ענף היצוא החדש לסין - עורכי דין: "ברגע שתצליחו לחדור לשוק הסיני - השמים הם הגבול"

אומרת עו"ד תהילה לוי, נציגת משרד עורכי הדין הישראלי Zag-K בשנחאי ■ עצותיה להצלחה בסין: הכירו את התרבות העסקית, השקיעו ביחסים אישיים ובידקו את הרגולציה במקום ■ עו"ד וואנג ז'אנגיאנג קורא לישראלים לבוא: "אנחנו זקוקים להיי-טק ולידע מתקדם"

הילה רז
הילה רז
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
הילה רז
הילה רז

<<כבר בתחילת הראיון עם עורך הדין הסיני וואנג ז'אנגיאנג אנחנו מציעים לו ענף יצוא חדש מישראל לסין: עורכי דין. בישראל, על שבעת מיליון תושביה, יש כ-42 אלף עורכי דין, כלומר עורך דין אחד על כל 165 תושבים. בסין, שאוכלוסייתה מונה 1.3 מיליארד איש, יש כ-150 אלף עורכי דין בלבד - עורך דין אחד על כל 8,700 תושבים.

וואנג, הפועל בשיתוף פעולה עם משרד עורכי הדין הישראלי זיסמן, אהרוני, גייר & עדי קפלן ושות' (Zag-K), הגיע לישראל באחרונה לרגל יום עיון שעסק בהיבטים כלכליים ומשפטיים בעשיית עסקים בסין. הוא מסרב להצעתנו בנימוס, ומסביר כי החוק בסין אינו מאפשר לזרים לעסוק בעריכת דין. וואנג, בן 46, עוסק בעריכת דין זה כ-15 שנה. כיום הוא שותף בכיר ומנהל הסניף בשנחאי של משרד עורכי הדין ג'ונזג'ון (Junzejun), המעסיק 240 עורכי דין. במשרדיו יושבים זה כשלוש שנים שני עורכי דין ישראלים, נציגי משרד Zag-K בפירמה, ששומרים מקרוב על האינטרסים של הלקוחות הישראלים הפועלים בסין. "הלקוח הישראלי צריך עזרה בחיבור בין עורך הדין הסיני לבין הלקוח, ועורך הדין הישראלי מקשר ביניהם", מסביר עו"ד שמואל זיסמן, השותף המייסד של Zag-K.

אחת משני הנציגים הישראלים היא עו"ד תהילה לוי, העובדת בסין שלוש שנים ומקשרת בין החברות הישראליות לעורכי הדין הסינים. כשהיא נשאלת, בראיון טלפוני לשנחאי, כיצד השפיע המשבר הכלכלי על השווקים בסין, היא משיבה כי תוצאות המשבר יחסית אינן מורגשות: "רמת החיים של האנשים באזור שנחאי לא ירדה. איפה שיש מפעלי ייצור, המצב השפיע יותר. היו שם פיטורים המוניים. מפעלים נסגרו ועובדים נותרו בלי משכורות. חברות אמריקאיות שלחו את נציגיהן הביתה וקיצצו משרות".

לוי מספרת כי בשנה האחרונה ידיה מלאות עבודה: "חברות ישראליות שבעבר ייצאו לארה"ב מחפשות בשנה האחרונה את השוק הסיני. אנחנו מזהים פעילות הרבה יותר ערה של חברות היי-טק ישראליות בסין. סין מצדה תמיד מחפשת ידע וטכנולוגיה".

בין הלקוחות אפשר למצוא חברות השקעה וחברות שעוסקות בנדל"ן, בהיי-טק, בציוד רפואי ובכוח אדם, שהמשרד מסייע להן בליווי משפטי.

וואנג מנסה להרגיע את החששות מהתערבות השלטונות בחברות שצברו כוח רב מדי: "יש בסין חברות פרטיות רבות שמתחזקות גם בתמיכת הממשלה הסינית. יש לנו מערכת משפט חזקה ואנחנו מנסים לשמור על הזכויות המשפטיות של החברות הזרות. זו מדינה ענקית ויש תביעות שונות, אבל זה רגיל. מאז 92' יש התפתחות גדולה מאוד בסין והממשלה הסינית מעוניינת בכך שחברות ישראליות יעשו אצלנו עסקים. אנחנו זקוקים להיי-טק וידע מתקדם בחקלאות ואיכות הסביבה. סין גדולה כמעט פי 400 מישראל והייצור בישראל מוגבל. בסין יש כל כך הרבה אנשים והשוק הפוטנציאלי עצום".

אילו הבדלים אתה מוצא בין התרבות העסקית והמשפטית בסין לבין זו במערב?

"סין התחילה לעסוק בשוק ההון רק לפני זמן קצר, וזו שיטה חדשה עבורנו. אנחנו צריכים ללמוד יותר על הרגולציה ואיך לפתור מחלוקות. בסין כשאנשים מדברים על עשיית עסקים, הם לא אוהבים לדבר על מה יקרה אם ההסכם יופר. אם מעלים את הנושא, הצד השני חושב שאתה לא סומך עליו או שאתה לא חבר שלו. במקרה שבו מתגלעת מחלוקת, אנשים עדיין מעדיפים להשתמש בגישה ידידותית, כגון תיווך של חבר משותף, ולא לפנות לבתי המשפט. זו המסורת הסינית שהשתרשה מהכפרים, שם הולכים לזקנים לפתור מחלוקות. הסינים לא אוהבים ללכת לבתי משפט. המשמעות של כך היא סיום החברות".

"חוקי זכויות היוצרים בסין מתקדמים מישראל"

אחד החששות המרכזיים של חברות ומפעלים זרים הפועלים כיום בסין הוא הפרת זכויות היוצרים במדינה. כדי להתגבר על הבעיה נוהגים תעשיינים רבים להקים כמה מפעלים ברחבי סין, כך שכל מפעל ייצר חלק אחד מהמוצר המוגמר. כך מנסים להבטיח שהיצרן הסיני לא יחקה את המוצר.

גם וואנג מודע לבעיה ומתאר את הדרך שבה מגינים בסין על זכויות היוצרים: "יש בסין שלושה חוקי פטנטים המגנים על זכויות יוצרים שחוקקו באחרונה. עם התפתחות הכלכלה, התקדמו חוקים אלה ועודכנו לרמה הבינלאומית. החוקים בסין כיום מתקדמים יותר מארה"ב ואולי מישראל. השלטונות בסין מנסים לאכוף את החוק על סינים וזרים. יש ענישה, ואם פטנט מועתק ניתן לגשת לממשלה, להתלונן ולתבוע.

"חברה שנפגעה יכולה לדווח על החברה המפרה למחלקה ממשלתית, ולמחלקה זו יש אפשרויות לנקוט הליכים משפטיים ומינהליים נגד החברה המפרה. בנוסף, ניתן לתבוע את מנהלי החברה באופן אישי, להעמיד לדין מנכ"לים ולחלט את הסחורה. עדיין אפשר לשמוע מחברות ויזמים על בעיות בסין, כי סין ענקית, אבל רוב האנשים כיום מסופקים מהחקיקה בעניין".

בעיה נוספת בה נתקלים תעשיינים זרים רבים היא הצורך במתן "מענקי עידוד" לא רשמיים - המוכרים גם כשוחד - לבכירים במערכות המינהליות ולעובדים זוטרים, המוצבים בנקודות קריטיות, כדי שיזרזו את ההליכים. וואנג מודע לבעיות השוחד והשחיתות, אך אינו מעוניין להתייחס לסוגיה. המעט שהוא מוכן לומר הוא: "הממשלה נוקטת צעדים חריפים נגד השחיתות השלטונית, ומערכת המשפט יעילה ונקייה למדי".

מה דעתך על היכולת של עורכי הדין הישראלים?

"הם מאוד מקצועיים, יעילים ונחמדים. הגישה שלכם היא של עבודה קשה ומסירות. בסין עורכי הדין עובדים תשע שעות, ומעבר לכך צריך לשלם להם עבור השעות הנוספות, וחברות זרות מתלוננות על כך".

איך להצליח בעסקים בסין

למרות השינויים הגדולים שעברה סין בשנים האחרונות ופתיחותה הגוברת למערב, ההבדלים בתרבות ובחשיבה העסקית בין הסינים לבין המערביים עדיין בולטים מאוד -ועלולים להקשות על השתלבותם של אנשי עסקים זרים בסין. כדי להקל על הקשיים ולצמצם את הפערים, מספקת לוי כמה עצות חשובות לאנשי עסקים המעוניינים לפעול בסין:

? דעו כי החוזה הכתוב אינו סוף פסוק - אחד ההבדלים החשובים ביותר הוא שבחשיבה המשפטית המערבית, החוזה הוא סופי ומחייב, על כל ההבנות שנכללו בו. בסין, לעומת זאת, חוזה הוא בסיס שנתון לשינויים. לדברי לוי, "הסינים מעניקים חשיבות פחותה לכתוב - והיחסים האישיים יותר חשובים. החברות הבינאישית והמלה שנתן אחד הצדדים לחוזה קריטי הרבה יותר".

? השקיעו מאמץ בבניית היחסים האישיים - לוי ממליצה להשקיע בבניית מערכת היחסים עם מי שאתם הולכים לפעול מולו בסין. "צריך להשקיע זמן, לצאת לארוחות, להשקיע בטקסים, להביא מתנות - אבל גם לדעת מה לא להביא. "ברגע שמערכת היחסים היא אישית ולא דרך המיילים", מסבירה לוי, "יש מחויבות אישית שהיא לא רק עסקית, ולסיני יש יותר אמביציה לקיים את החוזה".

? הכירו את התרבות העסקית הסינית - חוסר היכרות עם התרבות העסקית הסינית עלולה לפגוע ביחסי העבודה. לא תמיד מה שחשוב בישראל חשוב גם בסין. לוי מדגימה: "בישראל חשובות מאוד ההגדרות של המונחים והפרטים של החברות - כמו מספר חברה ומקום מושבה. הלקוח שלנו התעקש לכתוב את הפרטים האלה והייתי צריכה להסביר לו שבסין זה כלל לא חשוב. כאן הכי חשוב זה ה'צופ', שמסמל את שם החברה - סוג של חותמת מקומית שהרשויות מחלקות והיא זו שנותנת את התוקף החוקי לחברה".

עוד דברים שכדאי לדעת על התרבות הסינית: ככל שאתה שותה יותר עם המארח הסיני זה מוכיח שאתה נותן לו כבוד. ואולם, על אף שבסין יש תרבות מפותחת של שתיית יין מקומי עם 53% אחוזי אלכוהול, ה"לחיים" נאמר על כוס ריקה.

? בדקו את הרגולציה שחלה באזור בו אתם פועלים - על אף שהרגולציה בכל סין אחידה, יש הבדלים בין הפרובינציות השונות וצריך לשים לב אליהם. בדרך כלל ההבדלים לא ניכרים בחוק עצמו, אך במציאות ישנם הבדלים מהותיים. "כדי להקים חברה סינית בבעלות זרה מלאה, צריך לפי החוק להפקיד סכום מינימלי של 14,500 דולר", אומרת לוי. "בפועל, אם רוצים להקים חברה כזו בשנחאי, צריך מינימום 145 אלף דולר. החברה יכולה להשתמש בסכום הזה לצורכיה, אבל עליה להפקיד אותו בתחילת פעילות החברה כדי לוודא שלחברה יש הון ראשוני מינימלי כדי לפעול".

לוי מסבירה כי "ככל שנכנסים לפרובינציות הפחות מפותחות, ההון הרשום הנדרש נמוך יותר וההטבות הממשלתיות גדולות יותר". בסין יש 33 פרובינציות, וכל אחת מהן מקדמת תחומים וטכנולוגיות לפי צרכיה. לכן, אם פרובינציה מסוימת מעוניינת בטכנולוגיה או השקעה במים, היא תעניק סובסידיות והטבות מיסוי שונות לחברות העוסקות בתחומים אלה.

? בצעו בדיקת נאותות - חשוב לערוך בדיקת נאותות אודות החברה עמה אתם מתקשרים, בייחוד אם הולכים להקים מיזם משותף (Joint Venture). לוי מציינת כי בעבר רוב החברות הזרות שפעלו בסין הקימו מיזמים משותפים, בעיקר כי זה מה שהרגולציה אפשרה. מתחילת העשור הרגולציה נפתחה והרשויות איפשרו לחברות זרות להקים חברה סינית בבעלות מלאה זרה ביותר ויותר תחומים. ב-2008 יותר מ-80% מהחברות הזרות שפועלות בסין הקימו חברה בבעלות זרה מלאה.

? שכרו עורך דין סיני מקומי - כשאתם מבצעים עסקות, בצוות המלווה שלכם חייב להיות עורך דין סיני. עם זאת לוי ממליצה לשלב בין עורכי דין ישראלים לסינים, כדי להתגבר על קשיי התקשורת ובעיות השפה. שיטות התשלום במשרדי עורכי הדין הסינים הן מערביות לחלוטין: מתשלום לפי שעה, תשלום באחוזים מהתיק, תשלום קבוע ועוד. במשרדים הגדולים המחירים הם 250-350 דולר לשעת ייעוץ אצל השותף הבכיר.

? התאזרו באורך רוח - מחקר שוק שנערך בסין הראה שחברה זרה בסין צריכה לפעול בין שלוש לחמש שנים כדי להיהפך לרווחית. "מהניסיון שלי עם חברות ישראליות שמייצאות טכנולוגיות, תוכנה והיי-טק, הן צריכות להתאזר בהרבה זמן וכסף, אבל ברגע שתצליחו לחדור לשוק הסיני - השמים הם הגבול", אומרת לוי.

? אל תחששו לפנות לבתי המשפט בסין - לוי מספרת כי אנשי העסקים והחברות הזרים מעדיפים בדרך כלל לקבוע סעיף שיפוט זר בחוזה לפיו אם החוזה יופר, ההתדיינות המשפטית תיעשה במדינה מוסכמת מחוץ לגבולות סין. אלא שהבעיה היא שגם אם החברה זכתה בפסק דין מחוץ לסין, בית המשפט בסין לא יאכוף את פסק הדין הזר. לוי מציעה לא לפחד מאופציית השיפוט בסין. לדבריה, בתי המשפט בסין שינו את יחסם לזרים, התקדמו והתייעלו מאוד בשנים האחרונות.

מערכת משפט יעילה - המועדים לסיום תיק: 3-6 חודשים

<<לישראל יש מה ללמוד מהחריצות והיעילות הסינית, המתבטאות גם במערכת המשפט היעילה שם. לדברי וואנג, שכיהן שלוש שנים כשופט בסין, "ההתדיינות בסין יעילה מאוד. תיק פשוט יכול להסתיים בשלושה חודשים ותיקים מורכבים אמורים להסתיים תוך שישה חודשים. אלה המועדים לפי החוק, ואם השופט לא סיים את עבודתו בזמן הוא צריך לתת הסבר".

השכר ממוצע של שופט בסין, לדברי וואנג, תלוי במחוז שבו הוא עובד וכמובן בערכאה. בשנחאי מרוויח שופט בערכאה הנמוכה ביותר כ-1,200 דולר בחודש ובאזורים הפחות מפותחים באותה ערכאה הוא מרוויח כ-300 דולר לחודש.

בנוסף לשכר מובטחות לשופט הטבות סוציאליות של השתתפות במגורים וביטוחים רפואיים ופנסיוניים שונים שהם יוצאי דופן בסין. אלה, לדברי וואנג, נועדו לאפשר לשופטים חיים נוחים ולמנוע מהם את הפיתוי בקבלת הצעות אסורות.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מכוניות של טסלה במפעל החברה. מייצרת את המנועים וחלק ניכר מהאלקטרוניקה של המכוניות שלה

המכונית הפרטית עוברת מהפכה שסוחפת את כל התעשייה

קניון ממילא בירושלים. "גידול במכירות של מותגי אופנה מוזלים"

"חיים את הרגע": אוכלים במסעדות, יוצאים לבלות — וטסים לחו"ל

שיעור העובדים שמרגישים שהם בעלי השפעה, ושמקום העבודה שלהם מניע אותם לתרום ולהגיע
להישגים, ירד באופן משמעותי השנה

"הבטיחו לקדם אותי ואז הביאו מישהו מבחוץ. אם זה יקרה שוב – אתפטר"

נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי. רכש את החברה בהנחה של 13% על מחיר הבורסה של המניה

נטישת מנהלים, חוב תופח — ותשואת חסר עמוקה: מה קורה בשיכון ובינוי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

צעירים בטיילת בתל אביב. בקשה מהעובדים להגיע למשרד נהפכת להתקפה פרסונלית עליהם

"הפסקתי להעסיק צעירים. הם מפונקים ולא ראו אותי, אלא רק רצו לקחת ממני"

משפחת שר־שלום, שנכנסה לפני כמה חודשים לדירה בשכונת גליל ים בהרצליה

"קנינו ב-1.8 מיליון שקל, היום הדירה שווה 4.4 מיליון": עוד הגרלה יוצאת לדרך. מה הסיכוי לזכות?