"זליגת ידע מצה"ל? אי אפשר לסנדל את הבחור הצעיר שיוצא מ-8200"

עו"ד זאב פרל, מומחה לקניין רוחני, מאמין שצריך להסדיר את נושא זליגת הידע מצה"ל - אבל מבלי לפגוע במוטיבציה להקים חברות ■ הוא מסביר למה עורך דין אמריקאי מרוויח כפול מישראלי ואיך הוא יודע על איזה סטארט אפ כדאי להמר

אפרת נוימן
אפרת נוימן
אפרת נוימן
אפרת נוימן

חברות שהוקמו על בסיס קניין רוחני של צה"ל מכניסות מדי שנה לשוק הפרטי מאות מיליוני דולרים, ובשנים טובות גם מיליארדי דולרים ממכירות ומאקזיטים. לכן, לא מפתיע שבוגרי יחידת 8200 של אגף המודיעין בצה"ל נחשבים לסחורה חמה בשוק התעסוקה. בוגרי היחידה שהקימו בעצמם חברות מצליחות, מכרו, הנפיקו, ועברו לחברה הבאה — נהפכו לרשת תעסוקתית מקושרת.

שירות בצה"ל ביחידות העוסקות בטכנולוגיה מעניק למשוחררים ידע וניסיון, אך לעתים גם יותר מכך. חברות כמו נייס, צ'ק פוינט וקומברס, הושפעו ישירות מהטכנולוגיה של יחידת 8200. היחידה מוציאה מתוכה לא רק מנתחי מודיעין ואנליסטים, אלא גם מהנדסים, טכנאים ומפתחי קוד שעוסקים בפעילות המחקר והפיתוח (מו"פ) של 8200. זה סוד ידוע ששני הצדדים מודעים לו - חיילים משתחררים עם ידע טכנולוגי בתחומים סבוכים בתחום הרשתות והאבטחה, והם מקימים על בסיס הידע הזה חברות שלא מחויבות לצה"ל מבחינת קניין רוחני.

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, כבר התריע על הבעיה של זליגת ידע מצה"ל. בדו"ח שפירסם במארס הוא קבע כי "משרד הביטחון הזניח לאורך שנים את הטיפול בנכסי הקניין הרוחני שבבעלותו ובבעלות צה"ל. משרד הביטחון וצה"ל הם ממפתחי הקניין הרוחני הגדולים במשק, ומערכת הביטחון עומדת בחזית הטכנולוגיה עם מחקר ופיתוח והון אנושי מהמובילים בישראל ובעולם".

שפירא הדגיש שני תחומים שבהם לקניין הרוחני משקל כלכלי משמעותי — הידע המפותח מול תעשיות ביטחוניות ישראליות והידע המפותח באגף המודיעין, הזולג לתעשיית ההיי־טק. נראה כי התכוון לבוגרי 8200. "מערכת הביטחון גם אחראית להכשרה של מספר גדול של עובדים בתחומי הטכנולוגיה השונים, המזינים עם שחרורם או עם פרישתם ממנה את תעשיית הטכנולוגיה העילית הישראלית", כתב.

חיילים ביחידת חצב של 8200. "קו פרשת המים היה פרשת המרמרה"צילום: מוטי מילרוד

המבקר לא ציין את היקף הנזק הנגרם למדינה מאי־טיפול בקניין רוחני ביטחוני, אולם העריך כי "מיצוי הפוטנציאל הכלכלי שבנכסי הקניין הרוחני עשוי לספק למשרד הביטחון משאבים כלכליים רבים נוספים, שיכולים להגדיל משמעותית את מקורות התקציב של המדינה בכלל, ושל מערכת הביטחון בפרט, ולסייע במאמצי ההתייעלות והחיסכון".

עו"ד זאב פרל, שותף במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, ומומחה לקניין רוחני, מכיר היטב את יוצאי הצבא שמשתמשים בידע שצברו בשירות כדי להקים סטארט־אפים — הם מגיעים אל המשרד כלקוחות. פרל, השותף המנהל של הפירמה, מבלה את עיקר זמנו בניו יורק ולדבריו, הגידול בסצנת ההיי־טק הישראלית בניו יורק מיטיב גם עם המשרד. לדבריו, "אין שבוע במשרד שאין חברה ישראלית או חברה הקשורה לישראל שמגיעה להתייעצות".

לגישתו, חשוב להסדיר את הנושא של הקניין הרוחני הביטחוני, אבל גם חשוב שלא תהיה רגולציה וביורוקרטיה שלא תאפשר ליזמים להקים חברות. "אם הצבא רוצה להגן על קניין רוחני, שיקים גופי מסחור, כמו שעשו באוניברסיטאות. יש פרוצדורה להגנה על המצאות ביטחוניות, ואם המדינה רוצה להיות חלק מזה עליה להקים גוף כזה, לדאוג לכך שהמצאות יירשמו כפטנטים ולהחליט מה סודי ומה אפשר למסחר.

"חייבים להבדיל בין הידע הספציפי שפותח למטרה צבאית לבין הידע הכללי שילך איתו לכל מקום והוא יכול לעשות בו שימוש לכל מטרה שלא פוגעת בביטחון המדינה. אנחנו מדברים על הידע, ה–'Know How', ואי אפשר לסנדל אותו. יש פה עניין של חירות האדם. אי אפשר להטיל אחריות על הבחור הצעיר שיוצא מ–8200. הוא מלא אנרגיה ויוזמה, מקים סטארט אפ ואז באים אליו בטענות. אפשר לדרוש שלא יעשה אפליקציה ביטחונית, אבל אי אפשר לדרוש שלא ישתמש בסט הכלים שרכש בשירותו הצבאי. אם המדינה רוצה — שתתכבד ותסדיר את התחום".

פרל מציין כי כמעט שלא היו ניסיונות להסדיר את התחום, למעט התחלה שלא צלחה של אילן כהן, שהיה מנכ"ל ראש הממשלה בתקופת כהונתו של אריאל שרון. "אחת הסיבות שאין הסדרה היא כי השיקול הביטחוני, שמעדיף לא לחשוף ידע, גובר על השיקול המסחרי של מסחור הידע".

משרדים אמריקאיים הם כלוב של זהב

לפני כשנה קיבל משרד פרל כהן צדק לצר, שהוא משרד קניין רוחני "טהור", חיזוק מסחרי משמעותי, כשהתמזג עם משרד ברץ, שיתרונו היחסי הוא במשפט מסחרי. המשרד המאוחד מעסיק בישראל, בניו יורק, בבוסטון ובלונדון 112 עורכי דין ועורכי פטנטים. המשרדים פועלים כארגון גלובלי, כך שעל תיקים מסוימים יכולים לעבוד עורכי דין משני צדי האוקיינוס. אנחנו נפגשים עם פרל במשרדי הפירמה בעזריאלי, כשהוא מגיע לביקור בישראל.

זאב פרל

המשבר הכלכלי פגע גם במשרדי עורכי הדין במנהטן. אתם רואים התאוששות?

"אנחנו מקבלים הרבה קורות חיים, חלקן הגדול של ישראלים. המצב טוב יותר ממה שהיה לפני שלוש שנים, אבל עדיין לא חזר להיות כמו בשנים המטורפות. פירמות אמריקאיות גדולות למדו לעבוד יותר רזה, כמו שאנחנו יודעים לעבוד בישראל מאז ומתמיד".

ועדיין, עורך דין אמריקאי מרוויח הרבה יותר מעמיתו הישראלי.

"במידה מסוימת, משרדים אמריקאים הם כלוב של זהב — עובדים יותר ומרוויחים יותר. בתחומים של הנפקות, מיזוגים, ליטיגציה עובדים 12–16 שעות ביממה, ועורך דין אמריקאי ירוויח בממוצע כפליים מאשר עורך דין ישראלי, כשהתעריפים שגובים מהלקוחות כפולים. אם בישראל גובים כ–350 דולר לשעה משותף בכיר — בניו יורק זה יהיה 700 דולר לשעה, אם כי הרבה מהתמחור כיום הוא לפי פרויקט, ולא לפי שעה".

מדוע התעריפים בארה"ב גבוהים כל כך?

"הסיבה שהתעריפים גבוהים יותר היא שרוב האנשים יוצאים מבתי הספר למשפטים עם הלוואות גדולות, ולכן הם צריכים להשתכר יותר כדי להחזיר הלוואות. החינוך יקר יותר, וזה משנה את השוק — כי השוק צריך לענות על הצרכים של העובדים. בישראל מדברים הרבה על פערים במחירי מוצרי צריכה בין ישראל לארה"ב, אבל עלות השירותים הרפואיים, החינוך ודמי השכירות גבוהים יותר בארה"ב. רמת המחיה של מישהו שגר בדירה בניו יורק בהכרח גבוהה יותר מאשר מישהו שגר בתל אביב".

כנס עמותת בוגרי 8200צילום: דודו בכר

עד כמה ההתחזקות של השקל בשנים האחרונות פגעה בכם?

"כיצואני שירותים, זה בהחלט פוגע גם בנו, כי אי־אפשר להעלות מחירים ללקוחות זרים בדולרים עד אינסוף, בעוד שהעלות שלנו היא שקלית. אם פעם היה פער עצום במשכורות, הוא נשחק והולך בגלל ההתחזקות של השקל מול הדולר".

זה גורם לכם לדרוש שכר טרחה גבוה יותר?

"תמיד היינו גמישים בשאלת התעריפים אבל לצערנו אנחנו בצד הגבוה. משרדים אמריקאים יותר זולים מאתנו בליטיגציה עבור לקוחות ישראלים באמריקה ואנחנו לא תמיד מצליחים להשוות. היום כשאנחנו משרד יותר גדול, עם יותר עומק פיננסי, אנחנו יכולים לייצג סטארט אפים במודל של "שכר טרחה נדחה לגיוס", כלומר הם ישלמו רק אחרי שיגייסו כסף".

עד כמה זה מקובל בהיי־טק?

"בישראל נוצרו הכלים שתומכים בתעשיית ההיי טק כך ש"שכר טרחה נדחה" הולך ומתפתח משנות ה-90. זה מודל מקובל, גם בארה"ב".

אז אתה צריך להמר רק על כאלה שאתם מאמינים שיגיעו לשלב של גיוס הון מוצלח. איך עושים את זה? מה מנחה אותך?

"אין אף אחד שיודע מי יצליח. אנחנו מנסים להמר על אנשים שעבדנו איתם והצליחו, כשהרבה מהם נהיים מנטורים ואנג'לים והם מביאים אותנו. זאת התשתית שמאפשרת לסטארט אפים לקום. מכל אקזיט יוצאים אנשים עם ניסיון, כסף ורצון לשכפל הצלחה".

משרדי גוגל ישראלצילום: ניר קידר

אילו הבדלים אתה רואה בין המשרדים בחו"ל לאלה שבישראל?

"מהניסיון שלנו, הקצב בישראל ובניו יורק דומה, אפשר לסגור עסקות בימים ושבועות. באירופה, חוץ מלונדון, הוא יותר איטי, זה לוקח יותר זמן. בארה"ב גם יש הפרדה יותר גדולה בין עבודה וזמן פרטי. בישראל עמיתים לעבודה הופכים להיות גם חברים, בארה"ב זה קורה לפעמים אבל הרבה פחות".

עד כמה אתם מזוהים בפני הלקוחות כשלוחה של משרד ישראלי?

"30%-40% מהלקוחות במשרד האמריקאי הם ישראלים והשאר אמריקאים ובינלאומיים, כמו פולקסווגן, קובידיאן ואוניברסיטאות מובילות כמו MIT ואוניברסיטת פנסילבניה. גם כל עורכי הדין, מלבדי, הם אמריקאים, ובעצם בניו יורק אני הישראלי המובהק היחיד, כשיש ישראלים עם זיקה, כמו גיא יונאי, שותף במשרד בניו יורק, שהוא בן להורים ישראלים.

"עבור השוק הישראלי אנחנו ממותגים כמשרד ישראלי־אמריקאי. מי שקשור במידה כלשהי לישראל אוהב את הקשר. בשנים האחרונות, עם התחזקות מגזר הטכנולוגיה בניו יורק, זה עוזר להיות משרד עם אוריינטציה ישראלית. בבוסטון, עם זאת, סצנת ההיי־טק היא לא באזז חדש, זה לא משהו שמתחזק או נחלש.

"הזוהר של ישראל בתחום ההיי־טק הוא לא ברמה של חברה בודדת. זה משהו שמוערך באופן כללי בעולם — בין אם אתה יזם, משקיע או יועץ. אחד זוכר את צ'ק פוינט, השני את גיוון אימג'ינג, אחר את ווייז ואת אם סיסטמס. כל אחד מתחבר ממקום אחר. זה כוח של המסה".

חשבתם להתרחב גם לעמק הסיליקון?

"המחשבה קיימת, ואם נמצא הזדמנות, נשקול. עמק הסיליקון הוא בכל זאת המכה של הההיי־טק"

בוגרי אוניברסיטת הרווארד בביקור בוושינגטון

האם כדאי לרשום פטנט בסין?

נכסי קניין רוחני הם נכסים בלתי מוחשיים, הניתנים להגנה משפטית באמצעות רישום פטנטים, זכויות יוצרים, או סודות מסחריים. אחרי שיזם חושב על רעיון, הוא גם בדרך כלל חושב איך להגן עליו. פרל מציין כי העניין לא מסתיים בפטנט אחד, ויש לבנות מרחב שלם של הגנות שעלותם יכולה להגיע למאות אלפי דולרים. הוא מוסיף כי ברוב עסקות הרכישות והמיזוגים, המנוע הוא החברה ולא הפטנטים שלה, כשיש פרמיה יפה לעסקות אם תיק הקניין הרוחני בנוי כמו שצריך.

"אחת השאלות שאני שואל יזמים היא: 'ואם תגלו שהרעיון שלכם כבר קיים — אז תסגרו את החברה?' תשובה של יזם אמיתי תהיה שלילית. לכן, גם הפטנט הראשון שרושמים הוא לא תמיד חשוב. מה שחשוב זאת אסטרטגיה ארוכת טווח. חברות משנות טכנולוגיה, מודל עסקי, והיזמים לא צריכים להרגיש שהם לא יכולים להצליח כי יקר לרשום פטנט".

כשמתכננים הגנה על פטנטים, חשוב גם לשקול איפה תהיה ההגנה כשאין היגיון בלרשום פטנטים בעשרות מדינות, מכיוון שהעלות יכולה להיות גבוהה והתועלת נמוכה. אם למשל חברה ישראלית, בעלת קנין רוחני רשום בארה"ב ואירופה, מציגה בתערוכה גדולה ונחשבת באירופה, ולפתע מגלה שבדוכן שלידה חברה אסייתית מציגה מוצר זהה, שהועתק ממנה. מה היא יכולה לעשות? כעקרון, אם יש הגנה בארה"ב ואירופה אסור לאותו יצרן לייבא, למכור ולהציע במדינות אלה. אם הגנות אלה, לדוגמא פטנט או מדגם או סימן מסחר, לא נרשמו באותה מדינה אסייתית, אז אפשר יהיה לחקות אותה שם. כדי להפסיק את הפעילות באותה תערוכה יש אפשרות לקבל צו במעמד צד אחד אבל זה צריך להיות מהיר כדי שיהיה אפקטיבי ולא תמיד זו משימה פשוטה.

"אם לא טרחת לרשום פטנט למשל בסין, בשוק הסיני יש תחרות — וזה יכול לפגוע בך. לכן, הרוב מגינים על השווקים המרכזיים — ארה"ב, אירופה והרבה פעמים גם סין — ההתלבטות היא בדרך כלל ביחס ליפן, קוריאה ומדינות BRIC הנוספות מעבר לסין (ברזיל, רוסיה, והודו). החשיבות של סין גדלה וגם היחס לקניין רוחני שם משתפר. חושבים שזה שוק מערב פרוע — אבל זה לא נכון. התהליך שסין עוברת דומה ליפן ולקוריאה, וככל שיימשך תעלה חשיבות הקניין הרוחני שם".

זליגה של קניין רוחני

כשמדברים על המובילות של ההיי־טק הישראלי בחדשנות ויזמות, המדד הראשון שבדרך כלל מזכירים הוא מספר הפטנטים שנרשמים. לפי נתוני ארגון הקניין הרוחני העולמי (WIPO) ל–2013 בנוגע להגשת בקשות בינלאומיות לפטנט באמצעות אמנת הפטנטים העולמית PCT, ישראל מדורגת במקום 15 מבין 148 מדינות החברות באמנה, והיא מקדימה מדינות מפותחות רבות, בהן בלגיה ונורווגיה. מספר הבקשות הבינלאומיות בישראל עלה ב–2013 בכ–24% — שיעור העלייה הגדול ביותר מבין כל מדינות החברות באמנה.

מחקר של מוסד שמואל נאמן והמועצה הלאומית למו"פ שבמשרד המדע מצא כי טובי המוחות היצירתיים המקומיים מרוכזים דווקא ביותר מ–200 מרכזי פיתוח של חברות הטכנולוגיה המובילות בעולם הפועלים בישראל.

חברות רב־לאומית רוכשות חברות סטארט־אפ וטכנולוגיות מקומיות במטרה להעביר לרשותם ידע ייחודי שפותח בישראל. על פי המחקר, חברת יבמ ישראל מובילה את רישום הפטנטים בשנים האחרונות, ואחראית לרישום של 463 פטנטים ב–2006–2010; חברת טבע מדורגת במקום השני, עם 430 פטנטים באותה התקופה.

לפי המחקר, ב–1990–2010 הועברו כ–1,360 המצאות ייחודיות מחזקת חברות ישראליות לחזקת חברות רב־לאומיות כתוצאה מרכישה או מיזוג עם חברות ישראליות. הנוכחות של מרכזי המו"פ הזרים מייצרת פעילות כלכלית, ומאפשרת הרחבה של ידע. מצד שני מעבר של קניין רוחני למדינות אחרות בעקבות רכישת טכנולוגיות ישראליות מביא לצמצום התעשייה המקומית ולכך שלא נבנות חברות שמגיעות לממדי ענק.

מבחינת פרל, אין ספק שמרכזי הפיתוח הזרים הם תופעה חיובית. "למה לישראלים מותר לעשות עסקים בחו"ל ולזרים אסור לעשות בישראל? השוק פה קטן וחייבים להיהפך לחלק מהאקו־סיסטם הגלובלי. אנחנו מביאים יכולות פנטסטיות לשוק גלובלי וצריכים לשאוף להיות חלק ממנו. אם האקו־סיסטם מביא 20 חברות רב־לאומיות לפתוח מרכזי פיתוח בישראל - זה ברכה ולא קללה".

להגן יותר על עיצוב

בין הנושאים הבוערים כיום בתחום הקניין הרוחני מציין פרל את חוק המדגמים החדש, שתזכיר חוק שלו הובע לידיעת הציבור למתן הערות. מדובר בחקיקה שמגינה על אספקטים עיצוביים של מוצר. "המודל האירופי אימץ הגנה של 25 שנה כהגנת עיצוב ספציפית. במודל האמריקאי ההגנה קצרת טווח של 14 שנה שמלווה בהגנה משלימה ארוכת טווח של זכויות יוצרים.

"בישראל אימצו את המודל האירופי, אבל משום מה, בתזכיר החוק ההגנה היא קצרה יותר — של 15 שנה. אם רוצים לעודד יצירה שקשורה לעיצוב, מן הראוי שתקופת ההגנה תהיה ארוכה יותר. צריך לתת הגנה מקסימלית מפני חיקויים".

עניין עדכני נוסף נוגע לפסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט העליון של ארה"ב בתביעת Alice Corp Vs. VCLS Bank. הבנק תבע את חברת אליס בטענה שמוצריה לא יכולים להיחשב פטנטים. מדובר במערכת להפחתת סיכונים בעסקות פיננסים.

השאלה היתה אם העובדה שהעבירו רעיון למחשב ותוכנה, ללא ייחוד במחשב ובתוכנה, מספקת כדי לרשום פטנט. הערכאות הנמוכות קיבלו את התביעה, והעליון הסכים פה אחד כי לא ניתן לרשום פטנט על רעיון מופשט.

"המשמעות היא שצריך אספקטים של שימוש טכני בעיבוד הרעיון. אם הרעיון קיים, עצם העובדה שמעלים אותו על מחשב לא הופכת אותו לפטנט. ארה"ב היתה ליברלית יותר משאר העולם, וכיום היא במידה מסוימת מיישרת קו וקובעת שצריך יותר בשר כדי שייחשב פטנט בתוכנה. יש כאן צמצום העוצמה האינסופית שפטנטים נותנים", אומר פרל.

הוא נותן דוגמה להמחשה: אם מישהו ייקח משחק שח־מט ויהיה הראשון שיעלה אותו למחשב, הוא כנראה ייפול במבחן של אליס, כי שח הוא דבר ידוע. אבל אם הוא ייקח שח־מט, יעלה למחשב ויוסיף מערכת שזוכרת את כל המשחקים, מחשבת סטטיסטיקות, ומיישמת עיבודים מקוריים נוספים — כבר ניתן יהיה לרשום על זה פטנט.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?