מה מצפה למתמחים המבטיחים של 2012 במשרדי עו"ד? שעות עבודה ארוכות ושכר נמוך מהממוצע

18 סטודנטים מצטיינים למשפטים סיירו בין משרדי עורכי הדין הטובים בישראל בתקווה למצוא מקום להתמחות בו ■ "כל המשרדים התיישרו על תנאי שכר ועבודה, הרוב משאירים בערך 30% מבין המתמחים כעורכי דין במשרד. בסך הכל הם מציעים דברים די דומים"

הילה רז
הילה רז
הילה רז
הילה רז

>> "כל המשרדים התיישרו על תנאי שכר ועבודה, הרוב משאירים בערך 30% מבין המתמחים כעורכי דין במשרד. בסך הכל הם מציעים דברים די דומים" - כך סיכם באדישות אחד הסטודנטים המצטיינים למשפטים את "מסע הדילוגים" בין כמה ממשרדי עורכי הדין המובילים בישראל שבו השתתף לפני כשבוע, בדרך למציאת מקום התמחות.

הסטודנט בוודאי מבין שלמרות כל המלים היפות וההבטחות על התמחות מרתקת ואווירה תוססת, מה שבאמת מצפה לו בשנת ההתמחות הוא יום עבודה של 12 שעות במקרה הטוב, ושכר של 7,250 שקל בחודש לכל היותר, ובמקרים רבים יגיע ל-6,300 שקל בחודש בלבד.

במסגרת שני סיורים שאליו התלווה TheMarker ביקרו 18 סטודנטים מצטיינים, במשך כחצי יום כל אחד, בשמונה משרדי עורכי דין בולטים. הם סטודנטים שנה ב', צעירים באמצע שנות ה-20 לחייהם. רובם לומדים באוניברסיטאות, מיעוטם במרכז הבינתחומי בהרצליה או במכללה למינהל. הם בודקים כעת אופציית התמחות ל-2012, אז יסיימו את לימודיהם.

התחרות הפרועה בין המשרדים המובילים על מתמחים טובים, לא פחות מהתחרות בין הסטודנטים לבין עצמם, יצרה מצב שבו הסטודנטים צריכים לבחור מקום להתמחות בו כבר לאחר שנה וחצי של לימודים, והם יכולים להתקבל להתמחות על סמך הצגת גיליון ציונים של שנה א' וחצי שנה ב'. ממוצע הציונים של הסטודנטים שהשתתפו בסיור גבוה מספיק כדי להיכלל בתוכנית המצטיינים של חברת ההשמה לעורכי דין ולמתמחים "קודקס". התוכנית המכונה פרויקט אופק מרכזת עבור המשרדים הגדולים סטודנטים מצטיינים מכל הפקולטות למשפטים בישראל.

אלינור מור, מנכ"ל קודקס, מסבירה כי מדובר ב"תהליך המביא בחשבון גם את דרישות המועמדים וגם את דרישות המעסיקים ומייצר ?שידוך' יעיל בין הסטודנטים למשרות ההתמחות המתאימות להם. לא בכדי הפרויקט מוכיח את עצמו שנה אחר שנה".

שיחות עם הסטודנטים מגלות כי הציונים שלהם נעים בין 83 ועד 93. רובם לומדים בתוכניות המשלבות בין משפטים לתחום נוסף כמו כלכלה וחשבונאות, או ב"תוכנית המואצת" המאפשרת לסיים תואר ראשון ושני במשפטים בתוך ארבע שנים.

הם יודעים שהם רוצים להתמחות בתחום המסחרי-אזרחי, וזהו בערך. הדילמות שלהם מתמקדות כרגע בגודל המשרד שבו ברצונם להתמחות: קטן עם יחס אישי או גדול ו"תעשייתי". הם גם תוהים באיזה תחום להתמקד בתוך השדה המסחרי: עסקות, שוק הון, נדל"ן, היי-טק, ליטיגציה (התדיינות בבתי משפט) ועוד. מעניין אותם גם מהי שיטת ההתמחות במשרד: האם המתמחה מוצמד לעורך דין מסוים ועובד רק עמו או ששיטת העבודה היא "פול" שבו כל עורך דין במשרד יכול לשלוף את המתמחה לעבוד עמו על תיק.

מצגות משוכללות, סרטוני הדמיה משעשעים, שיחה עם השותפים הבכירים במשרד וכמובן מתמחים נלהבים שגויסו למשימה כדי להסביר כמה המשרד נהדר - מה לא עשו המשרדים כדי לשכנע את הסטודנטים שזהו המקום שבו כדאי להם לבחור. גם שולחנות עמוסי כל טוב נערכו כדי לתרום לאווירה. אבל הסטודנטים, נראה, לא יצאו משווי משקל. "הכיבוד סבבה, אבל זה לא מה שיגרום לנו לבחור להתמחות במקום", אמר אחד מהם.

הרצוג פוקס נאמן: "האגו שייך למשרד, לא לשותפים"

>> כשמדובר במשרד הרצוג פוקס נאמן, משרד עורכי הדין הגדול בישראל שעד לאחרונה עמד בראשו עו"ד יעקב נאמן, כיום שר המשפטים, לא קשה להרשים את הסטודנטים - פשוט לוקחים אותם מיד בתחילת הסיור לחדר הישיבות המהודר על שם נשיא המדינה השישי של ישראל, חיים הרצוג, ממייסדי המשרד. עו"ד מאיר לינזן, השותף המנהל, מודע היטב למעמד הנחשק של המשרד בעיני המתמחים הפוטנציאליים ומתנאה בכך שמשרדו צמח לגודלו הנוכחי (כ-170 עורכי דין) מבפנים, ולא באמצעות מיזוגים.

"קשה להתקבל כאן להתמחות אבל הסיכוי להישאר גדול. יותר מ-50% מהמתמחים ממשיכים כעורכי דין. השיקול שלנו להשאיר מתמחה הוא לא כמה עורכי דין אנחנו צריכים, אלא כמה הוא טוב", אומר לינזן. "זה אמנם משרד שנראה מבוגר, אבל אני בין הזקנים - בן 51. רוב השותפים באמצע שנות ה-30 לחייהם. למדנו מהצבא שבנוי על כוח פיקודי צעיר. אנחנו רוצים שותפים רעננים ורעבים, ולא אנשים שבפסגה יהיו עייפים. זה משרד צעיר ודינמי".

מבחינתו, הציונים של הסטודנטים חשובים מאוד כשבאים לבחור מתמחים, "אבל זה לא הקריטריון היחיד. חשובה לנו גם פעילות התנדבותית ויחסי אנוש". לינזן מסביר כי המתמחים בוחרים את המחלקות שבהן ירצו להתמחות, ואחרי חצי שנה יש זכות לרוטציה. האווירה במשרד, הוא אומר, טובה וחברית. "האגו הגדול שייך למשרד, אבל הוא לא נמצא אצל כל אחד מהשותפים", מוסיף לנזן.

אחרי שהשותפים יוצאים מהחדר נכנסים שלושה מתמחים. הראשונה יורה: "יש סטיגמה על יחסי האנוש הגרועים פה. תמיד מפחידים לגבי המשרד הזה. אני לא יודעת למה זה נוצר. אולי חושבים שמשרד גדול הוא קר, אבל אין במחלקות ניכור. בכל מקום גדול יש אנשים טובים יותר או פחות, ואפשר לבחור לעבוד עם אנשים טובים". היא מספרת כי המתמחים במשרד משתתפים בפגישות ובדיונים: "אם סומכים עליך את מקבלת מקום מרכזי בתיק".

אחד הסטודנטים שואל מה מחפשים המראיינים בראיון, המתמחה משיבה: "הרגשתי שאכפת להם מי אני. צחקנו כל הראיון. תנסו ליהנות מזה". אחרת מסבירה כי טווח הציונים לקבלה למשרד אינו מחייב הצטיינות: "זו לא רשימת דיקן, אם אתם ממוסדות טובים עם ציונים סבבה אתם יכולים להתקבל".

גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות': "לא הולכים עם עניבות"

>> "ברוכים הבאים לבית GKH. אנחנו משרד גדול אבל רואים את עצמנו כמשפחה" - כך פותח עו"ד אמיר הלוי, השותף המנהל בפירמה, את הסיור עם הסטודנטים, וממשיך: "המשרד הוא כמו נושאת מטוסים מבחינת גודלו אבל מתנהל כמו סירת מרוץ". עו"ד איתי פרישמן, שותף במשרד, מסביר כי המשרד פועל באוריינטציה מקצועית אמריקאית, אבל מוסיף כי אין צורך בפורמליות הנלווית. "כשאנחנו נפגשים עם בנקאים אנחנו הולכים עם עניבות. אנחנו לא פלאחים או קיבוצניקים, אבל בדרך כלל גם לא הולכים עם עניבות כי אנחנו מסתכלים על אנשים בגובה העיניים". הליך הקבלה למשרד כולל שיחה קצרה עם המראיין באנגלית "על טיול או תחביב, לא על נושאים משפטיים. לא תתבקשו לכתוב מסמך באנגלית אבל אנחנו רוצים אנשים שנוח להם באנגלית", מבהיר פרישמן. לאחר השיחה עם השותפים נפגשים הסטודנטים עם מתמחה במשרד. "הייתי בפגישות עם לקוחות וניהלתי שיחות ישירות אתם. טסתי לחו"ל פעמיים לטובת עסקות", הוא מספר, ועיני המתמחים נפערות.

ש. הורוביץ ושות': האח הגדול ידאג שלא תשתעממו

>> עו"ד רונן ברומר, שותף במשרד ש. הורביץ, מקבל את פני הסטודנטים ופותח: "הגעתם לבית הספר לליטיגציה. המקום הטוב ביותר ללמוד בו את התחום. ש. הורוביץ הוא מותג, תו תקן לאיכות. עורכי הדין שמוכשרים אצלנו רוכשים את הסטנדרטים הגבוהים ביותר: ערכים ומקצוענות שהפכו את המשרד למה שהוא". ברומר מציג רשימה של עשרות אישים שעברו בפס הייצור של המשרד, בהם שופטי העליון אלפרד ויתקון, צבי טל ואשר גרוניס, וכן עורכי הדין יורם טורבוביץ', לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה, דליה טל, מראשי משרד קנטור אלחנני טל ואשת התקשורת אילנה דיין.

רשימת הלקוחות של המשרד מפוארת לא פחות, וגם התקדימים המשפטיים שבהם נטל המשרד חלק מוצגים לראווה. "מגיעים אלינו תיקים מיוחדים בעלי השלכות רוחב אדירות, תיקים מורכבים ובעייתים שלעתים נראים אבודים. זה החלק המאתגר - להציל תיק שנראה אבוד. זו ההתמחות שלנו".

ברומר מרחיב על שיטת ההתמחות הייחודית לש. הורוביץ: "הצמדה אישית ועניינית לעורך הדין המאמן. המתמחה יושב אתו פיסית באותו חדר". לדבריו, "המאמן הוא הכתובת הראשונה שתדאג לכך שתעברו מסלול הכשרה ראוי. נוצרת אינטימיות שלא נוצרת בשום מקום אחר. אני רואה מתי המתמחה שלי משועמם ומה הוא עושה בכל שלב. אני יכול להבטיח לו התמחות מלאה ומעניינת".

ברומר הוסיף מניסיונו בימיו כמתמחה של עו"ד יהושע (שוקי) חורש, מבעלי המשרד: "בכל דקה שישבתי ושמעתי את שוקי מדבר עם לקוח או עם הצד שכנגד, למדתי משהו. כיום נפלטים לי בבית המשפט משפטים שבדיעבר אני מבין ששמעתי משוקי". עוד הוא הוסיף כי בסופו של הדבר התחרות עם המתמחים האחרים היא לא הכרח. "לא הרגשתי בתחרות עם מתמחים אחרים כי ידעתי את מי אני צריך להרשים", אמר.

גם המתמחה עמה נפגשים הסטודנטים בהמשך הסיור מצדיקה את השיטה: "נעים שיש לך בוס אחד ואתה לא משרתם של שלושה אדונים. הוא מלווה אותך לאורך כל תהליך ההתמחות וקל לו לנווט אותך כי הוא יודע כמה התקדמת".

ליפא מאיר ושות': שולחן, כיסא, מחשב ונופש משרדי

>> במשרד ליפא מאיר ושות' מחכה לסטודנטים עו"ד גדי אזור, שותף במשרד, ומוביל אותם היישר לחדר הישיבות רחב הידיים המוקף במאות ספרי משפט. "התחלתי במשרד כטרום מתמחה ואני שותף כבר כמה שנים. מתמחה במשרד נבחר בראייה שהוא יהיה שותף פוטנציאלי", הוא מספר. "מתמחים כותבים טיוטות ראשונות של מכתבים וכתבי טענות. מרתק לשבת עם מנכ"לים וראשי החברות הגדולים במשק ולשמוע את החששות שלהם, מה הם רוצים להשיג, לעזור להם לממש את זה".

חדר הישיבות שבו נערכת הפגישה הוא אותו החדר שבו נועדו לפני כחודש נציגות מחזיקי האג"ח של אפריקה ישראל, עם נציגי אפריקה ישראל ובהם המנכ"ל איזי כהן. "לכל מתמחה יש שולחן, כיסא, מחשב, גישה לחשמל, נופש משרדי וערבי בילוי", הוא ממשיך בניסיונו להלהיב את הסטודנטים. המתמחה התורן מסביר להם ש"היחסים באמת בגובה העיניים, העבודה היא ללא דיסטנס והיררכיה".

גורניצקי ושות': לא מודדים שעות בקילו

>> המעלית פולטת את הצעירים היישר ללובי המשרד המפואר של משרד גורניצקי ושות', שבראשותו של עו"ד פיני רובין. נציגי המשרד מובילים אותם בזריזות לחדר הישיבות הגדול. עו"ד מוריאל מטלון, השותף המנהל, מבקש מכל אחד מהם להציג את עצמו. לאחר מכן הוא פותח בסרטון פארודי שערכו מתמחים לשעבר במשרד, העוקב אחר יום בחיי מתמחה, ומתאר לדבריו "את התרבות הארגונית של המשרד".

להלן התסריט: המתמחה, המכונה "לילה", מתעורר משינה במשרדו העמוס ומנגב את הרוק מהשולחן. הוא מצחצח שיניים במברשת שאינה שלו ומתחיל עוד יום עמוס משימות: לצאת לשליחויות, לעמוד שעות ארוכות בתור, להיפגש עם עובדי בית המשפט, להתטלם עם יען, "תורנות אסקופה נדרסת" - חובה הכוללת צחצוח נעליים של עורכי הדין במשרד וכל דבר אחר שיכול להנעים על זמנם של הבכירים ממנו. בסוף הסרט מכריז לילה: "אני לא יודע לאן אני ממשיך מכאן. מה שבטוח - לא הביתה", ומודיע: "זה הזמן להתחרט".

הסטודנטים המומים מההצצה הקצרה לעתידם וחלקם, נראה, מתקשה להבין את ההומור. מטלון מדגיש את חשיבות ההון האנושי והתרבות הארגונית במשרד, אך הסטודנטים מתעניינים יותר באופן העבודה ובאופי התיקים. הם פונים לחדר ישיבות קטן יותר שבו שתי מתמחות ועו"ד צעיר, עמם ניתן לדבר בפתיחות (יחסית). אך הכיבוד הפעם מפתה יותר מכל טיפ שאפשר לקבל במפגש: לא ביסלי ובמה, כי אם באגטים עם נקניקים משובחים.

המתמחות רהוטות ובטוחות בעצמן. הן מדווחות על "אווירה טובה, וזו לא קלישאה ולא דבר מובן מאליו". לדברי אחת מהן, "בפוטנציאל כל מתמחה יכול לעשות מה שמעניין אותו, והמתמחה הוא חלק אינטגרלי מעבודה על תיק".

אחרת מציינת: "לא נתקלתי בדלת סגורה של עורך דין, תמיד הדלתות פתוחות ויש נכונות לעזור". הסטודנטים מוטרדים משעות העבודה הארוכות ועל הפיקוח על שעות העבודה, אך המתמחות מרגיעות: "לא מודדים שעות בקילו. אם אתם עומדים ביעדים לא בודקים מתי נכנסת ומתי יצאת".

מיתר, ליקוורניק, גבע&לשם, ברנדווין ושות': "אנגלית תלמדו כאן"

>> "אם אתם לא רוצים ללכת לשיפוט או לאקדמיה - אין לכם מה ללכת להתמחות אצל שופט עליון. אם אתם רוצים פרקטיקה אתם צריכים להתמחות במשרד גדול" - כך מסביר עו"ד מוטי ארד, שותף במשרד מיתר ליקוורניק, גבע&לשם, ברנדווין ושות' מדוע כדאי למתמחים להתמחות במשרד. עוד הוא מסביר כי המתמחים נדרשים להגיש דו"ח שבועי לעורך הדין הממונה שלהם, כדי לווסת את העומס המוטל עליהם. עו"ד ליאת שפיר, האחראית על המתמחים במשרד, מסבירה כי "אתם יכולים לגמור בציונים הגבוהים ביותר בקורס בתאגידים, אבל מישהו במשרד יבוא ויגיד ?תקימו לי חברה בדלאוור' וזה יהיה לכם סינית. אחרי חודשיים תדעו להקים חברה בדלאוור. זו לא תהיה בעיה בשבילכם". עבודה רבה במשרד, מסבירה שפיר, נעשית באנגלית: "מצפים מכם לבוא עם אנגלית ברמה טובה של כתיבת מכתב תלונה. את המונחים המשפטיים והמקצועיים באנגלית תקבלו כאן".

ברקמן, וקסלר, בלום ושות': "גם השותפים רואים ?רמזור' ו'האח הגדול'"

>> הסיור במשרד ברקמן, וקסלר, בלום ושות' נפתח במצגת שהכין עו"ד ערן אורבך, שותף במשרד, שבה רואים מטקות שביניהן קופץ כדור. באמצעות משל "משחק המטקות" הוא מנסה להסביר את הליך הקבלה למשרד: "המטרה היא להחזיק את הכדור כמה שיותר זמן באוויר, ולא לנצח. אתם באים אלינו, מתרשמים, שולחים קורות חיים, אנחנו מראיינים, נותנים הצעות למי שמתאים לנו - ובסוף אתם מחליטים". אורבך מגדיר את המתמחים "יצרני חומר גלם של מוצר משפטי", ומבטיח זריקה מהירה למים. לדבריו, "אם מתמחה היה בישיבה עם לקוח שרוצה לעשות עסקה מסוימת, אפשר להגיד למתמחה לאחר מכן ?היתה עסקה דומה בתיק הזה והזה, תכין טיוטת חוזה'. כמובן שזה יעבור עוד בדיקות".

בנימה משועשעת הוא הוסיף: "הטרנד המוביל עכשיו הוא אווירה. כולם נחמדים, אדיבים, אצל כולם כיף. זה טוב שיש את זה אצל כולם, אבל אצלנו המשרד צעיר, שותפים בכירים בני 45-49, הפער בינכם לבינינו לא כל כך גדול. כולנו רואים ?רמזור' ו'האח הגדול'".

עו"ד ארי וקסלר, ממייסדי המשרד, מנסה לגרות את הדמיון של הסטודנטים: "אתאר לכם את סדר הפגישות שלי מאתמול: בערב ישיבה עם יקבי ברקן בנוגע לסכסוך עם קבלן. היום בבוקר פגישה עם מנכ"ל עיריית פתח תקוה לגבי הוצאת טופס אכלוס של פרויקט עם 100 יחידות דיור. חזרנו, סגרנו קצוות לעסקה גדולה בצומת גלילות, פרויקט של 300 דירות יוקרה. משם אצתי לפגישה עם בכירים בבנק הפועלים לליווי קבוצת רכישה ברחוב רוטשילד בתל אביב. בין לבין ייעצתי בנוגע לפרויקט בסנט פטרסבורג ופרויקט נוסף בישראל. זה מעניין ומורכב, וברוב המקרים נחמד ונעים".

לאחר שהשותפים יוצאים מהחדר נכנסות שלוש מתמחות. אחת מהן פותחת: "כשסיפרתי לחברים שלי בסניגוריה ובפרקליטות את סכום התלושים שקיבלנו לחגים, הפה שלהם נפער והיה קשה לסגור אותו". מצד שני, שעות העבודה במשרד רבות: "יש לי חברים שעושים פילאטיס, נמצאים באתרי היכרויות ורואים את המשפחות - וזה באסה לדבר אתם. אבל בכל משרדי הליטיגציה עובדים הרבה שעות".

משרד ברץ, הורן ושות': "המתמחים נראים, אבל לא נשמעים"

>> שולחן הישיבות שממתין לסטודנטים במשרד ברץ, הורן ושות' גדוש כל טוב: במבה, ביסלי, שוקולד, סוכריות, סופגניות ומאפים. עו"ד בני ברץ, מייסד המשרד, נכנס לחדר הישיבות ואווירת "מסיבת הכיתה" מופרעת. "עברתי על קורות החיים שלכם וראיתי שיש רוב מכריע לקצינים וקצינות, מעורבים בפעילות חברתית, ציונים גבוהים. בדיוק מה שאנחנו מחפשים", פותח ברץ. כמשרד המעסיק 28 עורכי דין הוא מודע לעמדת הנחיתות היחסית שבה הוא ניצב בעיני הסטודנטים, שביקרו עד עתה במשרדים הגדולים בישראל, אבל הוא לא דואג: "אנחנו לא גדולים לפי מספר עורכי הדין, אבל לפי האיכות אנחנו גדולים מאוד, ולפי איכות החיים - הכי גדולים".

לא בטוח שברץ שיכנע את הסטודנטים בדבר איכות החיים הגבוהה שמצפה להם במשרד. "למתמחה כמעט אין קשר עם לקוחות. אנחנו לא מציבים בחזית מתמחה. הלקוח רואה אותך, אבל לא שומע אותך. כמו ילדים טובים - נראים אבל לא נשמעים", הוא אומר.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

עומסים בנתב"ג

מבחינת חברות התעופה, השאלה אם תגיעו ליעד עם המזוודה היא "בעדיפות אחרונה"

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין

רוסיה הגיעה לחדלות פירעון — לראשונה מ-1918

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

גילה פימה. "בשיא הקושי שלי ראיתי שאני יכולה להעלות חיוך למישהו אחר שקשה לו"

"לעבודה שלי יש סטיגמות, היא לא נחשקת. אבל לא אכפת לי מה חושבים"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אילו מניות עשויות לשרוד טלטלות קשות?

"שגר ושכח": האם יש מניה ששווה להשקיע בה ל-20 שנה?

ארוחה של מקדונלד'ס. המגמה הכללית של השמנה לא יכולה להיות מיוחסת רק להתנהגות של הפרט, אלא גם לסביבה שבה כולנו חיים

בשקט בשקט, העלימה מקדונלד'ס אופציה מהתפריט – והיא יודעת בדיוק למה