בעקבות עתירת TheMarker |

האם השקיפות תחול גם על שופטים?

הנהלת בתי המשפט מסרבת לחשוף כמה תיקים מתנהלים אצל כל שופט במחוזי ובעליון ובאיזו שנה נפתחה כל תביעה; נשיאת המחוזי בירושליים הורתה להעביר את המידע - וההנהלה ערערה לעליון

עידו באום
עידו באום
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עידו באום
עידו באום

אחד מחברי מונה לשיפוט בערכאה נמוכה - ומאז הוא נקרע. מצד אחד, הוא מלא בתחושת סיפוק מהתפקיד שעליו חלם שנים רבות. מהצד האחר, הוא מותש פיסית ונפשית מעומס התיקים המונחים מדי יום על שולחנו.

"נהייתי ממש חולה", סיפר לי בשיחה אקראית. בסוף יום עבודה הוא נוטל לביתו תיקים שלא סיים כדי לרשום החלטות ליום הבא. השופט הצעיר מתלבט, מעיין היטב בחומר לפני שהוא כותב החלטה, לוקח ללב את גורלם של התלויים בהכרעתו. מדובר בתיקים פליליים ולכן בדיני נפשות.

מוסיה ארדצילום: הנהלת בתי המשפט

יש לא מעט שופטים מסורים, חרוצים, חדורי שליחות ותחושת צדק. לטובתם, מערכת המשפט צריכה להפוך את עומס התיקים המוטל על כל שופט בישראל לשפוי. הנהלת בתי המשפט מסרבת לחשוף מהו העומס המוטל על השופטים באופן אינדיווידואלי. אף שמדובר במידע הנגיש לראשי המערכת בלחיצת כפתור, סבורה הנהלת בתי המשפט כי הציבור אינו זכאי למידע זה. באחרונה החליט בית המשפט העליון לדון בסוגיה הזו בהרכב מורחב של שבעה שופטים, על רקע עתירה שהוגשה על ידי TheMarker והכתבת הילה רז.

העיתון עתר לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים נגד הנהלת בתי המשפט ודרש, בהתבסס על חוק חופש המידע, למסור לפרסום רשימות שמיות של שופטים, מספר התיקים הנמצאאצל כל אחד מהשופטים ואת מועד פתיחתו של כל תיק.

באפריל 2011 פסקה נשיאת המחוזי בירושלים, השופטת מוסיה ארד, כי הנהלת בתי המשפט חייבת למסור לעיתון את הנתונים תוך שישה חודשים. פסק הדין ניתן לאחר שמשא ומתן לפשרה שהתקיים בעידודה של הנשיאה ארד לא צלח. פסק דינה של הנשיאה ארד עודד את מערכת המשפט לנקוט גישה של שקיפות מלאה וקבע כי חוק חופש המידע מחייב למסור את הנתונים המבוקשים, ללא קשר לשאלה מה מתכוון העיתון לעשות בהם. בדיון שהתקיים בתיק הבהירה ארד כי לא רק ש"אין לנו מה להסתיר" אלא שהאמת שתצא לאור תוכיח כי השופטים הם "עבדים".

הנהלת בתי המשפט הגישה לבית המשפט העליון ערר על ההחלטה. העליון עיכב את פסק הדין של השופטת ארד עד להחלטה בערר. הדיון הראשוני התקיים בהרכב של שלושה שופטים - אשר גרוניס, מרים נאור ועוזי פוגלמן. באחרונה החליט ההרכב לאחר שמיעת טיעוני הצדדים להרחיב לשבעה שופטים את ההרכב שיכריע בערר. הנשיאה דורית ביניש מינתה להרכב המורחב שלושה שופטים שיהיו במועד זה או אחר נשיאי בית המשפט העליון: גרוניס, נאור ואסתר חיות. כמו כן מונו להכריע בתיק השופטים עדנה ארבל, אליקים רובינשטיין וסלים ג'ובראן, לצד עוזי פוגלמן, שהיה בהרכב הראשוני.

עמדת הנהלת בתי המשפט עברה גלגולים שונים לאורך ההתדיינות המשפטית. בעבר טענה ההנהלה כי לא ניתן להפיק את הנתונים המבוקשים. כיום מודה המערכת כי ניתן להשיג את הנתונים ללא קושי. בעבר טענה המדינה כי לא ניתן להסיק דבר מהנתונים שכן יכולות להיות סיבות רבות להתמשכותם של תיקים: בעלי דין הגוררים רגליים, משא ומתן לפשרה, תיק שאינו "בשל להחלטה" ועוד.

לא כלי לניגוח שופטים

חוק חופש המידע אינו מאפשר למנוע מסירת מידע בנימוק שקשה או שלא ניתן להסיק ממנו מסקנות. למעשה, הנהלת בתי המשפט אינה יודעת אילו מסקנות מבקש העיתון להסיק מהמידע ולכן הטיעון לא רלוונטי. בבית המשפט העליון נסוגה המערכת גם מטיעון זה. כעת מנסה המדינה לטעון כי מדובר במידע שיפגע בתפקודם של השופטים בגלל החשיפה האישית ועל כן יש להימנע ממסירת פירוט העומס האינדיווידואלי.

בדיון שהתקיים בבית המשפט תהו השופטים אם קיימת חשיפה כזו של עובדי ציבור אחרים. אחת הדוגמאות שניתנו היתה חשיפת שכר בכירים בשירות הציבור בדו"ח השנתי של הממונה על השכר. אמנם הדו"ח אינו נוקב בשמות אך ברור לכל כי "מנהל מחלקת לב בסורוקה" יש רק אחד וכך גם "ספרן ראשי בבנק ישראל". אלא שגם האנלוגיה הזו אינה נכונה. ראשית, המידע על העומס הפרטני הממתין לכל שופט אינו מידע אישי ופרטי כמו שכרו של אדם. שנית, אין חשש אמיתי שהמידע יפגע בתפקודם של השופטים.

מידע על עומס התיקים האינדיווידואלי יכול להוות אינדיקציה לאופן חלוקת העומסים במערכת, ליעילות הקצאת העומס השיפוטי ולניהול נכון. מכיוון שהסיבות להתמשכות תיקים רבות ומגוונות ורק מיעוטן תלוי בחריצותו של השופט - המידע אינו אינדיקציה מושלמת לגבי יעילות או חוסר יעילות אישית של שופטים.

יש תקדימים לחשיפה אינדיווידואלית כזו של משרתי ציבור. בעתירה של עיתון "הארץ" לחשיפת פרוטוקולים של המועצה להשכלה גבוהה דחה הרכב של שבעה שופטים את הטענה כי ניתן להשמיט מהפרוטוקולים את שמות הדוברים. בית המשפט קבע כי "כמשרת הציבור וכמי שחב לו חובת נאמנות, צריך המקבל על עצמו משרה ציבורית להביא בחשבון מראש כי פעילותו במסגרת משרה זו תתנהל במידה רבה בחלון ראווה". בהרכב שדן בסוגיה זו, בראשות הנשיא אהרן ברק, ישבו גם הנשיאה הנוכחית, דורית ביניש, ושלושה שופטים החברים בהרכב הדן בעתירה הנוכחית - נאור, ג'ובראן וחיות.

אפשר לחשוב על דוגמה קיצונית יותר - מנתחים. בכמה ממדינות ארה"ב ולפני כמה שנים גם באנגליה חויבו בתי חולים לפרסם את שיעורי ההצלחות בניתוחים לפי מחלקות. רופאים חששו כי פרסום הנתונים ירחיק את החולים. מנתחים אחרים טענו כי הדבר יגרום לסלקציה מצד המנתחים שלא יקחו לטיפולם ניתוחים קשים עם סיכויי הצלחה נמוכים כדי לשמור על שיעור הצלחה גבוה. חששות אלה התבדו. בישראל אין אמנם חובה אקטיבית על מחלקות ניתוח בבתי החולים לחשוף נתונים כאלה אבל אין מניעה כי חולה העומד לעבור ניתוח ישאל את המנתח שלו מהם שיעורי ההצלחה שלו בניתוח. כלומר, חולה המעוניין בכך יכול לחבר את הנתון הסטטיסטי עם נותן השירות האינדיווידואלי.

בניגוד לחשיפת מידע על שיעורי הצלחה של מנתחים, המקרה לגבי שופטים קל יותר. ראשית, מתדיינים אינם יכולים לבחור את השופט בפניו הם מופיעים. שנית, מתדיינים גם אינם יכולים לפסול שופט מלהכריע בעניינם רק משום שלדעתם מדובר בשופט איטי. שלישית, הקצאת תיקים נכונה תוכל בסופו של דבר להביא לכך שקצב הטיפול בתיקים אצל כל שופט יהיה אחיד.

למעשה, עורכי דין מנוסים יודעים כבר כיום מי מהשופטים מהיר ומי אטי. כך, למשל, יודעים עורכי הדין לספר כי בית המשפט המחוזי מרכז, שנחשב למהיר ויעיל, נהפך למסורבל יותר מכיון שרבים העדיפו להפנות אליו את התביעות וגרמו לכך שמספר התיקים שנפתחו בו בשנה שעברה עקף את מספר התיקים שנפתחו בתל אביב. העומס ניכר ועורכי הדין יודעים לומר בדיוק מי מהשופטים ינפקו החלטה מהירה ואילו מהם יתעכבו שבועות.

אפשר להניח שהנהלת בתי המשפט חוששת מפני האפשרות שהנתונים ישמשו נשק בידי חורשי רעתה של מערכת המשפט כדי לנגח שופטים שיצטיירו כשופטים איטיים. נשיאת המחוזי ארד היתה מודעת לכך וכתבה בהחלטתה כי מערכת המשפט יכולה להתמודד עם טענות כאלה באמצעות הסברה.

בכל מקרה, החשש אינו יכול להיות נימוק לאי מסירת המידע. אין עילת סירוב כזו בחוק חופש המידע. יש שופטים עצלנים ושחוקים ואם גילוי מידע פרטני יחשוף אותם, לא יאונה כל רע לאמון הציבור במערכת המשפט. נהפוך הוא. העצלנים מוציאים שם רע למערכת בגלל הנטייה הטבעית של מבקריה להתמקד בכשלים ולא במי שעושה עבודה טובה - שהם הרוב.

שנית, טיפול גלוי בשופטים עצלנים יפיג את התסכול של שופטים יעילים שאליהם מגולגלים תיקים רבים יותר ושחיקתם מואצת. חוץ מזה, הנתונים עשויים לחשוף גם את זהותם של השופטים היעילים במערכת, וגם להם מגיעה מלה טובה.

TheMarker יוצג על ידי עו"ד פז מוזר ורינת מודיאנו ממשרד עו"ד ליבליך-מוזר.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

Doctor illustration.

סוף לחותמת גומי של רופאים: אישורי מחלה יעברו לקופות החולים

סוכני הכאוס שיתוף

זה לא התחיל בבחירות: סוכני הכאוס שסללו את הדרך להפיכה המשטרית