע לבית המשפט העליון יימסר כפי שנקבע בדעת הרוב), ושל השופט ניל הנדל, אשר סבר כי יש לקבל הערעור בשלמותו.

על מנת לאפשר למדינה לבחון ההיערכות המתאימה לביצוע פסק הדין, היא תחויב למסור את הנתונים ביחס לבית המשפט העליון ולבתי המשפט המחוזיים כפי שהתבקש בערעור, ביחס לסיום שנת המשפט 2015, ולא יאוחר מ-31 בדצמבר 2015.

ארבל קבעה בהחלטתה כי "דווקא מתוך הכרת העומס הכללי במערכת המשפט, דווקא לאור השקיפות המאפיינת את פעולת בתי המשפט, דווקא מתוך החובה לשמר את אמון הציבור במערכת בתי המשפט, נראה כי הימנעות ממסירת הנתונים שהתבקשו, ואשר לציבור זכות לקבלם, משדרת מסר קשה של ניסיון להותיר בעלטה את פרטי פעולתם של בתי המשפט. אני סבורה כי אין למערכת דבר להסתיר. אני סבורה כי נכון יהיה שהציבור ייוודע לעבודה הסיזיפית כמו-גם לעומס הבלתי-נתפס בו עובדים השופטים. דווקא מתוך התפיסה הגורסת כי השופטים פועלים בכל אורחותיהם בגלוי, לאורן של קרני השמש, לא יהיה זה נכון להימנע ממסירת המידע מנימוקים שמשקפים בעיקר חוסר אמון בחוסנם של השופטים ובמחויבותם המלאה לשליחותם".

הנדל, שחלק על ארבל, טען כי "המידע המבוקש איננו רק בגדר מספרים יבשים. מדובר בשמות ופנים. שופטים רבים לא יקבלו בשוויון נפש את מיקומם ברשימה. פרסום המידע יביא לעיסוק מוגבר אצל כל שופט בהתגוננות ובהצדקת ההיבט המנהלי של עבודתו, על חשבון ההיבט המהותי. הפרסום יזמין לחצים, ואלו יביאו לעיסוק מיותר בהיבט המנהלי של עבודת השיפוט" והוסיף כי במרבית מדינות המערב אין מתפרסמים נתונים על אודות תיקים תלויים ועומדים. קל וחומר שלא מתפרסמים נתונים שמיים אודות השופטים.

חיות ציינה כי החשש ליעילות הרשות השופטת אכן מטריד שכן הוא יכול לבוא על חשבון איכות פסקי הדין אך חששות אלה "אינם מגיעים לדרגת וודאות קרובה כי תתרחש פגיעה בתקינות פעולתה של הרשות השופטת וידה של הזכות לדעת במקרה דנן על העליונה. מסקנה זו יפה ביתר שאת משמדובר ברשות השופטת שחשוב שתפעל כאמרתם של חז"ל בבחינת 'נאה דורשים ונאה מקיימים'".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

באר שבע. תוספות הבנייה לא ענו על הציפיות להפוך אותה לעיר של מיליון תושבים

"אמירה הזויה של אנשים מנותקים": ההכרזה על הקמת עיר בדרום מעוררת סערה

אולם תצוגה למכירת מכוניות. בענף הרכב מודים כי היבואנים העלו את מחירן של חלק מהמכוניות החשמליות גם בלי קשר למס

הציבור מתנפל על המכוניות החשמליות, אך לא בטוח שהמס עליהן יועלה