פתרון לבעיית המנהרות הוצע לגורמי ביטחון ב-2001; "התנהלותם מעוררת סימני שאלה"

בית המשפט התיר לפרסם חלק מפסק דין שניתן ביוני, שממנו עולה כי קבוצת אנשי עסקים פנתה למערכת הביטחון עם הצעה לפתרון הבעיה, ומתח ביקורת קשה על התנהלות גורמי ביטחון בכירים בנושא. פסק הדין המלא הועבר למבקר המדינה ולמבקר מערכת הביטחון

יסמין גואטה
יסמין גואטה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
יסמין גואטה
יסמין גואטה

בית המשפט מותח ביקורת נוקבת על התנהלות משרד הביטחון והצבא בטיפול באיום המנהרות: בפסק דין שהותר אתמול לפרסום, נדונה תביעה של אנשי עסקים ישראלים שפנו לגורמי הביטחון עם הצעה לפתרון כבר ב–2001.

"העובדות והממצאים שנתגלו במסגרת ההליך בכל הנוגע להתנהלות גורמי הביטחון בפרשה זו, הנוגעת לביטחון המדינה, מעוררים, לכל הפחות, סימני שאלה כבדים", קבעה השופטת מיכל אגמון גונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב. לאור התנהלות מערכת הביטחון, מורה השופטת על העברת פסק הדין המלא למבקר מערכת הביטחון ולמבקר המדינה.

התביעה הוגשה כבר ב–2009 על ידי חברת רחמני ד.א.מ עבודות עפר — חברה קבלנית לעבודות עפר והובלה שביצעה עבודות עבור משרד הביטחון בהיקף של מאות מיליוני שקלים. תובעת נוספת היא פב טק (2003), שמייסדיה הם משה רוטשילד והאחים דורון וישראל אלתר. התיק התנהל בדלתיים סגורות ופסק הדין ניתן ביוני, אך רק אתמול התירה השופטת לפרסם חלק ממנו.

בפסק הדין מתארת השופטת את השתלשלות האירועים שהובילה לתביעה: כבר בקיץ 2001, בעיצומה של האינתיפאדה השנייה, פנתה קבוצת אנשי עסקים הישראלית "שהיתה סבורה כי יש בידה פתרון לבעיית המנהרות", לבכירי מערכת הביטחון שעמם היתה לה היכרות מוקדמת, כדי לשכנעם לקבל את הפתרון המוצע. פתרון היזמים היה מבוסס על שיפור ושדרוג של כלי מסוים. בסופו של דבר נרכש, לצורך ניסוי, כלי דומה, קטן יותר, שהובא ארצה, אך הניסוי שנערך לא צלח.

כוחות צה"ל פועלים לחשיפת מנהרות בעוטף עזה

בתביעה שהגישו, טוענים היזמים כי "אף שמרבית גורמי המקצוע בצבא סברו כי מדובר בפתרון מתאים, הם טולטלו בין הגורמים השונים במערכת הביטחון במשך שלוש שנים, כשכל אותה העת הם השקיעו ממרצם ומכספם בשיפור ובשדרוג הפתרון המוצע, לפי הצרכים שהוצגו לפניהם על ידי מערכת הביטחון". לדבריהם, "בסופה של אותה תקופה, התברר להם כי לא רק שמערכת הביטחון איבדה שנים יקרות שבהן היתה יכולה לעשות שימוש בפתרון המוצע, אלא שסודות מסחריים שהם הפקידו בידי נציגי מערכת הביטחון הועברו לצדדים שלישיים, תוך הפרת התחייבויות מערכת הביטחון להתקשר עמם ללא מכרז, לצורך יישום הפתרון".

מנגד, במשרד הביטחון טענו כי "במשך תקופה ארוכה היזמים הפעילו לחצים אדירים על ראשי מערכת הביטחון והממשלה, תוך ניצול היכרות מוקדמת עמם". ואולם לדבריהם "ליזמים מעולם לא ניתנה הבטחה כלשהי כי המיזם יצא אל הפועל, וכי אם המיזם יצא אל הפועל תתקשר עמם מערכת הביטחון ללא מכרז".

השופטת קבעה כי לא היה בפתרון המוצע משום סוד מסחרי, ולכן דחתה את הטענות בנושא. היא דחתה גם את הטענה שלפיה משרד הביטחון התחייב להתקשר עמם כספק יחיד ליישום הפתרון. לדבריה, "הפתרון שהציעו היזמים התקבל באהדה במשרד הביטחון ובמידת מה גם אצל גורמי הפיקוד בצה"ל, ואף היו ניסיונות של ממש להביא ליישומו, בין היתר בדרך של פטור ממכרז. ואולם למרות אמונתם של הסובייקטיבית של היזמים כי הפתרון יאושר וכי תושג בסופו של יום ההתקשרות שאליה חתרו, ליזמים מעולם לא ניתנה הבטחה כי מערכת הביטחון תתקשר עמם כספק יחיד".

עם זאת, היא קובעת כי התובעים זכאים לפיצויים בסך 50 אלף דולר בשל התנהלות שלא בדרך מקובלת ובתום לב בשלב המכרז, ושהסכום יישא ריבית והצמדה מ–2004. בנוסף, ישולמו לתובעים הוצאות משפט של 20 אלף שקל.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

עובדי בניין מסייעים בהכוונת התנועה במנהטן, ניו יורק, בתחילת החודש

האם הראלי בשווקים מסמן את התחתית — או שהגרוע מכל עוד לפנינו?

מבט משטח המריבה אל הים. כל דונם שווה מיליונים, ומחירי הבתים בסביבה מגיעים לעשרות מיליוני שקלים

"פתאום הבנו שיש בעיות עם הקיבוץ": השקיעו 30 מיליון שקל בשכונה חדשה ליד שפיים, אבל אז הכל השתבש

אם אחת הסיבות לתוספות השכר המתכוננות למגזר הציבורי היא העלייה החדה בשכר בהיי־טק, הגיע הרגע להכניס להסכמי השכר במגזר הציבורי עוד אלמנטים היי־טקיים

העובדים שהמשכורות שלהם זינקו - ומה אפשר ללמוד מהסכמי השכר בהיי-טק

סופיה, בירת בולגריה. לגור באחת הערים העתיקות באירופה עבור 3,200 שקל בחודש

עשר ערים בעולם שאפשר לחיות בהן בפחות מ-4,000 שקל בחודש – כולל שכר דירה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אישה בטלפון

מטעינים את הטלפון כשהסוללה כמעט גמורה? תשכחו מהלוואה

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות