פרשת חפציבה: 20 חודשי מאסר בפועל ופיצויים של 600 אלף ש' למנהל הכספים

השופט אהרון פרקש מבית המשפט המחוזי בירושלים אישר בסוף השבוע האחרון (ה') הסדר טיעון שנערך עם זאב טננבאום, מנהל הכספים של קבוצת הנדל"ן חפציבה. על פי הסדר הטיעון טננבאום ירצה 20 חודשי מאסר בפועל, 10 חודשי מאסר על תנאי וישלם פיצויים בסך 600 אלף שקל לרוכשי הדירות שנפגעו מהעבירות שביצע.

בדיון שהתקיים בבית המשפט הביע טננבאום צער וחרטה על הדברים בהם נטל חלק, ולדבריו הוא היה "במצב ללא מוצא, במצב של 'לופ' שלא איפשר לו לעשות דברים אחרים". הוא הוסיף כי "כל דבר שהיה עושה גם בשנים 2006-2005 היה מביא לקריסת החברה באותה עת".

קבוצת חפציבה היתה במשך שנים אחד הגורמים הקבלניים הגדולים והמוכרים בישראל. הקבוצה כללה מספר חברות פרטיות וציבוריות שעסקו בייזום ובבניית פרויקטים למגורים ולמסחר. ב-2007 קרסה הקבוצה בעקבות מעילה של כ-118 מיליון שקל שביצעו חלק מבכיריה, ובראשם המנכ"ל ואחד מבעלי השליטה, בועז יונה, שנידון ל-7 שנות מאסר.

בספטמבר 2011 הגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה יחד עם פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) כתב אישום נגד שמונה עובדים בחברה, ובהם טננבאום שהיה אחראי בין היתר, על ניתוב הכספים שנתקבלו מרוכשי הדירות והפקדתם בחשבונות חברות חפציבה. היו לו מספר עובדים הכפופים לו ובכללם עובדי מחלקת הכספים בחברות חפציבה.

כתב האישום מייחס לנאשמים, איש על פי חלקו, בין היתר עבירות של גניבה, מרמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, הלבנת הון ועבירות על חוק ניירות ערך בין הבכירים הם רו"ח פרדי אלגמליל, המשנה למנכ"ל של חברות חפציבה מ-2000; עדיה בן משה, כלכלן במחלקת הכספים מ- 2003; רו"ח מרדכי נתנאל, מנהל הכספים של צמרות מ-2003 ומנכ"ל צמרות מ-2005; אודי הררי, עובד מחלקת המכירות בחפציבה מ-1992; דליה מזרחי, עובדת מחלקת המכירות בחפציבה מ- 1995 ורוני ביבי, עובד מחלקת הגביה בחפציבה מ-1997 ומנהל מחלקת הגבייה בתקופה הרלוונטית.

על פי כתב האישום, שמונת המנהלים הסתירו את דרך פעילותם המתוארת מהרוכשים ומהבנקים המלַווים של הפרויקטים, באמצעות מצגים ודו"חות כוזבים שהמציאו מעת לעת לגורמים אלו. באמצעות הדו"חות הוצגו לגורמים המפקחים נתונים כוזבים, בין היתר לגבי היקף מכירות הדירות והיקף התקבולים מרוכשיהן. עוד מגולל כתב האישום התנהלות עבריינית חמורה של המנהלים, בין אם נשאו תפקידים בחברות הציבוריות עצמן, חברת ג'רוזלם וחברת חופים ובין אם היו מורשים מטעם בועז יונה לפעול בכספי ציבור המשקיעים, שהשקיעו בשתי החברות הציבוריות.

כתב האישום המקורי ייחס לטננבאום מעילה של למעלה מ-187 מיליון שקל, גניבה בידי מורשה, הלבנת הון של למעלה מ-300 מיליון שקל, עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות מנהלים בתאגידים, ועבירות נוספות. בכתב האישום גם נטען, שמנהל הכספים היה אחד מהאחראים העיקריים לקריסת חפציבה.

טננבאום הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של סיוע לגניבה בידי מורשה, מרמה והפרת אמונים, רישום כוזב במסמכי תאגיד. בגזר הדין הדגיש השופט כי "אין להקל ראש במעשיו של טננבאום, אף אם המדובר במעשים שנעשו על פי הנחיות הממונה עליו". השופט הוסיף כי "בעונש המוסכם באים לידי ביטוי תפקידו הרם של טננבאום כמנהל הכספים של חברות חפציבה הפרטיות בתקופה הרלוונטית ופעולותיו השונות שנמשכו על פני שנים רבות והקיפו את פעולותיהן המהותיות והמרכזיות של חברות אלו, כפי שפורטו בכתב האישום המתוקן. נראה כי העונש המוסכם הינו סביר ומידתי בהתחשב במדרג תפקידו של טננבאום ביחס לנאשמים האחרים שבכתב האישום שעימם הגיעה הפרקליטות להסדר טיעון".

בא כוחו של טננבאום, עו"ד אייל בסרגליק, מסר: "בית המשפט אישר הלכה למעשה, את אשר אנו טענו כל הזמן, כי למרשי לא היה חלק ב'מעילה' כלשהי בחפציבה, הוא כלל לא גרם לנפילתה אלא בועז יונה. מרבית האישומים, אשר הופיעו בזמנו מעל גבי העיתונות וגם בכתב האישום המקורי, נמחקו כלא היו, מפני שלא היה להם שחר. בית המשפט קבע מפורשות כי מרשי לא לקח דבר לכיסו. מדובר בפעילות שגויה של חברה, פעילות שהחלה עוד לפני תקופת פעילותו של מרשי בחברה (החל משנת 1989), שגדלה למימדי ענק בתקופת בועז יונה, באישור מלא ובידיעת הבנקים, עד שלא יכלה לעמוד בתשלומיה".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם