"תיק הולילנד הוא דוגמה מצוינת להפרזה קיצונית במספר כתבי האישום"

עו"ד יעל גרוסמן, מומחית בתחום עבירות הלבנת הון, סבורה כי הפרקליטות שוגה בניסיונותיה לחנך את הציבור באמצעות הגשת כתבי אישום מרובים; היא מציעה לפרקליט המדינה משה לדור לעודד ביקורת על הפרקליטות ומספקת גם עצות לבעלי חשבון בנק בחו"ל

יסמין גואטה
יסמין גואטה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
יסמין גואטה
יסמין גואטה

“מי שחושב שהוא יכול להחזיק כסף בחו”ל ולהיות מוגן מפני הרשויות במדינה שלו טועה. העולם השתנה, קצב ההסרה של הסודיות הבנקאית, נהיה מהיר יותר. יש שינוי קיצוני בנושא השקיפות הבנקאית בעולם והציבור מתקשה לקלוט עד כמה השינוי הזה משפיע על כל אחד מאתנו” - כך מתריעה עו”ד יעל גרוסמן, מומחית בעבירות צווארון לבן.

באחרונה השיקה גרוסמן מהדורה שנייה של הספר “הלבנת הון להלכה ולמעשה”, שאותו כתבה יחד עם עוה"ד רוני בלקין וסאלי ליכט ממשרדה. הספר דן בעקרונות הסיוע המשפטי בין מדינות ובחילופי מידע ומודיעין ביניהן.

לדברי גרוסמן, “אם בעבר מדינה אחת לא יכלה לדרוש ממוסדות בנקאיים של מדינה אחרת למסור פרטים על בעלי חשבונות, כיום הנושא הזה משתנה והולך. ארה”ב התחילה בכך לאחר שב-2007 פתחה במהלך נגד בנק UBS בשווייץ, ודרשה ממנו לגלות לרשויות המס שלה פרטים בנוגע לאזרחים אמריקאים שמחזיקים חשבונות בבנק מתוך חשש שהם מעלימי מסים. דרישה זו יצרה משבר שטופל במישור הדיפלומטי והמשפטי, זו היתה הסנונית הראשונה”. לדבריה, המהלך צובר תאוצה, וגם מדינות באירופה התחילו לדרוש פרטים ממדינות אחרות. “בישראל רשויות המס פועלות כדי לקבל מידע ממדינות אחרות באמצעות חתימה על אמנות מס”.

יעל גרוסמן. "אין יותר מסכים. חייבת להיות שקיפות מוחלטת לפני הבנקים"

מה היית ממליצה לישראלים שיש להם חשבונות בחו”ל?

“מדובר פה בכדור שלג שמתגלגל במהירות, וההשלכות שלו מתרחבות והולכות. כשאנשים שואלים אותי אם אפשר לנהל חשבון מאחורי מסך כלשהו זה מראה על חוסר עדכון מוחלט. אין יותר מסכים - חייבת להיות שקיפות מוחלטת כלפי הבנקים אחרת יש אכיפה פלילית”.

בלקין מוסיפה: “אנשים ערים לתהליך החשיפה, אך לא יודעים מה לעשות, ולכן הם מנסים בדרך יצירתית לטשטש את עקבות הכסף. כך הם עוברים עבירה של הלבנת הון שהיא חמורה יותר. אם מדובר בהעלמת מס, עדיף להסדיר את העניינים מול מס הכנסה מכיוון שיש חשש שהכספים יתגלו, ואז עצם תהליך ההסתרה מהווה עבירת הלבנת הון. הניסיון לטשטש בעצמו עלול להוות עבירה חמורה הרבה יותר”.

רצתה ללמוד מקצוע

לגרוסמן ותק של כמעט 30 שנים בתחום הפלילי. היא פנתה ללימודי משפטים אחרי שסיימה תואר ראשון בספרות מכיוון שלדבריה רצתה ללמוד מקצוע. היא ייצגה את חברת ערד של שלמה אייזנברג בתיק של ניירות ערך, את ישראל סדן, ראש עיריית חדרה לשעבר ואת חברת החיתום “בכורה”, ובעליה יעקב דנציגר, בפרשת אורסיס, שהואשמו בהרצת מניות החברה. לאחר שהורשעו בבית המשפט השלום, היא הגישה בשמם ערעור לבית המשפט המחוזי והם זוכו.

בשנים האחרונות היא ייצגה את יעקב סברדליק, שהועמד לדין במסגרת פרשת “פועלים בשחור”, שהתמקדה באישומים של הלבנת הון בהיקף של מאות מיליוני שקלים בסניף בנק הפועלים ברחוב הירקון בתל אביב. הפרשה נפתחה ברעש גדול והסתיימה בזיכויים של רבים מהעומדים לדין. סברדליק, שהיה אחראי על קשרי הלקוחות בדסק הרוסי בבנק הפועלים, זוכה לפני כשלוש שנים לאחר שבית המשפט קבע כי לא הוכחו בפניו יסודות העבירה המיוחסות לו. בנוסף, היא ייצגה את קרן ללום, שהיתה מנהלת קשרי הלקוחות בדסק הצרפתי של בנק הפועלים וזוכתה גם היא. גרוסמן ייצגה אותה בבית המשפט העליון, לאחר שהפרקליטות עירערה על זיכויה לבית המשפט העליון. היא גם ייצגה את שאול סוטניק, מנכ”ל מפעל הפיס לשעבר, שזוכה מעבירות של דיווח לפי חוק איסור הלבנת הון. כיום מייצגת גרוסמן את שמעון גלאון, לשעבר מנכ”ל קרדן נדל”ן, בפרשת הולילנד.

לפני כשבוע החמיר הרכב שופטים של בית המשפט העליון את הענישה בגין עבירות של שימוש במידע פנים ועבירות כלכליות. בפסק דין, שעסק בעניינם של בכירים לשעבר בחברת אלספק שרכשו את מניות החברה לפני ביצוע עסקות משמעותיות, התריעה המשנה לנשיא מרים נאור: “הגענו בהליך זה לקו פרשת המים. נפל דבר, הוטל ואף אושר, עונש של מאסר בפועל. מי שיעבור בעתיד עבירות של שימוש במידע פנים מוטב שיידע כי הוא צפוי לעונשי מאסר בפועל”.

האם לדעתך מגמת ההחמרה בעונשים שמוטלים בעבירות כלכליות היא ראויה?

“תיק אלספק, שבו התקבלה ההחלטה העקרונית, הוא דוגמה לאנשים שהם לא מקצוענים ולא מצויים בשוק ההון ולכן החמרה בענישה ביחס אליהם היא בעייתית”, משיבה גרוסמן. “אנשים מהציבור לא ממש מודעים לעבירה הזו ולחומרה שלה, לכן ענישה של מאסר בפועל לאנשים מהסוג הזה, שעושים פעולה חד־פעמית מבלי להיות מודעים לחומרתה, היא בעייתית. אפשר להבין את ההצדקה לענישה חמורה יותר במקרים של אנשים שהמומחיות שלהם היא בשוק ההון אך הדגש צריך להיות יותר לענישה כספית ופחות למאסרים בפועל”.

משה לדור

הפרקליטות מחטיאה את המטרה

ברבים מהתיקים שבהם גרוסמן מייצגת נאשמים היא מתמודדת מול פרקליטים מפרקליטות מיסוי וכלכלה שמרכזים אצלם את התיקים הכלכליים. מי שמנחה את הפרקליטות בעבודתה ושותף להחלטות הקריטיות ביותר שמתקבלות בה הוא פרקליט המדינה, עו”ד משה לדור. רבים מכתבי האישום שהגישה פרקליטות זו בשנים האחרונות קרסו בבתי המשפט והסתיימו בזיכוי הנאשמים.

מה את חושבת על תפקודה של פרקליטות מיסוי וכלכלה בשנים האחרונות?

“פרקליטות מיסוי וכלכלה מתרכזת לעתים קרובות במקרים שיש ספק לגבי הפליליות שלהם. הפרקליטות מבקשת לחנך את הציבור באמצעות הגשת כתבי אישום בנושאים גבוליים שבסופו של דבר מסתיימים בזיכוי מהדהד. הפרקליטות לוקחת לעצמה תפקיד חינוכי ומנסה לעצב נורמות באמצעות כתבי אישום. ואולם, משפט פלילי הוא לא אמצעי חינוכי. אדם צריך לתת את הדין לעבירה שעשה בתנאי שהפר את החוק ביודעין, רק אז יש הצדקה לתהליך הכואב הארוך והיקר של ניהול משפט פלילי”.

גרוסמן מזהה שתי תוצאות שליליות כתוצאה מהגשת כתבי אישום במקרים גבוליים. “בחלק לא מועט מהמקרים התיק מסתיים בזיכוי. במקרים כאלה, המסר שמועבר לציבור הוא שההתנהגות, שהיא בעייתית מבחינה אתית - מותרת”, היא מפרטת. “התוצאה היא שהציבור לא התחנך ויש פה החטאה של המטרה. אם ההתנהגות בעייתית צריך לנקוט הליך משמעתי או עיצומים ולמצוא את הסנקציה המתאימה ולא לבחור בתהליך הקשה ביותר שמעביר מסר שההתהגות מותרת במקרים של זיכוי”.

לדבריה, תוצאה בעייתית נוספת היא פגיעה בעיקרון החוקיות. “בתחום הפלילי חשוב שקודם כל ייקבע מה אסור ואז מי שעבר עבירה ייענש. בפועל, לעתים רק בדיעבד ואחרי שמוגש כתב אישום, אותו נאשם מבין שיש מי שמגדיר את הפעילות שלו כעבירה פלילית. זה גורם לכך שהתחושה בציבור שהמשפט הפלילי הוא לא הוגן”.

“דוגמה להפרזה קיצונית באישומים”

גרוסמן סבורה כי “התיק של הולילנד הוא דוגמה מצוינת להפרזה קיצונית באישומים שמייחסים בנושא ספציפי. הפרקליטות החליטה להגיש כתב אישום נגד הרבה מאוד נאשמים והלכה רחוק מדי מבחינת ההיקף. הפרקליטות לא שקלה מספיק בזהירות אם כדאי להגיש כתב אישום כנגד כל אחד ואחד מהנאשמים, היא החליטה להתייחס בכתב האישום לפרויקט בהיקף אדיר, המתייחס להליכי תכנון מורכבים מאין כמותם ולתקופה של כמעט 20 שנה. העדים נחקרים בבית משפט על פעולות שביצעו בשנות ה–90. חומר הראיות אינו סביר וכמות העדים אינה סבירה. אני מאמינה שבתיק הזה יהיו זיכויים או סגירה של התיק כנגד חלק מהנאשמים”.

למי את מתכוונת?

“מכיוון שתיק הולילנד עדיין מתנהל בבית המשפט אני לא יכולה להתייחס”.

כיצד את חושבת שמותו של עד המדינה שמואל דכנר ישפיע על משפט אולמרט?

“מלכתחילה, אני לא חושבת שאפשר לבסס ראיה כלשהי על העדות של דכנר, שידוע שאנו חושבים שהעדות שלו שקרית. הפרקליטות הצהירה בתחילת המשפט שהיא לא מתכוונת להתבסס על העדות שלו, לכן אני לא בטוחה שלמותו תהיה השלכה על כיוון המשפט. העובדה שעורכי הדין של חלק מהנאשמים לא הספיקו לחקור אותו יכולה להשפיע באופן ישיר על זירוז קבלת החלטה”.

מה לדעתך ההישג הגדול ביותר של פרקליט המדינה עד עתה?

“בתקופתו חל שדרוג של ממש במאבק בפשיעה החמורה, רוב ראשי ארגון הפשע נכלאו והשתפר שיתוף הפעולה בין הרשויות. בעיקר שיתוף הפעולה עם רשויות המס למאבק בארגוני פשיעה”.

מה לדעתך הכישלון הגדול ביותר שלו עד עתה?

“לדור שוגה בכך שהוא לא מקדם ביקורת על הפרקליטות. הוא אמנם מסכים לכך שיוקם גוף ביקורת, אך מדובר בגוף שניטרלו ממנו חלק חשוב מהיכולת להעביר ביקורת אמיתית על עבודת הפרקליטות. הפרקליטות היתה יוצאת נשכרת מהליך ביקורת מובנה כמו שיש בכל גוף מסודר אחר, הרי אין גוף ואין גורם שלא זקוק לביקורת. יש צורך בגורם חיצוני שיבדוק לעומק שיקולים בהעמדה לדין ובדרך ניהול של תיקים מסוימים, וייתכן שזה היה חוסך הרבה עגמת נפש ופיחות במעמדה של הפרקליטות, שנובעים משורה ארוכה של זיכויים”.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מכוניות של טסלה במפעל החברה. מייצרת את המנועים וחלק ניכר מהאלקטרוניקה של המכוניות שלה

המכונית הפרטית עוברת מהפכה שסוחפת את כל התעשייה

קניון ממילא בירושלים. "גידול במכירות של מותגי אופנה מוזלים"

"חיים את הרגע": אוכלים במסעדות, יוצאים לבלות — וטסים לחו"ל

שיעור העובדים שמרגישים שהם בעלי השפעה, ושמקום העבודה שלהם מניע אותם לתרום ולהגיע
להישגים, ירד באופן משמעותי השנה

"הבטיחו לקדם אותי ואז הביאו מישהו מבחוץ. אם זה יקרה שוב – אתפטר"

נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי. רכש את החברה בהנחה של 13% על מחיר הבורסה של המניה

נטישת מנהלים, חוב תופח — ותשואת חסר עמוקה: מה קורה בשיכון ובינוי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

צעירים בטיילת בתל אביב. בקשה מהעובדים להגיע למשרד נהפכת להתקפה פרסונלית עליהם

"הפסקתי להעסיק צעירים. הם מפונקים ולא ראו אותי, אלא רק רצו לקחת ממני"

משפחת שר־שלום, שנכנסה לפני כמה חודשים לדירה בשכונת גליל ים בהרצליה

"קנינו ב-1.8 מיליון שקל, היום הדירה שווה 4.4 מיליון": עוד הגרלה יוצאת לדרך. מה הסיכוי לזכות?