ביהמ"ש: הממשלה תשלם לכלכלן שליווה את תוכנית ויסקונסין 2.2 מיליון שקל

שלמה קרמר שימש כיועץ כלכלי מטעם הממשלה ליישום תוכנית ויסקונסין ב-1997-2005 ■ לטענתו, "התנהלות המדינה במהלך כל תקופת ההתקשרות מהווה קיום חוזה וניהול מו"מ שלא בתום לב" ■ השופט: "המדינה לא נהגה עם קרמר בתום לב"

יסמין גואטה
יסמין גואטה
יסמין גואטה
יסמין גואטה

מדינת ישראל תשלם לכלכלן שלמה קרמר, שנשכר על ידי משרד האוצר ללוות את תוכנית ויסקונסין, 2.2 מיליון שקל ושכר טרחת עו"ד בסך 250 אלף שקל - כך פסק השבוע שופט בית המשפט המחוזי בירושלים משה בר-עם. לדברי השופט "עולה תמונה עגומה באשר להתנהלות גורמי המדינה".

קרמר שימש כיועץ כלכלי מטעם הממשלה ליישום תוכנית ויסקונסין בין השנים 1997-2005. במהלך התקופה הזו הוא קיבל מהמדינה סך של כ-10 מיליון שקל. בשנת 2008 הוא הגיש תביעה בסך 10 מיליון שקל בגין שירותי הייעוץ שהעניק לממשלה בה טען כי לא קיבל תמורה ראויה. קרמר טען כי "התנהלות המדינה במהלך כל תקופת ההתקשרות עִמו מהווה קיום חוזה וניהול משא ומתן שלא בתום לב, וכן מקימה כלפיו עוולות נזיקיות שונות". עוד נטען, כי "המדינה התעשרה שלא כדין על חשבונו, זאת נוכח השירותים שקיבלה להוצאתה אל הפועל של התוכנית ומבלי ששולמה תמורה ראויה בגינם".

לדבריו, "מיד עם תחילת העבודה החליטה המדינה לקצץ ולהפחית 20% מהתעריפים הקבועים ובהמשך הודיעה על הפחתה נוספת של 10%". בנוסף הוא טען כי "נעשו שינויים מהותיים בתוכנית ללא שיתופו, בחוסר שקיפות ותוך פגיעה בו, תוך שאלה הביאו בתהליך הדרגתי להדרתו מהתוכנית".

קרמר, לשעבר חבר הנהלת אגף התקציבים במשרד האוצר וממונה על התקציבים החברתיים, מילא תפקידים שונים לאחר פרישתו ממשרד האוצר. בין היתר, שימש כחשב מלווה לעיריית באר-שבע, יועץ במשרד החינוך ולהסתדרות עובדי הממשלה, ברשות החברות הממשלתית וגופים נוספים. בנובמבר 1997 הוא מונה כיועץ כלכלי מטעם ממשלת ישראל לעניין זה. מאותו מועד ועד לשנת 2005 הוא נתן שירותי ייעוץ בקשר לרפורמה שהתגבשה וסייע בהקמת מערך צוותים לתכנון, קידום, הפעלה, מחקר וגיוס מומחים ותאגידים מקצועיים בינלאומיים ומקומיים, והיה שותף להכנת מכרז למפעילים בינלאומיים לפתיחת מרכזי שירות לביצוע של הרפורמה.

צילום: סי די בנק

בתחילת הדרך הועסק קרמר באמצעות התקשרות חוזית פורמלית, קצרה ומוגבלת בזמן, ותשלום התמורה נקבע לפי שעות. בהמשך התגבשה בין הצדדים הסכמה אחרת, לתקופה מוגבלת, לקביעת תמורה ייחודית-נפרדת, המשקפת את תרומתו של קרמר להצלחת המיזם החדשני והשגת יעדי הרפורמה. בשנת 2001 אישר משרד האוצר, באמצעות ועדת פטור ממכרז, להתקשר עם קרמר בהסכם מסגרת לשלוש שנים עם אפשרות הארכה ועד לגובה של 12 מיליון שקל.

המדינה טענה כי היא הבהירה לקרמר במהלך אותה תקופה כי עליו לקבל אישור לכל תוכנית עבודה שיגיש וכי כל פעילות שתתבצע ללא התחייבות מאושרת או לא, בהתאם לנדרש בכתב ההתחייבות, לא תשולם. לטענתה, "למרות האמור, בחר קרמר שלא לפנות לנציגיה, אלא רק בדיעבד, תוך הודעה על ביצוע פעולות כאלה ואחרות, בניגוד למוסכם ולדרכי הפעולה שנקבעו מראש".

השופט בר-עם קבע כי "כעולה מהראיות שהובאו, המדינה לא נהגה עם קרמר בתום לב (אובייקטיבי) במשא ומתן".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בתביעה נכתב כי הראיון כולו "התנהל בצורה שאינה מכבדת או רצינית״ כלפיה

המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

ישראל פישר

יוקרה זה רע? כך נראים החיים במגדל חדש בתל אביב

מפגינים נגד יוקר המחיה מול בית הנשיא בסרי לנקה

קו השבר שעלול לקחת את הכלכלה העולמית למקום אחר, אפל יותר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן