בית המשפט העליון: ניתן לאכוף בישראל פסק דין שניתן ברוסיה

השופטת דפנה ברק־ארז קבעה כי הונח בסיס מספק לקביעה שהפסיקה הרוסית אוכפת פסקי דין זרים גם בלא אמנה בין המדינות ■ היא נזפה ביועץ המשפטי לממשלה שלא נתן התייחסות ונתונים כפי שהתבקש: "ראוי היה שיעשה מאמץ, ולו ראשוני, לאתר נתונים אלה"

אפרת נוימן
אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אפרת נוימן
אפרת נוימן

בית המשפט העליון הכריע השבוע בשאלה האם אפשר לאכוף בישראל פסק דין שניתן ברוסיה — וענה על כך בחיוב. הדיון נסב סביב סעיף 4(א) לחוק אכיפת פסקי חוץ הקובע כי "פסק־חוץ לא יוכרז אכיף אם ניתן במדינה שלפי דיניה אין אוכפים פסקים של בתי המשפט בישראל". כלומר, נדרשת הדדיות.

השאלה עלתה בעניין סכסוך שהיה בין החברה הישראלית דאבל קיי, העוסקת במסחר בגז ובדלק, לבין חברה בת של התאגיד הרוסי גזפרום, העוסקת בתחום האנרגיה. בתחילת 2009 ניתן על ידי בית משפט במוסקבה פסק דין הקובע כי דאבל קיי צריכה לשלם לגזפרום כ–5 מיליון יורו על רקע חוזה להספקת גז שהיה בין השתיים.

כשגזפרום הגישה בקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב לאכיפת פסק החוץ, טענה דאבל קיי כי לא התקיימה דרישת ההדדיות, שכן פסקי דין ישראלים אינם נאכפים ברוסיה ולא קיימת אמנה בין ישראל ורוסיה בעניין זה. המחוזי קיבל את בקשתה של גזפרום והורה על אכיפת פסק הדין.

השופטת דפנה ברק ארזצילום: אמיל סלמן

דאבל קיי עירערה על ההחלטה לבית המשפט העליון באמצעות עוה"ד איתן ארז ופז יצחקי־וינברג. את גזפרום ייצגו עוה"ד בנימין ברץ, אנה משה, איל אברמוב ואירית סגל ממשרד פרל כהן צדק לצר ברץ. שני הצדדים הגישו חוות דעת שהתמודדו עם העובדה שמצד אחד לא נחתמה אמנה בין ישראל ורוסיה בעניין, כפי שנדרש על ידי קוד המסחר הרוסי, ומצד שני ניתנו בשנים האחרונות בכמה ערכאות ברוסיה פסקי דין שהכירו באפשרות לאכוף פסקי חוץ בלי אמנה.

השופטת דפנה ברק־ארז, שנתנה את ההחלטה שאליה הצטרפו השופטים יורם דנציגר ונעם סולברג, ציינה כי "הונח בסיס מספק לקביעה שהפסיקה הרוסית אוכפת פסקי דין זרים גם בלא אמנה דו צדדית בין מדינת המקור שלהם לרוסיה, כמו גם לטענה שאכיפה זו אינה מלאה או מוסכמת על הכל". לגישתה, המצב המשפטי הנוכחי ברוסיה מספק את דרישת ההדדיות. "אם ישתנה המצב המשפטי ברוסיה או שיתברר כי פסקי דין ישראליים אינם נאכפים, על דרך העיקרון, ברוסיה - יוכל לחול שינוי גם בהתייחסות לאכיפתם של פסקי דין רוסיים בישראל".

נקודה מעניינת בהחלטה נוגעת ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שננזף על ידי השופטת. עמדתו נדרשה לאור ההשלכות העקרוניות של ההחלטה כשהוא התבקש לפרט האם נאכפים פסקי חוץ רוסיים בישראל והאם קיימת הדדיות באכיפת פסקי דין ישראלים ברוסיה. עם זאת, הוא בחר שלא להתייצב בהליך כשנמסרה הודעה מטעמו כי אין אמנה בין ישראל לרוסיה בדבר אכיפת פסקי חוץ ו"אין בידי המדינה נתונים בעניין".

ברק־ארז לא הסתירה את חוסר הנחת שלה מחוסר התגובה וציינה כי "במקרה מסוג זה, שבו למחלוקת בין הצדדים יש השלכות פוטנציאליות על מקרים נוספים, ראוי שתוצג בפני בית המשפט עמדה עקרונית מטעמו של היועץ המשפטי לממשלה, לרבות הצגת נתונים בנוגע לשאלה האם פסקי דין ישראלים נאכפים ברוסיה. למצער, ראוי היה שיעשה מאמץ, ולו ראשוני, לאתר נתונים אלה. לא כל שכן כשהדברים נוגעים לנושא המשליך על הדדיות ושיתוף פעולה עם שיטת משפט אחרת, ובמיוחד שיטת משפט של מדינה שלרבים מאזרחי ישראל דהיום זיקות אליה כמי שעלו מרוסיה. נותר לנו אך להצטער שלא כך היה".

יהודה וינשטייןצילום: אוליבייה פיטוסי

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מסך נתונים בבורסת וול סטריט מציג מרוץ עליות, בשבוע שעבר

רווחי החברות צומחים? מתברר שיש גורם שמנפח אותם

מייק בן ארי

"תמיד היתה לו תשובה הגיונית": כך הצליח איש אחד להונות 1,000 משקיעים

ליאור וייס. "אנשים לא יודעים עד כמה גדילה של עסק היא כואבת"

"אנשים אמרו לי - סיימת תואר בהצטיינות בטכניון וזה מה שאתה הולך לעשות?"

שירות נסיעה לפי קריאה של חברת ויה בניו יורק

חברות ההיי־טק שמפסידות מיליארדי דולרים מצאו דרך להישאר בחיים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. ייתכן שזו הזדמנות עבורו לפעולות שיקררו את הביקושים לדירות

מחדל מחירי הדיור: כך התייקרה דירה ממוצעת ב-280 אלף שקל בשנה

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי