חברות הביטוח ואתם: מתי להילחם ומתי להתפשר

חברות הביטוח לא ממהרות להעביר את כספי הפיצויים לנפגעי תאונות ■ חמישה מומחים לנזיקין ותאונות דרכים מסבירים איך להתמודד עם המשא ומתן המתיש מולן, מהם היתרונות והסיכונים שבמשפט ולמה לא כדאי להתפתות לכל הצעה כספית שמוגשת לכם

נורית רוט, פרשנות
נורית רוט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
נורית רוט, פרשנות
נורית רוט

<<כל אדם שעבר תאונה, בין אם מדובר בתאונת דרכים, תאונת עבודה או תאונה שנגרמה מרשלנות רפואית, יודע עד כמה קשה להתמודד ביום שאחרי עם תוצאות התאונה ועם תחושת ההלם וחוסר האונים. ולא רק בשל הקשיים הפיסיים והנפשיים הברורים מאליהם, אלא גם בשל ההכרח להתמודד מול גופים גדולים וביורוקרטיים כמו חברת הביטוח והמוסד לביטוח לאומי, שאמורים לסייע לנפגע בתהליך השיקום.

נפגעים רבים מגלים לאחר התאונה כי חברות הביטוח, שכה רצו בהם כלקוחות בזמן שהתלבטו היכן לערוך ביטוח, מתלהבות פחות, בלשון המעטה, להעביר את תגמולי הביטוח אותם הן נדרשות לשלם כשהגיעה העת לממש את הפוליסה. פעמים רבות הלקוח שנפגע בתאונה נאלץ לנהל משא ומתן מתיש עם חברת הביטוח, כדי להגיע בסוף לפשרה ולקבל ממנה את הפיצוי שמגיע לו. אז מתי כדאי להתפשר עם חברת הביטוח ומתי כדאי להילחם בכל הכוח, ואף לגרור את החברה לבית המשפט? בעזרתם של חמישה מומחים בנזיקין, בתאונות דרכים וברשלנות רפואית, ננסה להשיב על השאלה הלא פשוטה.

לא להתפתות לעסקות בשטח

במקרים רבים לאחר שאירעה תאונת דרכים, פונה לנפגע נציג של חברת הביטוח (לעתים מדובר בחוקר פרטי מטעמה) ומציעה לו "לסלק" את התביעה הביטוחית תמורת תשלום של כמה אלפי שקלים. עו"ד ענת גינזבורג ממליצה לנפגעים לא להתפתות לפשרה המהירה, אלא לפנות לייעוץ משפטי. שכן, לאחר שחתמתם על הסכם פשרה לסילוק התביעה, לא תוכלו לתבוע יותר בגין התאונה, אפילו אם יתברר בהמשך שהיקף הנזק שלכם גדול בהרבה ממה שחשבתם.

מאותה סיבה, גינזבורג מייעצת לא לסגור את התביעה מול חברת הביטוח לפני תום שנה מהתאונה, משום שבמקרים לא מועטים היקף הנזק האמיתי מתברר רק לאחר זמן מה ולא מיד לאחר התאונה.

עו"ד אורי ירון, המייצג לרוב את חברות הביטוח נגד תובעים בתביעות נזיקין, מחזיק שלא במפתיע בדעה הפוכה. "לנוכח העובדה שחברות הביטוח לעולם יהיו עשירות וחזקות יותר מהתובע הבודד, כדאי לתובע לעשות הנחה או פשרה כזו או אחרת ולסיים את התביעה בשלב מוקדם, במקום לנהל אותה", אומר ירון. "כעיקרון, לתובעים בתיקי נזיקין עדיף לסיים תביעות כמה שיותר מהר ולשים את העניין מאחוריהם, להמשיך לנהל את חייהם באופן רגיל ולא בצל התביעה".

לדבריו, "במרבית המקרים חברת הביטוח תתפשר רק אם מדובר בפשרה אטרקטיבית מבחינתה. מדובר בגוף איתן, חסר אמוציות, שיש לו אורך נשימה רב".

ירון מסביר כי במיוחד בתיקים שבהם מתעוררת שאלת אחריות וחבות מצד חברת הביטוח, כמו תיקי רשלנות רפואית שבהם בדרך כלל קשה יותר להוכיח את עילת התביעה, כדאי לתובע להתפשר. "תובע שמפסיד את תביעתו, במיוחד בתביעות שבהן הנזק גדול, הפסיד למעשה את תיק חייו, בעוד שאם חברת ביטוח לוקחת סיכון ולא מתפשרת ובסופו של יום נאלצת לשלם סכום גבוה יותר מזה שהציעה בעבר, הרי שמבחינתה מדובר בעוד תיק אחד מני רבים ולא בתיק חייה", אומר ירון.

עו"ד אסף פוזנר, שותף במשרד כהן-וילצ'יק-קמחי, מסכים עם ההנחה האחרונה. פוזנר מסביר כי "מאחר שלכל תובע יש תיק בודד, אין הוא יכול לפזר סיכונים. מבחינתו לגמור את התיק ללא פיצוי, במידה שיפסיד בבית משפט, זה אסון". פוזנר מדגים: אם נפגע יכול לקבל מיליון שקל אם יזכה בתיק, וסיכויי התיק הם 50%, הרי שהתיק 'שווה' חצי מיליון שקל. במצב כזה עדיף לתובע לקבל בפשרה כ-450 אלף שקל, כי הוא חושש להפסיד בתיק.

מנגד, מוסיף פוזנר, יש נפגעים שעומדים לרשותם משאבים כלכליים גדולים, והם יודעים שיזכו לטיפולים הדרושים ויצליחו להתגבר על התאונה שאירעה להם גם אם לא יזכו בתיק, וזהו גם שיקול שאותו יש לשקול בעת ההחלטה על פשרה. פוזנר מסביר: "כל תיק נזיקין כולל שני פרמטרים: הגובה הכספי הצפוי של התיק וסיכויי התיק. אף שזה לא מדע מדויק, 'שווי' כל תיק הוא מכפלת שני הסכומים האלה. בחישוב קר, אם ההצעה של חברת הביטוח היא קרובה לסכום אותה מכפלה, כדאי ומומלץ להסכים לפשרה".

עם זאת, פוזנר מזהיר שלא לגמור את התיק בתנאי חוסר ודאות, למשל כשעדיין לא ברור מהם הנזקים של הלקוח. לדבריו, "אם אתה לא יודע מה יש ללקוח שלך, זאת סכנה להתפשר. מוטב להמתין זמן מה, ולא להתפשר על נזיד עדשים. בעניין זה עורך הדין גם צריך לחשוש: אם הוא יתפשר מוקדם ולאחר מכן הלקוח יגלה שיש לו נזקים גדולים, הוא יכול גם לתבוע את עורך הדין".

בנוסף, פוזנר ממליץ לנפגע ולבא כוחו כי לפני שהם מחליטים האם ללכת לפשרה, לנסות להיכנס לראש של חברת הביטוח, ולבחון אם היא צפויה לסיכונים כתוצאה מניהול הליך משפטי. בין היתר יש לשאול אם במקרה הנדון עולה שאלה עקרונית שעשויה להשליך על מקרים נוספים? במקרה כזה, חברת הביטוח פגיעה יותר ותעדיף לבוא לקראת הנפגע; האם הפרסום שיתלווה להליך המשפטי עשוי להפריע לחברת הביטוח? אם התשובה היא חיובית, התובע יוכל לנצל עובדה זו לטובתו; האם לחברת הביטוח צפויות הוצאות רבות בתיק? במקרים כאלה החברה תנסה לסיים את התיק לפני משפט.

מרחב תמרון במשא ומתן

עו"ד אריאל פרויליך, שותף במשרד פרויליך-פרחי, סבור כי "השיקול העיקרי והחשוב ביותר בהחלטה אם ללכת לפשרה הוא הסיכוי לזכות במשפט שיתנהל עד תומו". הוא מזהיר כי למרות הדעה הרווחת שכל פגיעת גוף מצדיקה פיצוי, המציאות רחוקה מכך. לדבריו, לעתים קיימת נטייה של תובעים להעריך באופן אופטימי מדי את שאלת החבות של חברת הביטוח ביחס לתאונה. "לפני שלוקחים מחשב ביד ומחשבים את הפיצוי שתקבלו, יש לבדוק אם בכלל האירוע מקיים אחריות נזיקית".

לדעת פרויליך, לא בכל מקרה נכון לסרב להצעת פשרה שהגיעה מחברת הביטוח בשלב התחלתי. "נטיית הפרקליט ולקוחו לסרב לסכום פשרה המוצע בשלבים מוקדמים של המשא ומתן או של המשפט מתוך מחשבה שזהו רק סכום התחלתי העתיד לעלות, היא בהרבה מקרים טעות. לעתים יש "לחטוף" הצעות ראשוניות גבוהות, שכן הן ניתנו בלהט הרגע ולא יחזרו ככל שהנזק יילך ויתבהר", אומר פרויליך.

פרויליך מספר על לקוח שנפגע בתאונת דרכים שנחשבה גם לתאונת עבודה (מכיוון שאירעה בדרך לעבודה). במקרה זה, הכיר הביטוח הלאומי בקשר סיבתי בין התאונה לבין התפרצות של תסמונת נוירולוגית קשה שאירעה כמה שבועות לאחר התאונה. בעקבות זאת, הציעה חברת הביטוח פשרה של 500 אלף שקל. הלקוח סירב לקבל את ההצעה, שכן סבר שיוכל לקבל הרבה יותר בהליך משפטי. אלא שבסופו של דבר בית המשפט שלל את הקשר בין התסמונת הנוירולוגית לבין התאונה, ולכן הנפגע לא קיבל דבר ואף נאלץ לשלם הוצאות משפט לחברת הביטוח של עשרות אלפי שקלים. לכן, אומר פרויליך, "ההנחה שפשרה היא תמיד נמוכה יותר מפסק דין היא מסוכנת ומוטעית. לעתים קרובות הצעות פשרה גבוהות בהרבה ממה שתקבלו בפסק הדין".

עו"ד שלהבת רובין ממליצה לנפגעים בתאונה שיצאו עם פגיעות קלות בלבד (כמו שפשופים קלים או צורך בטיפולי פיזיותרפיה ספורים), לסגור את התיק בפשרה. "במקרה כזה חברת הביטוח תמיד תציע יותר מבית המשפט, כי היא מעדיפה שלא לשכור שירותי עו"ד חיצוני בשביל תיק קטן שכזה", מסבירה רובין.

רובין מצביעה על יתרונות המשא ומתן, לעומת ניהול תיק בבית משפט: לדבריה, בניהול משא ומתן עם חברת הביטוח, יכולת התימרון של הנפגע רחבה יותר. כך למשל, בתביעה בגין תאונת דרכים המתנהלת בבית משפט, לא ניתן להמציא חוות דעת פרטית של מומחה רפואי מטעם הנפגע, אלא בית המשפט הוא זה שממנה מומחה מטעמו. לעומת זאת, כאשר מתנהל משא ומתן עם חברת הביטוח, ניתן להמציא לחברה כל מסמך שיכול לסייע לנפגע, כולל הערכות רפואיות, ועל בסיסן לנהל את המשא ומתן.

בנוסף, מסבירה רובין, סגירת התיק בפשרה חוסכת לנפגע עלויות כספיות. בתביעת רשלנות, למשל, על התובע לצרף לתביעה המוגשת לבית המשפט חוות דעת של מומחה רפואי, שעלותה כ-4,000-5,000 שקל. לעומת זאת, בניהול משא ומתן מול חברת הביטוח, ניתן להסתמך גם על אישור רפואי שבו מצוינים אחוזי הנכות (המכונה "הערכה רפואית") שעלותו בין 500-1,000 שקל בלבד, ועל בסיסו לסגור את הפשרה.

אז איך יודעים מתי לחטוף את ההצעה בשתי ידיים ומתי להיות קשים להשגה? התשובה כמובן אינה פשוטה. לדברי פרויליך, עורך דין מנוסה יידע לזהות את המקרים שבהם כדאי להמתין ולנהוג במשנה זהירות. לדבריו, מדובר בעיקר במקרים נדירים עם "מלכוד רפואי", כמו תגובות נפשיות לא צפויות או סיבוכים נוירולוגיים, שבהם הפיצוי הסופי יכול להגיע ליותר ממיליון שקל.

ניתן להתפשר גם בשלב ההוכחות

אם לרוע מזלכם התאונה השאירה אתכם עם נכות קבועה, פיסית או נפשית, עו"ד גינזבורג ממליצה שכדאי להגיש תביעה לבית המשפט ולהמתין שימנה מומחים רפואיים, שתפקידם לקבוע אם הנכות נגרמה עקב התאונה ומהי דרגתה. לדברי גינזבורג, רק לאחר שהמומחה בדק אתכם, מומלץ להיכנס למשא ומתן לפשרה עם חברת הביטוח.

זהו גם השלב שבו הצדדים מגישים תחשיבי נזק (פירוט והוכחת הנזקים השונים שנגרמו לנפגע) לבית המשפט. במרבית המקרים, מסבירה גינזבורג, בשלב זה, לאחר שקרא את תחשיבי הנזק, השופט יציע לצדדים הצעה לסילוק התביעה. פעמים רבות חברות הביטוח אינן מסכימות לקבל את הצעת בית המשפט, ואז נקבע התיק להוכחות שלאחריהן ניתן פסק דין. גם בשלב ההוכחות ניתן להתפשר עם חברת הביטוח, כך שלא צריך להיבהל מכך שההליך מתמשך ומתקרב לסיום.

אחת הדילמות הקשות של נפגעים היא מה לעשות במצב שבו חברת הביטוח דוחה את הצעת הפשרה שמעלה השופט, או שהיא מוכנה לפשרה נמוכה ביותר שאינה משקפת את הנזק שנגרם לנפגע. "חברות הביטוח יודעות שכאן מתחיל תהליך של שבירת התובע: ככל שהוא זקוק יותר לכסף כדי להשתקם - כך הוא ייטה להתפשר על הסכום הנמוך שהן מציעות. שכן, אף שהסכום שהוצע לו אינו משקף את נזקו ואת הטיפולים הרפואיים להם הוא נדרש, מדובר בסכום זמין ומיידי שלו הוא זקוק", מסבירה גינזבורג. במצב כזה, היא מציעה ללקוח בדרך כלל להמתין ולא לסלק את תביעתו, משום שאחרת הוא עלול להצטער בעתיד על הסכמתו.

גם פרויליך סבור שבמצב כזה לא כדאי להתפתות לקבלת כסף מיידי, גם אם הלקוח נמצא במצוקה כספית. לדבריו, פשרה נמוכה משתלמת רק אם מדובר בהפחתה של לא יותר מ-10%-20% מגובה הפיצוי הריאלי המגיע ללקוח.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

דירה בהנחה

6,269 משקי בית זכו בהגרלה. אבל האם בכלל כדאי לקנות דירה בהנחה?

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט

תופעות לוואי בעקבות שימוש בפרופסיה

"כל הגוף מרגיש מחושמל, הכל שורף וכואב": הם רצו לעצור את ההתקרחות. זה הרס להם את החיים