דו"ח מבקר המדינה 2007: הצבא לא היה מוכן למלחמה

דו"ח מבקר המדינה שיצא היום מצביע על שורת כשלים חמורים במערכות הציבוריות, משרדי הממשלה, במשרד הביטחון, מערכות צה"ל והעומדים בראשם, בייחוד בכל הקשור למוכנות הצבא למלחמת לבנון השנייה

TheMarker digital
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
TheMarker digital

מאת אור קשתי, יובל אזולאי, יגאל חי, צפריר רינת "ושירות הארץ"

דו"ח מבקר המדינה שיצא היום מצביע על שורת כשלים חמורים במערכות הציבוריות, משרדי הממשלה ובייחוד במשרד הביטחון ומערכות צה"ל, בכל הקשור למוכנות הצבא למלחמת לבנון השנייה.

מערכת הביטחון: מלאי התחמושת במלחמת הלבנון השנייה היה קטן בהרבה מהדרוש

את הפרק על מלאי התחמושת שעמד לרשות צה"ל בעת המלחמה בחר המבקר לפתוח בציטוט מדברים שאמר הרמטכ"ל באותה עת, דן חלוץ, בישיבה במשרד הביטחון: "אנחנו על הבנק'ט, כתוצאה של עיוורון מערכתי לאורך שנים. אנחנו הנחנו שהמלחמות הם מאתנו והלאה".

על פי דו"ח המבקר, במהלך מלחמת לבנון השנייה צה"ל נקלע למחסור באמצעי הגנה ובפריטי תחמושת מסוימים, דבר שהגביל בצורה ניכרת את יכולת הפעלת הכוח שלו.

מלאי התחמושת שנמצא בעת המלחמה ברשות הצבא היה קטן בהרבה מהמלאי הדרוש שהגדירה מערכת הביטחון. לעתים הדבר התבטא בפערים של עד כ-50%
למרות המחסור הניכר והבעייתיות שברכישת פריטים אלה, צה"ל לא נערך במידה מספקת בתוכנית מתוקצבת להצטיידות במלאים בעת חירום. גם משרד הביטחון לא נערך מראש וכראוי להגדיל את כושר הייצור בארץ של פריטים חיוניים אלה באמצעות מימון של הרחבת התשתיות בתעשייה הביטחונית.

המבקר מצא כי בשל מגבלות תקציב מהשנים האחרונות, מלאי התחמושת שנמצא בעת המלחמה ברשות הצבא היה קטן בהרבה מהמלאי הדרוש שהגדירה מערכת הביטחון. לעתים הדבר התבטא בפערים של עד כ-50%. המבקר ציין כי עוד נמצא כי למטכ"ל "אין מנגנון שתפקידו לנהל בעת רגיעה את משאבי ההתחמשות בראייה כוללת של כמויות התחמושת הדרושה הן למשימות השוטפות והן למימוש התוכניות המבצעיות לשעת חירום".

על פי הדו"ח, בשל המחסור בתחמושת, פתח משרד הביטחון בתהליכי רכש מזורזים. מתחקיר שעשה צה"ל לאחר המלחמה עלה, כי פריטי תחמושת שנרכשו לא סופקו במועד הרלוונטי ללחימה, או שהכמות שסופקה לא השפיעה באופן משמעותי על מהלכי המלחמה. בנוסף, עולה מן הדו"ח כי צה"ל ומשרד הביטחון גיבשו בשנים האחרונות תוכנית לוגיסטית שבמרכזה הספקת תחמושת בעת חירום וייצור מואץ בתעשיות הביטחוניות בארץ, אולם מימוש התוכנית נבחן על ידי צה"ל והמסקנה היתה שלא ניתן לייצר מלאים מספיקים בטווח זמן קצר. "רק בתרגיל שעשה משרד הביטחון בפברואר ומארס 2006 הוא קיבל מצה"ל לראשונה מידע על הפערים במלאים", נכתב בדו"ח.

המבקר ממליץ בדו"ח לשמר בארץ קווי ייצור לתחמושת לפחות של הפריטים העיקריים משום שקיים קושי לרכוש תחמושת מחו"ל בזמן קצר בעת חירום. המבקר מציע כי הנושא יובא בפני שר הביטחון לשם קבלת החלטות מחייבות בסוגיה.

מדובר צה"ל נמסר כי מלאי התחמושת שב למצבו ערב המלחמה ובפריטי תחמושת רבים מצב המלאים טוב באופן משמעותי מזה שהיה ערב המלחמה: "בצה"ל בוצעו תחקירים מקיפים לקביעת יעדי היערכות חדשים בתחום זה. יעדים אלה מצביעים על צורך בהצטיידות בחימוש בהיקפים גדולים יותר ובמגוון רחב יותר. יעדי היערכות בנושא התחמושת מתעדכנים באופן שוטף ובראייה כוללת ועליהם מתבצע הליך תמידי של בקרה ומעקב בידי הגורמים המקצועיים".

עוד מסר דובר צה"ל, כי בעקבות מלחמת לבנון השנייה התקיים עדכון נרחב של התוכניות האופרטיוויות המבצעיות. תוכניות אלה נבחנות ויעדיהן מעודכנים בראייה רב-שנתית ומתוכן נגזר נושא מלאי התחמושת בראי האילוצים התקציביים. בצה"ל הבהירו כי מאז המלחמה, מצוי הצבא בתהליך של שיפור ההיערכות בתחום מלאי התחמושת וכי עוד בטרם פרסום הדו"ח נרכשו והוכנסו לשירות סדיר כמויות גדולות של פריטי תחמושת ואמצעי לחימה.

ההסברה במלחמת לבנון: הסברה במדים - במקום בעניבה

דו"ח מבקר המדינה מצביע על שורת ליקויים במערך ההסברה של ישראל במהלך מלחמת לבנון השנייה, בהם העדר תיאום בין משרדי הממשלה והצבא, חשיפה תקשורתית של מידע מסווג ועיכוב רב של פיקוד העורף בהעברת הנחיות חיוניות לציבור. המבקר קובע כי חטיבת דובר צה"ל היתה "במצב ארגוני לא יציב".

הדו"ח מעביר ביקורת על תפקוד משרד החוץ ומשרד ראש הממשלה בסוגיית הפעלת מערך הסברה לאומי. נכתב, כי הממשלה החליטה כבר בדצמבר 2003 על הקמת צוות בין-משרדי לבחינת סוגייה זו. ואולם, בשל מחלוקת בשאלה אם גורם-העל שיתאם את פעילותו של המערך צריך להיות ממשרד ראש הממשלה או ממשרד החוץ, לא נסתיימה עבודת הצוות בנושא ולא התקבלו החלטות.

במהלך המלחמה נחשף בתקשורת מידע מסווג רב, ודבר זה נמשך עד לתום הלחימה. הרמטכ"ל דאז, דן חלוץ, הנחה במהלך המלחמה לקיים מדיניות של "פתיחות מירבית אך מבוקרת"
על כן, כותב המבקר, "הריק שנוצר גרם לתהליך לא תקין שבו הדרג הצבאי, שנקודת מבטו היא בהכרח ביטחונית-צבאית, נטל את היוזמה לקביעת אסטרטגיית ההסברה של המדינה, שעה שתהליך זה אמור להתבצע ברמה המדינית וצה"ל אמור להיות שותף בכיר בו - אך לא להובילו". בדו"ח נקבע, כי לא רק שהליקויים שנחשפו לפני חמש שנים נותרו בעינם - הם אף החמירו במהלך המלחמה: "לא התקיימו תדריכים תקופתיים ממלכתיים לכלי התקשורת והתדריכים היומיים של צה"ל שימשו בפועל ככאלה. עקב כך העלו קציני צה"ל באותם תדריכים לא אחת נושאים שבהם עלה גם תוכן מדיני", נכתב.

עוד קובע המבקר כי במהלך המלחמה נחשף בתקשורת מידע מסווג רב, ודבר זה נמשך עד לתום הלחימה. הרמטכ"ל דאז, דן חלוץ, הנחה במהלך המלחמה לקיים מדיניות של "פתיחות מירבית אך מבוקרת". בדו"ח נקבע, כי ראש אגף המבצעים דאז וכיום אלוף פיקוד צפון, גדי אייזנקוט, לא בחן עם דוברת צה"ל דאז, תא"ל מירי רגב, את משמעויות הנחיית הרמטכ"ל: "במהלך המלחמה שררה אי-בהירות בקרב קציני צה"ל בנוגע למידת הפתיחות התקשורתית המותרת, גבולותיה ואופן הפיקוח והבקרה מצד המפקדים והגורמים המקצועיים הנדרשים למדיניות זו כדי להבטיח את יישומה. הדבר גרם בין השאר לחשיפת מידע מסווג", כתב המבקר.

"ראוי שהמינוי לתפקיד דובר צה"ל, שהוא תפקיד מטה מקצועי בכיר במטה הכללי, ייעשה על פי אמות מידה ברורות וידועות שייקבעו מראש על ידי צה"ל", כותב המבקר. ליקוי נוסף בתפקוד דובר צה"ל, נקבע, הוא היעדר הוראות כתובות המסדירות צירוף כתבים ליחידות צה"ל בשטחי לחימה: "התברר כי חלק מבקשות דובר צה"ל לצרף כתבים לכוחות הלוחמים נתקלו בהתנגדות מפקדים, וחלק מהם אף לא מילאו את הנחיות הרמטכ"ל ומפקד פיקוד צפון לצרף כתבים לכוחות הלוחמים".

המבקר קבע עוד, כי הצנזורה הצבאית לא היתה ערוכה מן ההיבט הארגוני והתשתיתי כדי להתמודד במלחמה עם המדיניות שהכתיב חלוץ ועם הסביבה התקשורתית והטכנולוגית המתפתחת.

גם פיקוד העורף לא היה ערוך כראוי עם פתיחת המלחמה. חומרי הסברה, מודעות מוכנות מראש לעיתונים וסרטוני הדרכה בנוגע לבחירת חדר מוגן והנחיות לציבור - לא היו מעודכנים לקראת תרחישים של ירי רקטות על ישראל. תפקידי "מסבירים" לא אוישו על ידי פיקוד העורף, וכן חסרו מסבירים בשפות כמו ערבית, רוסית ואמהרית. בדו"ח צוין, כי המשטרה ופיקוד העורף לא סיכמו ביניהם מי אחראי על ההסברה לאוכלוסייה בנוגע לרקטות שלא התפוצצו, ורק לקראת סוף המלחמה פורסמו אזהרות לציבור מפני נפלים.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה, כי "רבים מהליקויים כבר תוקנו, הן בתוך צה"ל והן בינו לבין גופי ההסברה האחרים. צה"ל מברך על החלטת הממשלה בדבר הקמת מערך הסברה לאומי וכבר ביצע את כל ההכנות הנדרשות על מנת להשתלב במסגרת זו לכשתקום. בתוך כך, בוצעו פגישות בין גורמי דובר צה"ל לגופי ההסברה השונים ונכתבו טיוטות לשיתוף פעולה ולתיאום עם משרד החוץ, משטרת ישראל ומשרד הביטחון".

בנוגע לסוגיית ביטחון המידע, נמסר מדובר צה"ל כי "נכתבה פקודה משותפת לדובר צה"ל, הצנזורה ומחלקת ביטחון המידע המסדירה את נהלי העבודה וחלוקת תחומי האחריות בין הגופים, והנושא אף תורגל בתרגולים השונים שביצע צה"ל במהלך השנה האחרונה". עוד נמסר, כי 2007 נוצלה כדי לממש את הנחיות הרמטכ"ל לשיפור משמעותי במודעות לתחום ביטחון המידע בצה"ל.

בהתייחס לכשלי פיקוד העורף נמסר: "הליקוי תוקן. הדבר קיבל משנה תוקף בדיון שנערך באוגוסט 2007 בוועדה לביקורת המדינה בהשתתפות מבקר המדינה. בדיון אמר יו"ר הוועדה זבולון אורלב כי 'נחה דעתנו שבמערכת הביטחון יש כיום תוכנית ששמה את הטיפול בעורף במקום אחר'".

אימוני המילואים - צה"ל לא התאמן, אבל זה לא הדאיג אף אחד

צה"ל הזניח במשך שנים ארוכות את אימון כוחות המילואים שלו והן את אימון כוחותיו הסדירים, בשל קיצוצים תקציביים נרחבים. הדרג המדיני ידע, אך בחר להתעלם. כך קובע דו"ח מבקר המדינה. המבקר מספר על דיון שנערך יממה בלבד לפני פרוץ המלחמה בהשתתפות קצינים בכירים במטכ"ל לבין ראש הממשלה, אהוד אולמרט. באותה ישיבה השמיעו קצינים דעות סותרות לכאורה על כשירותו של הצבא בכלל ומערך המילואים בפרט, ובהן דעה נחרצת שמערך המילואים אינו כשיר.

צה"ל הזניח במשך שנים ארוכות את אימון כוחות המילואים שלו והן את אימון כוחותיו הסדירים, בשל קיצוצים תקציביים נרחבים. הדרג המדיני ידע, אך בחר להתעלם
בתשובה לשאלת המבקר, מסרה לשכת ראש הממשלה שביום פרוץ הלחימה בצפון לא הוצג כל קושי ביכולתו של הצבא להתמודד בכמה חזיתות. שר הביטחון לשעבר, עמיר פרץ, טען בפני המבקר כי לא הוצגה בפניו תמונה של חוסר כשירות מבחינת ההיערכות של היחידות או מבחינת הצטיידותן.

לפני פרץ כיהן בתפקיד שר הביטחון שאול מופז. זה טען בפני המבקר כי כבר בחודש אוגוסט 2005 התריע בפני ראש הממשלה אריאל שרון על מצב מערך המילואים, וציין כי הוא אינו כשיר בשל הפגיעה המתמשכת באימוניו: "מעיון בפרוטוקול הדיון עולה כי המשתתפים בדיון, לרבות ראש הממשלה, לא הגיבו על דבריו אלה. כן, לא נמצא כי הממשלה דנה בנושא חיוני זה בעקבות דבריו המהותיים של שר הביטחון", כתב המבקר.

בשנים 2006-2002, היקף האימונים של יחידות השדה במילואים היה קטן מהמתוכנן. גדודים שלמים לא ביצעו תרגול מלא באש במשך ארבע או חמש שנים. עוד מצאה הביקורת, כי חלק גדול ממפקדי החטיבות הסדירות וחטיבות המילואים בשנים 2006-2001 לא עברו השתלמות מח"טים - על אף שעל פי פקודות מטכ"ל הם היו חייבים בכך. 13% ממפקדי הגדודים ששימשו בסוף 2006 בתפקידם ביחידות המילואים לא השתתפו בקורס מג"דים כנדרש, ו-39%-29% ממפקדי פלוגות בכמה אוגדות לא עברו קורס מתאים.

גם המערך הסדיר לא התאמן מספיק בשנים שקדמו למלחמה: המבקר קובע כי מאז 2002 צומצמו אימוניו באופן ניכר.

בשנים 2004 ו-2005 הורה ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה במטכ"ל אז, האלוף אודי אדם, לא לתקצב רענון של ערכות ציוד רפואי (צר"פ) לעת חירום שבימ"חים - כך מצא דו"ח מבקר המדינה. בדו"ח נטען כי סגן הרמטכ"ל באותם ימים, גבי אשכנזי, הוא שאישר לאלוף אדם את המהלך
מדובר צה"ל נמסר, כי לאחר מלחמת לבנון השנייה קיים צה"ל תהליך עמוק ומקיף של תחקירים והפקת לקחים בכל הקשור לשיפור ההיערכות של מערך המילואים בזרוע היבשה. עוד בטרם פורסם הדו"ח, בוצעו אימונים בהיקפים שלא היה כמותם בשנים האחרונות. בנוסף הוכנה תוכנית רב-שנתית לאימון ולשמירת כשירות יחידות המילואים, וגובש והוטמע מודל לבחינת רמת כשירות היחידות.

ב-6 השנים שקדמו למערכה בלבנון צומצמו תקני כוח האדם בימ"חים בכ 58%. מדובר בכוח אדם שאמור לתחזק את הציוד ולשמור על כשירותו

יחידת מחסני החירום - ציוד לא נרכש, חיילים ביקשו תרומות מאזרחים

בשנים 2004 ו-2005 הורה ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה במטכ"ל אז, האלוף אודי אדם, לא לתקצב רענון של ערכות ציוד רפואי (צר"פ) לעת חירום שבימ"חים - כך מצא דו"ח מבקר המדינה. בדו"ח נטען כי סגן הרמטכ"ל באותם ימים, גבי אשכנזי, הוא שאישר לאלוף אדם את המהלך. בשנת 2005 אישר הרמטכ"ל משה יעלון לא לרענן את הציוד לעת חירום. רק ב 2006, כשנכנס האלוף אבי מזרחי לתפקידו כראש אלר"ם (אגף לוגיסטיקה, רפואה ומרכזים לוגיסטיים), ניתנה הוראה להקצות 5 מיליון שקלים לרענון ערכות אלה.

הציוד המתאים הגיע לרשות צה"ל רק ערב המלחמה - כמה ימים לאחר שכוחות מילואים כבר גויסו לקראת המערכה בלבנון. המבקר מציין כי "אילו היה צורך בגיוס כוחות נוספים, היה עלול להיווצר מצב שבו לא היו להם ערכות צר"פ בנות תוקף".

בביקורת בימ"חים נמצא פער ניכר בין המצאי של חלק מציוד הלחימה לבין הכמות הדרושה. השופט לינדנשטראוס מותח ביקורת חריפה על כך שבתקופת המלחמה פנו מפקדים וחיילים לגופים אזרחיים בבקשה לקבל ציוד בסיסי ללחימה, כמו אפודים, ציוד אישי ומזון. תופעה זו עלולה לגרום לאי אמון במערכת הצבאית, כתב המבקר.

אלה לא הליקויים היחידים שמצא המבקר בימ"חים ערב המלחמה: ב 6 השנים שקדמו למערכה בלבנון צומצמו תקני כוח האדם ביחידות אלה בכ 58%. מדובר בכוח אדם שאמור לתחזק את הציוד בימ"חים ולשמור על כשירותו. בארבע אוגדות שנבדקו לא אוישו רבים מן התקנים של חיילי חובה וחיילי קבע, וצה"ל לא בחן את השפעת העדר תקנים אלה על המוכנות לקראת מלחמה.

מדובר צה"ל נמסר, כי כחלק מלקחי המלחמה ובמסגרת זו הוכנה תוכנית רב שנתית לחמש השנים הקרובות לרכש בקרוב לשני מיליארד שקלים המיועד למערך מחסני החירום, ובאחרונהבוצע רכש בהיקפים גדולים שהביא לשיפור משמעותי ושדרוג הציוד בימ"חים. בנוסף, הוחלט לתגבר את מספר הנגדים בימ"חים בהיקף של עשרות תקנים, וכן תוקננו קציני אג"מ ביחידות. איוש התקנים בעיצומו ואמור להסתיים עד לסוף שנה זו.

רשות שדות התעופה - סחורה מהים הגיעה לקריית שדה התעופה

דו"ח המבקר חושף כשלים בתהליך התכנון והבנייה של מתחם קריית שדה התעופה ("קשת"), כ-750 דונם בסמוך לנמל התעופה בן-גוריון, תוך נסיגה משמעותית מהתוכנית הבסיסית לייעדו לשימושים המשלימים את פעילות נתב"ג. המבקר בדק 20 מתוך 22 מבנים שהאישורים לבנייתם ניתנו עד סוף 2003 ושבנייתם הסתיימה עד מאי 2006, וממצאיו העלו כי יש פערים גדולים בין התכנון שסוכם במסמכים סטטוטוריים באישור מוסדות התכנון לבין הבנייה והשימוש בפועל.

תוכנית מתחם "קשת" כללה אפשרות להקמת מבנים בהיקף של כ-334 אלף מ"ר, כאשר לפי נתוני חברת הבנייה "אייר פורט סיטי בע"מ" מפברואר 2006, הושלמה בניית מבנים בשטח של כ-160 אלף מ"ר. הקריה מוקמת בהדרגה החל מ1997-, על מקרקעין בתחום המועצה האזורית חבל מודיעין ובתחום הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לודים. המקרקעין היו חלק מהמשבצת החקלאית של מושב ברקת.

על אף שביסוד התהליך התכנוני עמד הרעיון לפיו תהווה "קשת" עורף לוגיסטי לנתב"ג, רק 9% משטח הבניינים שנבדקו נבנו לשם פעילות הקשורה בנמל התעופה, כאשר רוב השטח הבנוי לא מיועד לכך. "יוצא, אפוא, כי הוועדה המקומית לא דאגה לכך שהעיקרון התכנוני בדבר הזיקה לנתב"ג יישמר וכי במקום יוקם אזור תעשייה המשלים ומספק שירותים לפעילותו", כתב המבקר. "לו היה מכלול השימושים הקיים כיום ב'קשת' עומד בבסיס התוכניות שהוגשו למוסדות התכנון, ספק אם היו מתקבלות ההחלטות בדבר הפשרת הקרקע והקמת הקריה".

בין היתר הומלץ לבנות במתחם "קשת" שטח למטענים, מחסנים של חברות עמילי מכס, בתי מלון, שטחי חנייה, אגפים טכניים של חברות הקשורות בתעופה, חברות להשכרת רכב ומשרד נסיעות. לעומת זאת, מציין המבקר, בפועל נבנו במתחם בין השאר בניינים בהיקף של 17 אלף מ"ר שהקימו שלוש חברות המייצרות מזון, ואשר משמשים מרכזי אחסנה והפצה לכל הארץ, או משרדים בהיקף של 3,000 מ"ר שהקימו במתחם שתי חברות ממשלתיות. דוגמה נוספת שמציג המבקר היא מבני מחסנים בהיקף של כ 30 אלף מ"ר שמחזיקות במתחם שתי חברות המייבאות סחורה דרך הים.

בתגובה שהעבירה למבקר המדינה טענה הוועדה המקומית לודים כי "קשת" הוא אתר תעסוקה שאינו מוגבל אך ורק לשימושים נלווים לנתב"ג, ואפשר לייעד את המקרקעין גם למקורות תעסוקה שאין להם זיקה לנמל התעופה.

משרד החינוך: כיצד קיבלה קרן חינוך פרטית "סמכויות שלטוניות מובהקות"

בשנים האחרונות גדלה מאוד מעורבותם של עמותות וארגונים פרטיים במערכת החינוך הציבורית, לא פעם על חשבון סמכויות ותפקידים שהיו בעבר באחריות משרד החינוך.

דו"ח מבקר המדינה מותח ביקורת על ההתקשרות של המשרד עם אחת העמותות הגדולות הפעילות כיום, קרן סאקט"א-רש"י, בהפעלת תוכנית "פנימיות יום", וקובע כי "כמה מהסמכויות שהעביר המשרד לעמותה הן סמכויות שלטוניות מובהקות, שאין להעבירן לידי גופים פרטיים". זאת ועוד, לפי הדו"ח העביר המשרד לעמותה כ 431 מיליון שקל אך לא "וידא לפני ביצוע כל תשלום כי הסכומים שהגישה לו העמותה שולמו למימון התוכנית ולא למימון פעילויות אחרות של העמותה".

מ-1995 מפעיל משרד החינוך את תוכנית "פנימיות יום", המיועדת לילדים בגנים ובבתי ספר באזורים חלשים יחסית, ובמסגרתה ניתנים שיעורי העשרה ותגבור לאחר שעות הלימודים. לפני שנתיים הקיפה התוכנית כ-60 אלף תלמידים בכ-100 רשויות מקומיות.

דו"ח המבקר חושף עד כמה גדול היה ויתור משרד החינוך על סמכויותיו: המשרד לא הגדיר יעדים לתוכנית וסדר עדיפות למימושם; לא פיקח על התכנים המועברים; לא דן ברשימת היישובים והמוסדות שייכללו בה; ולא קבע את שיעור ההשתתפות של הרשויות או ההורים במימון הפעילות
לפי הדו"ח, "ועדת הפטור" של החשב הכללי אישרה מתן פטור ממכרז להתקשרות עם סאקט"א-רש"י, על סמך הצהרה כי זו תתרום לפחות מחצית מעלות ביצוע התוכנית. ואולם, מבקר המדינה קובע כי "התנאי למתן הפטור לא מולא, שכן את רוב הסכום שהיה על העמותה לתרום שילמו הרשויות המקומיות והורי התלמידים שהשתתפו בתוכנית: בשנים 2005-1999 הוטלה הוצאה בסך כ 225 מיליון שקלים על הרשויות המקומיות והורי התלמידים". בפועל, מימנה הקרן כ 70 מיליון שקלים מעלות התוכנית.

דו"ח המבקר חושף עד כמה גדול היה ויתור משרד החינוך על סמכויותיו: המשרד לא הגדיר יעדים לתוכנית וסדר עדיפות למימושם; לא פיקח על התכנים המועברים; לא דן ברשימת היישובים והמוסדות שייכללו בה; ולא קבע את שיעור ההשתתפות של הרשויות או ההורים במימון הפעילות. "המשרד איפשר לעמותה להחליט בנושאים אלה ואישר את החלטותיה ללא עוררין", נכתב בדו"ח. בנוסף, "התוכנית הופעלה רק ביישובים שבהם הרשות המקומית וההורים השתתפו במימונה. עקב כך, יישובים רבים שמצבם החברתי-כלכלי דחוק לא נכללו בה".

"זה כמה שנים מתבצע תהליך הפרטה", נכתב בדו"ח, "אין בכך פסול, אך יש להבחין בין שירותים שגם גופים פרטיים יוכלו לספק, לעתים אף ביתר יעילות ובמחיר נמוך יותר, ובלבד שגופים ממשלתיים יפקחו עליהם, ובין שירותים שמן הראוי כי המדינה לא תפריטם".

ממשרד החינוך נמסר כי רוב הליקויים שעליהם הצביע המבקר תוקנו, וכי הם מתייחסים לשנים קודמות. בשנתיים האחרונות פועלת הקרן בבתי הספר במסגרת מכרז שזכתה בו בדצמבר 2005, וכבר בשנת הלימודים תשס"ז מופעלת התוכנית לפי מה שנקבע במסגרתו כמו יעדים תפעוליים, רשימת יישובים ומוסדות, וכן שיעור ההשתתפות - שנקבע על פי מבחן שוויוני ואחיד. עוד נמסר, כי "המשרד עורך בקרה ופיקוח על התוכנית באופן שוטף".

השלטון המקומי: אתרי אשפה פיראטיים פועלים באין מפריע

המועצה האזורית באר טוביה הוציאה צווי הפסקת עבודה רק נגד חמישה אתרים מתוך 27, וגם את הצווים הללו לא אכפה לא זו בלבד שמשרדי הממשלה והרשויות המקומיות אינם מטפלים כראוי באתרי פסולת בלתי חוקיים, במקרים רבים הם גם אינם יודעים כלל על קיומם של אתרים אלו. כך התברר בבדיקה שערך המבקר בשבע מועצות אזוריות, רובן באזור המרכז והשפלה.

בבדיקה נמצאו 54 אתרי פסולת שהוקמו בלא אישור בשטחים חקלאיים שסיכנו את איכות מי התהום, והיוו מקור לזיהום אוויר ולמפגעי ריח. הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה, שאמורות לפקח על שימושי קרקע שונים ובהם הקמת אתרי פסולת, כלל לא ידעו על קיומם של עשרה מהאתרים
בבדיקה נמצאו 54 אתרי פסולת שהוקמו בלא אישור בשטחים חקלאיים שסיכנו את איכות מי התהום, והיוו מקור לזיהום אוויר ולמפגעי ריח. הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה, שאמורות לפקח על שימושי קרקע שונים ובהם הקמת אתרי פסולת, כלל לא ידעו על קיומם של עשרה מהאתרים. הם איתרו 42 מהאתרים רק לאחר פרקי זמן ממושכים, אבל גם אז לא הופסקה פעילותם. הוועדות לא הגישו כתבי אישום נגד 26 ממפעילי האתרים ולא הוציאו צווי הפסקה ל 38 מהם.

המועצות האזוריות, ובהן חוף אשקלון ובאר טוביה, לא גילו יעילות רבה יותר - גם הן יפשרו במקרים רבים את המשך פעילות האתרים. המבקר מציין שהמועצה האזורית של באר טוביה הוציאה צווי הפסקת עבודה רק נגד חמישה אתרים מתוך 27 האתרים שפעלו בתחומה, וגם את הצווים הללו לא אכפה.

גם המשרד להגנת הסביבה, שהצליח להביא בעבר לסגירת מאות אתרי פסולת שהופעלו בתחומי רשויות מקומיות, לא הצליח להתמודד עם תופעת האתרים הפיראטיים בשטחים חקלאיים. במשרד לא נמצאו כל מסמכים בנוגע ל 27 מהאתרים, ובסך הכל נעשתה פעולה אפקטיווית רק נגד מפעילי שמונה אתרים.

ביוני 2004 דיווח איש המשטרה הירוקה על אתר אשפה בתחום המועצה האזורית מודיעין, שבו נערמת אשפה לגובה של כמה מטרים ומתבצעת שריפת פסולת. רק בפברואר 2005 הועבר תיק החקירה לטיפול משפטי במשרד להגנת הסביבה, אולם הוא לא נקט כל צעדים לטפל בעניין עד מועד הביקורת במארס השנה.

מינהל מקרקעי ישראל, שאמור לפקח על הנעשה בקרקעות המדינה, לא ידע על קיומם של 20 מהאתרים, ובכלל זה של אתר גדול בתחום המועצה של באר טוביה שהשתרע על שטח של 20 דונם.

מהמועצה האזורית באר טוביה נמסר בתגובה שבעקבות פעולות אכיפה שנקטה נסגרו עד תחילת 2007 כ-24 אתרים. מהמועצה האזורית חוף אשקלון נמסר שהיא פועלת לאשר אתר לפסולת יבשה בתחום השיפוט שלה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

תופעות לוואי בעקבות שימוש בפרופסיה

"כל הגוף מרגיש מחושמל, הכל שורף וכואב": הם רצו לעצור את ההתקרחות. זה הרס להם את החיים

נועם וימן

מתוחכמים ומסתוריים: האנשים שהבלעדיות הפכה אותם לעשירים מאוד