85% מעורכי הדין: רמת המקצוע הידרדרה בעשור האחרון

משאל בקרב יותר מ-2,000 עורכי דין שערכנו בשיתוף עם לשכת עורכי הדין חושף הערכה עצמית נמוכה של העוסקים במקצוע ■ 70% לא היו רוצים שילדיהם יעסקו בתחום, 64% מצהירים שאמונם בשופטים ירד, 89% סבורים כי השחיתות הציבורית גבוהה ■ התוצאות לפניכם

נורית רוט, פרשנות
נורית רוט
נורית רוט, פרשנות
נורית רוט

>> זוכרים כיצד פעם היה זה כבוד גדול להיות עורך דין? לפחות בעיני העוסקים והעוסקות במקצוע עצמם, הרמה של עריכת הדין ויוקרת העיסוק אינן מה שהיו. העמדה הזאת היא כבר כמעט קונסנזוס מקצועי. לא רק הציבור הכללי אינו שבע רצון מריבוי עורכי הדין.

משאל שערכנו בשיתוף לשכת עורכי הדין מעלה כי 85% מעורכי הדין סבורים כי רמת המקצוע הידרדרה בעשור האחרון, ומתוכם 48% סבורים שרמת המקצוע הידרדרה מאוד. רק 12% מעורכי הדין סבורים כי רמת המקצוע נותרה ללא שינוי בעשור האחרון, ו-2.5% מעורכי הדין חושבים שרמת המקצוע השתפרה. על משאל עורכי הדין השיבו 2,237 עורכי דין: 1,285 גברים ו-952 נשים. המשאל נעשה באמצעות אתר לשכת עורכי הדין. לקראת כנס העשור של לשכת עורכי הדין שנפתח היום באילת, בהשתתפות כ-2,250 עורכי דין, ביקש המשאל לבחון את עמדתם של עורכי הדין בסוגיות אקטואליות, כגון יחסם למקצוע ולמערכת המשפט, הערכותיהם ביחס לשחיתות הציבורית והשפעת המשבר הכלכלי על הענף.

מהמשאל עולה כי האכזבה מהמקצוע ומרמתו המידרדרת גוברת ככל הנראה עם השנים - 90% מעורכי הדין הוותיקים, בעלי 20 שנות ותק במקצוע, השיבו במשאל כי רמת המקצוע הידרדרה בעשור האחרון, זאת בהשוואה ל-85% מעורכי הדין בעלי ותק של 11-19 שנים במקצוע שהצביעו על הידרדרות. עמיתיהם הצעירים, בעלי ותק של עד חמש שנים במקצוע, מסכימים עמם באופן עקרוני כי מצב המקצוע אינו מזהיר, אך בשיעור מעט יותר נמוך - 82%.

בדקנו, למשל, אם האם הפולנייה עדיין מבקשת שילדיה יהיו עורכי דין. הממצא מעיד שזה אינו המצב. כ-72% מעורכי הדין שיש להם דעה בעניין אינם חפצים שילדיהם יעסקו בעריכת דין. רק 28% מעורכי הדין, פחות משליש מהעוסקים במקצוע, היו מעוניינים שילדיהם ימשיכו את דרכם (נתון זה, כמו גם הנתונים האחרים מהמשאל שמופיעים בכתבה, אינו מביא בחשבון את עורכי הדין שהשיבו כי אין להם דעה בשאלה). עורכות הדין היו נחרצות אפילו יותר מעמיתיהן הגברים בנושא זה - 73.8% מהן אינן רוצות לראות את ילדיהן עוטים את גלימת עורכי הדין, בהשוואה ל-70.6% מעורכי הדין הגברים שהביעו סלידה מהעניין.

בדומה לתוצאות בעניין הידרדרות המקצוע, מעניין לראות עוד כי ככל שהוותק של עורכי הדין במקצוע עולה, כך גוברת התנגדותם לכך שילדיהם ימשיכו את דרכם כעורכי דין: 49.5% מעורכי הדין הצעירים השיבו כי אינם רוצים שילדם יהיה עורך דין. לעומתם, 52% מעורכי הדין בעלי ותק של 6-10 שנים במקצוע השיבו תשובה דומה. בעלי ותק גדול יותר במקצוע, של 11-19 שנה, הביעו התנגדות גורפת יותר להמשכיות המקצוע במשפחה - 55%; ועורכי הדין בעלי ותק של 20 שנה ומעלה במקצוע היו הנחרצים ביותר - 57.4% מהם אינם מעוניינים בבן או בת עורכי דין.

עו"ד יורי גיא-רון, ראש לשכת עורכי הדין, הביע צער על התוצאות העגומות: "מעציב לראות את התוצאות המעידות, על הידרדרות המקצוע גם בעיני עורכי הדין עצמם. קיבלנו הוכחה ברורה לכך שציבור עורכי הדין מבין את המצוקה הגדולה שהמקצוע מצוי בה, וברור שכלל הציבור מודע למצוקה הזאת".

התארכות ההליכים בבתי המשפט - בעיה בוערת

אי האמון והביקורת מצד עורכי הדין אינה מופנים רק כלפי עצמם. מהמשאל עולה כי אמונם של עורכי הדין במערכת המשפט נשחק גם הוא. 64% מהנשאלים השיבו שהאמון שלהם במערכת המשפט ירד בחמש השנים האחרונות. כשליש מהם אמרו כי אמונם במערכת נותר ללא שינוי, ורק 3.1% מעורכי הדין אמרו כי אמונם במערכת עלה. מהם הנושאים ששיפורם עשוי להשיב את אמונם של עורכי הדין במערכת בתי המשפט? קרוב ל-50% מעורכי הדין השיבו כי הנושא שלדעתם הוא הטעון שיפור ביותר במערכת המשפט הוא התארכות ההליכים. 16.5% מעורכי הדין סבורים כי דווקא יחסם של השופטים לעורכי הדין הוא הנושא שתיקונו הוא הדחוף ביותר. 13% מהנשאלים הצביעו על בעיה טכנית ששיפורה עשוי לשפר את אמונם במערכת - מערכת נט המשפט, מערכת המחשוב החדשה בבתי המשפט, שהטמעתה וריבוי התקלות בה הקשו על חייהם של עורכי הדין באחרונה. 7% מהנשאלים סברו כי יש לשפר את השירות במזכירויות בתי המשפט לציבור המתדיינים ולעורכי הדין, ורק 3.6% סברו כי פסקי הדין הארוכים הם הבעיה הדחופה ביותר של המערכת.

אחת הטענות הקשות נגד מערכת המשפט היא השיעור הנמוך יחסית של הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין המוטלים על הצד המפסיד במשפט. סוגיית הוצאות המשפט גם היא טעונה שיפור, לדעת עורכי הדין. 52.6% מהם סבורים כי הוצאות המשפט שמוטלות הן נמוכות מדי. לעומתם, 13.3% סבורים כי ההוצאות גבוהות מדי ו-34% מאמינים כי מדובר בהוצאות סבירות.

שופטים טוענים שוב ושוב כי הם מצליחים לנטרל את הנסיונות להשפיע על החלטותיהם באמצעות הנעת דעת הקהל הציבורית. עורכי הדין אינם מאמינים להם. כמעט 90% מעורכי הדין סבורים כי התקשורת משפיעה על ההחלטות השיפוטיות, ורק 10.5% סבורים כי אין לתקשורת השפעה על השופטים. ממצא זה מסביר אולי את הירידה הגדולה באמון עורכי הדין במערכת המשפט.

השחיתות הציבורית גואה

בימים שבהם ראש ממשלה לשעבר מבלה בבתי המשפט (או לחלופין בחדר החקירות המשטרתי) בחשד למתן שוחד או בעקבות אישומים של מרמה והפרת אמונים, ושר האוצר לשעבר מבלה את ימיו בכלא בשל גניבה של מיליוני שקלים, אין פלא ש-89% מעורכי הדין סבורים כי רמת השחיתות הציבורית בישראל גבוהה. 48.2% סבורים כי רמת השחיתות גבוהה מדי. עם זאת, 9.5% מעורכי הדין שענו על המשאל סבורים כי רמת השחיתות סבירה.

מול הממצאים הפסימיים ישנה גם תקווה לסולידריות חברתית. ערך ההתנדבות והתרומה לחברה מקנן גם בקרב עורכי הדין. 62.5% מהם אמרו שטיפלו בלקוחות בהתנדבות ("פרו בונו") בשנתיים האחרונות.

משבר כלכלי? לא אצל עורכי הדין

במגזר שרגיל להתלונן, לתבוע ולהלין על הפרת זכויות, מפתיע לגלות כי רוב עורכי הדין אינם מתלוננים על מצבם הכלכלי ואף די מרוצים ממנו. 36% מעורכי הדין שבעי רצון ממצבם הכלכלי ומגדירים אותו כטוב. 35.8% מהעוסקים במקצוע שבעי רצון ממצבם הכלכלי באופן ממוצע, ו-7.5% מהם אף מאוד שבעי רצון ממצבם. 30% הביעו חוסר שביעות רצון ממצבם הכלכלי, ומתוכם 16% אמרו כי הם מאוד לא מרוצים מהמצב.

מעניין לראות כי אף שהאכזבה מהמקצוע ומרמתו עולה ככל שעולה גם הוותק בו, דווקא שביעות רצונם של עורכי הדין ממצבם הכלכלי משתפרת עם הגיל והוותק - בעוד שרק 37% מעורכי הדין הצעירים הביעו שביעות רצון שהוגדרה כ"טובה" ממצבם הכלכלי, 43% מעמיתיהם בעלי הוותק של 6-10 שנים השיבו תשובה דומה.

בקרב עורכי הדין בעלי הוותק של 11-19 שנה, שביעות הרצון כבר גורפת יותר - 50% מהם הצביעו על שביעות רצון טובה לפחות מהמצב. עורכי הדין הוותיקים שעובדים במקצוע כבר יותר מ-20 שנה הם המרוצים ביותר מהמצב הכלכלי שלהם - 58% הגדירו את מצבם "טוב" או "טוב מאוד".

השותפים במשרדים הכי מרוצים

השותפים במשרדים מפגינים את רמת שביעות הרצון הגבוהה ביותר - 63% מהם הביעו שביעות רצון "טובה" לפחות ממצבם הכלכלי. אחריהם במידת שביעות הרצון - עורכי דין שכירים במחלקה משפטית (46%). עובדי המדינה, אף שנפגעו הכי פחות מהמשבר הכלכלי, היו דווקא פחות שבעי רצון ממצבם הכלכלי - רק 39% מהם מרוצים מהמצב. עורכי דין שכירים במשרדים הפרטיים, שלא במפתיע, הם אלה שהכי פחות שבעי רצון ממצבם הכלכלי - 37% מהם בלבד השיבו כי הם מרוצים ממצבם.

שביעות הרצון הגבוהה יחסית של עורכי הדין ממצבם הכלכלי עולה בקנה אחד עם העובדה ש-60.6% מעורכי הדין מצהירים כי לא נפגעו מהמשבר הכלכלי, לפי תשובותיהם במשאל. עם זאת, עורכות הדין - שבמקרים רבים עובדות במשרת אם או במשרה חלקית ובשל כך קל יותר לפטרן - נפגעו מהמשבר יותר מאשר הגברים. בעוד ש-61.3% מעורכי הדין אמרו כי לא נפגעו מהמשבר, בקרב המין הנשי ענו 58.6% אותה התשובה. פילוח הנתונים בחלוקה מגדרית מראה כי שיעור הנשים שדיווחו כי פוטרו בעקבות המשבר הכלכלי, כ-10%, הוא כמעט כפול משיעור הגברים שדיווחו על פיטורים.

מבין עורכי הדין שנפגעו מהמשבר, ניתן להצביע על פגיעות מסוגים שונים: 10.5% דיווחו על הורדה בשכר; 7.5% על הקפאת שכר; 1.5% מעורכי הדין מספרים על הקפאת קידום בעבודה, ול-3.7% מהם פגעו בתנאים הסוציאליים או בבונוס המיוחל.

שלא במפתיע, עובדי המדינה הם הסקטור שנפגע הכי פחות מהמשבר הכלכלי האחרון - רק 23% מהם מעידים כי נפגעו במשבר הכלכלי האחרון. לעומתם, הפגיעה שחשו עורכי הדין במגזר הפרטי היתה נרחבת בהרבה - 41% מהשכירים במשרדים פרטיים השיבו כי הושפעו מהמשבר הכלכלי, ו-40% מהשותפים במשרדים השיבו תשובה דומה. עורכי הדין השכירים שעובדים במחלקות המשפטיות בחברות הרגישו כנראה את הפגיעה עוד יותר - 55% מהם מעידים כי נפגעו מהמשבר הכלכלי.

עורכי הדין ימשיכו להגיש תביעות ייצוגיות

ביקשנו לברר את דעתם של עורכי הדין בכמה סוגיות משפטיות אקטואליות. פסק הדין מעורר המחלוקת של העליון קבע כי חופש הביטוי מגן גם על אנונימיות של טוקבקיסטים באינטרנט, וכי בית המשפט לא ינהיג מיוזמתו פרוצדורה שתאפשר הגשת תביעות דיבה נגד טוקבקיסטים, אלא יש להותיר את העניין לחקיקה.

מתברר כי סוגיה זו שנויה במחלוקת עמוקה בין עורכי הדין. 52.9% מהם סבורים כי יש לאפשר הגשת תביעות לשון הרע נגד טוקבקיסטים, ואילו 47.1% סבורים כי אין לאפשר הגשת תביעות דיבה שכאלה.

האם ישנה אינפלציה של תביעות ייצוגיות? 42.4% מהנשאלים סבורים כי מספר התביעות הייצוגיות המוגשות הוא סביר; 36.5% מעורכי הדין סבורים כי יש פחות מדי תביעות ייצוגיות, ולעומתם 21% סבורים כי ישנן יותר מדי תביעות מסוג זה.

TheMarker Online

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?