אל תתנו להם להשתיק אתכם

כיצד יתגונן העיתונאי מפני תביעות של קבוצות לחץ הנועדו להשתיק את השיח הציבורי

מיכל בכר ועמי עצמון
מיכל בכר ועמי עצמון

באחרונה גבר השימוש בהליכים משפטיים נגד עיתונאים המתבטאים בעניינים הנוגעים לסדר היום הציבורי. בישראל קבועה המסגרת החקיקתית החולשת על תביעות בגין אמירות פוגעניות בחוק איסור לשון הרע, שאוסר על פרסום דבר העלול להוביל להשפלתו, לביזויו או לפגיעה במעמדו של אדם. החוק כולל שתי הגנות מרכזיות - "אמת דיברתי" ו"תום לב" - שבהתקיימן לא חלה אחריות משפטית על הנתבע בגין התבטאויותיו. כך מתקיים לכאורה האיזון בין זכותו של אדם לשמור על שמו הטוב לבין הזכות לחופש הביטוי.

בעניינים בעלי חשיבות חברתית קיימת נכונות מסוימת מצד בתי המשפט להעניק משקל רב יותר לעיקרון חופש הביטוי שעה שזה מתנגש עם זכויות אחרות, של הצד הנפגע. בית המשפט העליון קבע כי "חשיבותו של חופש הביטוי גוברת במקום שבו מדובר בהבעת דעה בעניינים ציבוריים ובנוגע לאישים הנושאים תפקידים ציבוריים".

למרות זאת, אין בישראל חקיקה קונקרטית המתמודדת עם מקרים של הגשת תביעות בעילה של הוצאת לשון הרע כאשר מטרתו העיקרית של התובע היא ניסיון להרתיע את הנתבע מלממש את זכותו להעביר ביקורת בעניינים בעלי חשיבות ציבורית. תביעות אלה קרויות תביעות אסטרטגיות, שמטרתן השתקת שיח ציבורי חופשי והן מוגשות על ידי בעלי ממון, תאגידים, קבוצות לחץ חזקות, רשויות ממשל ועוד.

התופעה זוהתה בראשונה בארה"ב וזכתה לכינוי SLAPP

(Strategic Litigation (Against Public Participation. המחוקק האמריקאי חוקק חוקי "אנטי SLAPP" שעיקרם מתן אפשרות להסיר תביעות כאלה עוד לפני שהנתבע נדרש לגייס כספים לצורך ניהול הליך משפטי סבוך. כך, בארה"ב נדרש תובע בגין הוצאת לשון הרע בעניינים ציבוריים להוכיח כי תביעתו אינה נעדרת סיכוי וכי הנתבע התכוון לגרום בהתבטאותו נזק לנפגע.

שיטת המשפט הישראלית מאפשרת לנקוט הליכי מחיקת תביעה על הסף, למשל כא שר כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה או בתביעה טרדנית או קנטרנית; ואולם ההלכה מורה כי רק במקרים חריגים ויוצאי דופן יוחלט על סילוק תביעה על הסף, ומכאן שנדרשת דרך התמודדות אפקטיבית יותר.

גם המחוקק הישראלי החליט להתמודד עם תופעת ה-SLAPP המקומית. זה זמן מה מונחת על שולחן הכנסת הצעת חוק שכותרתה "הצעת החוק למניעת שימוש לרעה בהליך משפטי", ועליה חתומים שלושה חברי כנסת - שלי יחימוביץ, אורי אורבך וניצן הורביץ. על פי הצעת החוק, לבתי המשפט תוענק סמכות למחוק על הסף תובענה המוגשת נגד מי שנטל חלק בהליך דמוקרטי והתבטא בעניין בעל חשיבות ציבורית, וכן כי בית המשפט ייעתר לבקשה למחוק תובענה על הסף אם יסבור שקבלתה עלולה להרתיע את הציבור מהשתתפות בהליך דמוקרטי.

על רקע ריבוי תביעות לשון הרע המוגשות בעניינים ציבוריים נגד עיתונאים, ראוי לפעול לקידום הצעת החוק בזריזות.

-

הכותבים הם עורכי דין המתמחים בתחומי המשפט הפלילי והמנהלי

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"