"ספק סביר" או סיכוי סביר"?

מזוז גנז את תלונתה של א' מבית הנשיא ולא כלל אותה בהסדר הטיעון עם קצב. מהו ה"סיכוי הסביר להרשעה" שהיועץ היה צריך לבחון, והאם משמעותו היא קיום משפט פלילי בסתר?

ארנון בן-יאיר
ארנון בן-יאיר

מחר ידון בית המשפט העליון בהרכב של חמישה שופטים, בראשות נשיאת בית המשפט דורית ביניש, בסדרת עתירות לבג"ץ שהוגשו נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בעניין פרשת הנשיא לשעבר, משה קצב. בין השאר, תידון החלטתו של מזוז לגנוז את האישומים בעניינה של א' מבית הנשיא - אשר הציתה את הפרשה - ולא לכלול אותם בהסדר הטיעון.

המקרה של מינוי בר-און ליועץ משפטי

השאלה התעוררה ב-97' בעקבות בג"ץ שהגיש חבר הכנסת לשעבר יונה יהב נגד היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אליקים רובינשטיין, ופרקליטת המדינה לשעבר, עדנה ארבל (שניהם שופטים בעליון כיום), על החלטתם לסגור את התיק בפרשת "בר-און-חברון". באותו מקרה, הוחלט לא להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, בגין מינוי עו"ד רוני בר-און ליועץ המשפטי לממשלה, על אף שהיו חשדות שבבסיס המינוי עמד סיפוק רצונו של הח"כ אריה דרעי מש"ס, שעמד למשפט בפרשיית שוחד, שבה הורשע מאוחר יותר.

במוקד החקירה היתה עדות של עו"ד דן אבי-יצחק, שהעיד כי הזהיר את נתניהו על כך שביסוד המינוי עומד מניע פסול. על אף שהפרקליטה מצאה שיש "חשד ממשי" לעבירת הפרת אמונים של ראש הממשלה, לכל הפחות בכך שהעלים עין מקשר פסול, היא החליטה שלא להגיש כתב אישום.

בג"ץ דן מהי מידת הוודאות שצריכה להיות לתובע בראיות כדי להחליט להגיש כתב אישום. השופט אליעזר גולדברג פסק כי על התובע "להתחקות אחר אופן החלטתו של בית המשפט. הסתברות סבירה להרשעה פירושה שבית המשפט יפסוק שאין ספק סביר שהנאשם אשם". השופטת דליה דורנר ציינה כי שאלת הבסיס הראייתי הדרוש להעמדה לדין טרם הוכרעה בישראל.

נפסק כי פרשנות המושג "ראיות מספיקות לאישום" היא שעל תובע להגיע למסקנה שהראיות שלפניו מקימות "סיכוי סביר להרשעה". דורנר סברה, בדעת מיעוט, כי הקריטריון להגשת אישום חייב להיות פחות מחמיר מזה המופעל במעצר עד תום ההליכים המשפטיים, שכן זהו מקרה מחמיר שבו יש שלילת חירות מיידית לפני משפט. לעניין מעצר עד תום ההליכים, נפסק בפרשת זאדה כי גם אם יש ספק סביר בראיות, אין הדבר שולל את היותן ראיות מספיקות לכאורה. לפיכך, על אחת כמה וכמה הדבר נכון במקרה של הגשת אישום: "אם כך, הרף הראייתי המחמיר ביותר להחלטה על הגשת אישום אינו יכול לעלות על הרף במקרה שבגדרו אין להתחשב בספק", קובעת דורנר.

באזרחי - ודאות של 51%

ההבחנות המשפטיות בין "מעבר לספק סביר" לבין "סיכוי סביר להרשעה" לא מספקות תשובה מעשית לשאלה מתי על תובע להגיש כתב אישום ומתי עליו להימנע מהגשתו. כך, בהיבט המעשי נותרת השאלה מה צריכה להיות מידת השכנוע של תובע הניצב בפני תיק ראיות כדי להחליט אם להגיש כתב אישום או לגנוז אותו. גם ההנחיות שפירסם בעניין פרקליט המדינה אינן שופכות אור על השאלה.

יש משפטנים הכופרים בפרדיגמות משפטיות המבחינות בין מידות השכנוע בשלבים שונים של המשפט או בין הליכים שונים. למשל, התפישה היא שלצורך חיוב אזרחי על שופט להשתכנע בצדקת טענות התובע על פי "מאזן הסתברויות". היינו, ההסתברות לנכונות טענות התובע צריכה להיות גבוהה מזו של נכונות טענות ההגנה. נהוג לדבר על נכונות טענות התובע במידת ודאות של 51% בלבד. לעומת זאת, את מידת השכנוע הדרושה להרשעה בפלילים נהוג לכמת ב-91% לפחות. ואולם, בשום מקרה לא דרושה ודאות של 100%, שאינה קיימת.

משפטנים ספקנים גורסים שאין הבדל גדול בין מידת השכנוע הדרושה במשפט אזרחי לזו במשפט פלילי. שופט הוא אדם, וכדי שיקבל את הכרעותיו, עליו להשתכנע בצדקת הטענות. אם לא השתכנע, הוא לא יפסוק לטובת אחד הצדדים - לא במשפט פלילי וגם לא במידת ההוכחה הפחותה הנהוגה באזרחי.

התובע כשופט

אם כן, מהי מידת השכנוע הדרושה לתובע כדי להחליט על הגשת כתב אישום, והאם יש הבדל בינה לבין מידת השכנוע הדרושה לשופט כדי להרשיע נאשם? אם ההבדל אינו קיים, האם אין בכך כדי לאושש את הטענה שההכרעות הפליליות נדדו למעשה מבית המשפט הפתוח אל חדריה הסגורים של התביעה, וששם מתנהל המשפט הפלילי האמיתי?

והאם אין בכך כדי לשמוט את הקרקע מתחת טענת התביעה על הצלחתה להשיג 99.8% הרשעה בזכות מדיניות העמדה לדין זהירה? שכן אולי הסיבה לכך היא פשוט שהתביעה נמנעת מלהגיש כתבי אישום מורכבים, והולכת רק "על בטוח" על תיקים קלים?

עו"ד יהושע רזניק, המשנה לפרקליט המדינה לשעבר, מתאר את תהליך בחינת הראיות שצריך לקיים תובע: "על התובע ללמוד היטב את הראיות, ולבדוק אם גרסת המתלונן או המתלוננת מהימנה עליו. השאלה היא אם התובע יכול להמית את התיק בגלל סימני שאלה כאלה או אחרים שהתעוררו אצלו. השגרה היא להזמין את המתלוננים לראיון בפרקליטות ולראות אם תשובותיהם מניחות את הדעת. אם יש הודעה של מתלונן שהשקר צף על פניו, התובע יאמר שזו סמכותו לסגור את התיק. אם הוא חושב שהעדות שקרית, אז היא לא מספיקה להגשת אשמה.

"בפסק הדין זאדה השופט ברק מדבר על הפוטנציאל הראייתי שטמון בראייה כבסיס למעצר עד תום ההליכים. אלה ראיות שעדיין צריכות לעבור טרנספורמציה של משפט, אך הפוטנציאל שלהן יוצר את הלכאוריות לאשמה. בשלב הזה תובע לא צריך להשתגע ולשקול כל טענת הגנה אפשרית שייתכן שתעלה. לעתים מתוך הראיות עולה קו הגנה מרכזי ותובע צריך לקחת אותו בחשבון, אך הוא אינו צריך להתחבט בכל קווי ההגנה החלופיים או להתעסק בכל ניואנס. את זה יש להשאיר לבית המשפט".

לדברי עו"ד דבורה חן, מנהלת המחלקה לעניינים ביטחוניים בפרקליטות המדינה לשעבר, "אם גרסת המתלונן קוהרנטית ומספרת סיפור, אני לא מעמידה אותו בחקירה נגדית. אם החשוד נותן גרסה שונה, אז מתפקידו של בית המשפט להחליט למי הוא מאמין. גרסה מול גרסה זה מקרה קלאסי להביא לבית המשפט, אבל ברוב המקרים יש ראיות נוספות.

"ההגדרה המשפטית היבשה מתי להגיש כתב אישום היא כביכול חד-ערכית, אבל כאשר צריך לתרגם אותה להחלטה מול הר המסמכים שבתיק, היא מצריכה שיקול דעת. זו החלטה מורכבת, ועל כן ישנם חילוקי דעות בין פרקליטים, בדיוק כשם ששופטים נחלקים בדעתם".

התובע כמכונת מיון דואר

לדברי עו"ד משה לדור, פרקליט מחוז ירושלים לשעבר, פסק דין יהב בעניין בר-און קבע מבחן כפול להעמדה לדין. ראשית, יש לבחון אם קיימות ראיות לכאורה בתיק. לאחר מכן, על תובע לשאול את עצמו אם שופט סביר יכול להגיע להרשעה על יסוד ראיות אלה. "התביעה עובדת לפי אותו מבחן של בית המשפט - בחינת חומר הראיות וקביעה האם שופט סביר יקבע שהעבירה בוצעה מעבר לספק סביר. זה לא מדע מדויק, אלא אומדנים והערכות. עד כמה תובע צריך להיות משוכנע במידת השכנוע של השופט הסביר - ב-10% או ב-90%? זו שאלה שבג"ץ יידרש לה בקרוב.

"תובע מקבל החלטותיו על סמך ניירת, וללא שמיעת ראיות", אומר לדור. "לכן עליו לנהוג מידה של איפוק. שופט, לעומת זאת, שומע את הראיות במישרין, ומכאן יכולתו להגיע להכרעה מעבר לספק סביר".

בתשובה לשאלה היכן קו הגבול שממנו יש להביא עניין לבית המשפט, טוען לדור כי הסיטואציה שבה נתונים התובעים, המספקת להם מידע עקיף בלבד, יוצרת את ההבדלים בינם לבין שופטים. לדעתו, הפרקליטות צריכה לקחת בחשבון מראש את נקודות החולשה בתיק, ואינה יכולה להעלים עין מהן. עם זאת, לא מוטל עליה לעורר כל טענת הגנה אפשרית. לדבריו, העובדה שאדם סותר את עצמו בהודעותיו במשטרה, אין משמעה שהוא משקר בנקודות המרכזיות של העדות.

פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר, עו"ד מרים רוזנטל, דורשת מהתובעים יותר שיקול דעת. גם היא מציינת את השוני בין התהליך שמבצע תובע לבין ההליך השיפוטי. "בבית המשפט יש סנגור, ורואים עדים, אבל כשתיק מגיע לתובע, יש רק ניירת. אין אנשים, ולא ניתן לעמת אותם. בודקים את ההיגיון הפנימי של ההודעות, וכיצד הן מתיישבות עם ראיות פיסיות ואחרות. בבית המשפט, לא כל העדויות חוזרות על עצמן באופן מדויק. יש עדים שלא מוסרים הודעות מראש; לעתים סנגור מחדד דברים בחקירה נגדית, כך שמידת הוודאות המתקבלת במשפט ממילא גבוהה יותר".

לדברי רוזנטל, טענות הגנה אפשרויות חייבות להיבחן מראש, ועל התובע להמשיך ולעשות כן לכל אורך ההליך. "טיפלתי בבכיר שנחשד בהפרת אמונים בגין מסירת עבודות ללא מכרז. הסנגור הראה שאותו בכיר עשה את מה שכל קודמיו עשו, וממילא פרש כבר מתפקידו. במצב כזה, לא היה טעם בהעמדה לדין, וסגרתי את התיק.

"לעתים העמדה לדין משמעותית יותר מהתוצאה הסופית. לדעתי, חובת הפרקליט לשקול טענות הגנה, אחרת הוא בבחינת מכונה למיון דואר, שמגיש לבית המשפט את סיכום החקירה.

"פרקליט שלא בוחן קיומו של סיכוי סביר להרשעה, מועל בתפקידו וגורם לכך שאנשים יצטרכו לנהל הליכים על שום דבר. על תיק שנסגר, ניתן לערור לפרקליטות בכירה ואף לבג"ץ. החלטת פרקליט נעשית על פי ידע וניסיון של שנים. הערכת ראיות אינה מדע מדויק, זה כמו גזירת העונש. איך שופט מחליט על העונש?"

לדעת רוזנטל, "מי שמעדיף להביא את הדברים למבחן משפטי, אינו מפרש נכון את החוק ואת הפסיקה. אם מתלוננת מפנה לקבלת תימוכין לעדים נוספים, אך אלה לא עומדים - אז אף שניתן להרשיע לפי עדות יחידה, לא ניתן להשאיר את זה לבית המשפט".

"כמעט שלא קיים עד שאין סתירות בעדותו", מוסיפה דבורה חן, "אך פרקליט מיומן לא יחשוש מכך. בעבירות מין, במקרים שבהם סיפור המתלוננת נראה מוזר, הייתי מזמינה אותה לראיון, ואם היא עומדת על דעתה, הנטייה שלי היא להגיש כתב אישום, ושבית המשפט יחליט".

סטטיסטיקת ניצחונות של פרקליטים?

חן ולדור דוחים מכל וכל את הטענה לפיה פרקליטים מקודמים על פי הצלחותיהם בבית המשפט, ולכן נמנעים מניהול תיקים מסובכים וסוגרים אותם בפרקליטות. "מעולם לא היתה ישיבה שבה דנו במדיניות של הגדלת אחוזי ההרשעה, אלה סיפורי עלי באבא", אומרת חן. "לטענה אין שחר", מוסיף לדור. "היו פרקליטים שחזרו בהם מאישום בבית המשפט, וזכו בהרבה נקודות. איש לא מודד ולא מכיר את סטטיסטיקת הניצחונות של פרקליט. פרקליט מתקדם על פי הרושם שהוא יוצר, ולא על פי תוצאות".

לדברי רזניק, החשש הוא שבתיקים של אישי ציבור הפרקליטות דורשת רף ודאות גבוה יותר כדי להגיש כתב אישום. "בפרשת בר-און-חברון, השופטת דורנר אמרה למעשה, 'אל תעבדו עלי", אני יודעת שדרשתם רף ראיות גבוה משום שמדובר בראש ממשלה שנבחר בבחירה ישירה, ושמשמעות הדבר פירוק הממשלה'.

"בפרשת האי היווני, אמר השופט מישאל חשין שצריך להיות 'פתי' כדי להאמין שגלעד שרון קיבל מאות אלפי דולרים עבור שיטוט באינטרנט. גם כאן היתה רמיזה שבחינת הראיות היתה קפדנית במיוחד, משום שמדובר בראש הממשלה, אריק שרון.

"אני לא מבין את דברי היועץ המשפטי שהסדר הטיעון הושג בגלל קושי בראיות, ובא בעת שאם לא היה מושג הסדר, היה מוגש אישום על אונס. אמירה כזו אינה מסתדרת. לו אני שופט בעליון, לא הייתי מניח למזוז ושנדר על אמירה זו", אמר רזניק.

התמונה המסתמנת, אם כן, היא שאין הבדל מעשי בין מידת הוודאות של תובע לבין זו שנדרשת משופט, וכי ההבדל העיקרי נעוץ באיכות הראיות המובאת בפניהם.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

כרם התימנים. "נהייתה שכונה של אנשים מפונפנים"

"יש מיליונרים מכל העולם שהוקסמו מהשכונה, רוצים כאן נכס - ולא מעניין אותם המחיר"

שיעור תכנות בבית ספר בנס ציונה. תפקידם של המורים נהפך לקשה מתמיד

עמדתי בשקט ליד הלוח וחיכיתי, ביקשתי שקט, ואז הרמתי את הקול. כך נראה הרגע בו הבנתי שאני צריך לקחת הפסקה מהוראה

אורית פנחס וטלי שילון. "אנחנו משלמות 16 אלף שקל, אבל זה שכר רעב"

"יש מיליון דירות שצריכות להיבנות ואין מי שיתכנן אותן - הצעירים רואים שבהיי-טק אפשר להתחיל עם משכורות של 30 אלף שקל בחודש ועוזבים"

ח"כ בנימין נתניהו. הסקרים נראים אופטימיים מתמיד מבחינת נתניהו

עדיין יש סיכוי טוב שנתניהו יגיע לאגף 10 בכלא מעשיהו - והוא יודע את זה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

משרדי גוגל במנהטן. מי שלא יסדיר את התשלום הזה עד 1 באוגוסט – חשבונו יושעה

"מאלצים אותנו לשלם אחרי שכבר התמכרנו": התכסיס של גוגל מכה שנית

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?