האם עורך "אקונומיסט" הוא עבריין בישראל?

מה שהופך מסר למסחרי - אופן משלוח ההודעה או התוכן?

עומר טנא, פרשנות
עומר טנא
עומר טנא, פרשנות
עומר טנא

>> כאילו במיוחד לכבוד כניסתו לתוקף של חוק דואר הזבל הישראלי פסק בית משפט בקליפורניה בשבוע שעבר פיצויים בסך 873 מיליון דולר נגד אדם גרבז, ספאמר שהטריד גולשים ברשת החברתית פייסבוק. אף אחד לא באמת מצפה שפייסבוק תתעשר בעקבות ההחלטה ב-873 מיליון דולר. דואר זבל הוא עסק רווחי, אבל לא עד כדי כך. ואולם ההחלטה היא תזכורת למפרסמים כי הפרת חוק דואר הזבל החדש עלולה להיות עניין יקר.

אחרי הכל, הקנס על פי החוק הישראלי לא הולך ברגל: 200 אלף שקל להודעה. גם קנס אישי לסמנכ"ל השיווק בסך של 70 אלף שקל זה לא נעים, וכך גם מתן פיצויים ללא הוכחת נזק ותביעות ייצוגיות.

חוק דואר הזבל עצמו רצוף אי בהירויות וביטויים עמומים, שיעסיקו את בתי המשפט בשנים הקרובות. כך, למשל, לא ברור מהו "מסר המופץ באופן מסחרי", שהפצתו מוגבלת על פי החוק. האם מה שקובע הוא אופן משלוח ההודעה - ואז גם בקשה לתרומה לילדים רעבים באפריקה, המופצת לאלפי נמענים, תיחשב "מסר המופץ באופן מסחרי"? או שמא המבחן הוא מהותי-תוכני - אז בקשת התרומה תצא ממסגרת החוק, אבל החוק עלול לחול על הודעה חד פעמית שאני שולח לאשתי כדי להזכיר לה לקנות קפה עלית?

אשתי אולי לא תתבע אותי (בעניין זה לפחות), אבל נמען אחר עלול לעשות כן. וחשוב לזכור שאותו נמען עלול לתבוע בגין ההודעה גם את עלית, מאחר שהחוק מטיל אחריות לא רק על מי ששיגר את דבר הפרסומת, אלא גם על "מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו". שאלה דומה עשויה להתעורר בנוגע להודעות הכוללות גם תוכן מקצועי וגם תוכן פרסומי, כמו ניוזלטרים המלווים בבאנרים או בפרטי ההתקשרות של עורך התכנים.

גם החריגים לאיסור על משלוח הודעות פרסומת צפויים לעורר שאלות. חריג אחד מאפשר לשלוח הודעות למי שמסר את פרטי ההתקשרות עמו "במהלך משא ומתן לרכישה" של מוצר או שירות. האם מסירת פרטי ההתקשרות לצורך זכייה בתחרות או בהגרלה עונה על תנאי זה? ומה בדבר איסוף פרטי ההתקשרות על ידי אתר אינטרנט באמצעות עוגייה (קוקי)? חריג אחר מאפשר לשלוח הודעה חד-פעמית ל"נמען שהוא בית עסק". ואולם מה בדבר פרסומת לוויאגרה הנשלחת למייל של כל אחד מעובדיו של בנק? האם מדובר בנסיבות אלה בנמען שהוא בית עסק או אדם פרטי?

בעיה נוספת נוגעת לתחולה הטריטוריאלית של החוק. הרי האינטרנט אינו תחום בגבולות המדינה. האם גם משלוח הודעת פרסומת מבריטניה, למשל על ידי המגזין "אקונומיסט", כפופה לחוק הישראלי? אם כן, עלול עורך ה"אקונומיסט" להיחשב כעבריין בישראל ולקבל כתב תביעה עם התייצבותו בנתב"ג.

-

הכותב הוא מרצה למשפטים במסלול האקדמי במכללה למינהל

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

עומסים בנתב"ג

מבחינת חברות התעופה, השאלה אם תגיעו ליעד עם המזוודה היא "בעדיפות אחרונה"

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין

רוסיה הגיעה לחדלות פירעון — לראשונה מ-1918

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

גילה פימה. "בשיא הקושי שלי ראיתי שאני יכולה להעלות חיוך למישהו אחר שקשה לו"

"לעבודה שלי יש סטיגמות, היא לא נחשקת. אבל לא אכפת לי מה חושבים"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אילו מניות עשויות לשרוד טלטלות קשות?

"שגר ושכח": האם יש מניה ששווה להשקיע בה ל-20 שנה?

ארוחה של מקדונלד'ס. המגמה הכללית של השמנה לא יכולה להיות מיוחסת רק להתנהגות של הפרט, אלא גם לסביבה שבה כולנו חיים

בשקט בשקט, העלימה מקדונלד'ס אופציה מהתפריט – והיא יודעת בדיוק למה