המחלוקת על הבעלות בערוץ מורשת ישראל מתרחבת: הסכסוך בין עמי גניגר לשלמה בן-צבי עובר לבית המשפט

ערוץ הטלוויזיה הייעודי למורשת ישראל לא מתנהל בדיוק על פי עקרונות מורשת ישראל עד כה. כך עולה לפחות מהמרצת פתיחה ובקשה למתן צווים זמניים שהגישה אתמול החברה הציבורית תיא תקשורת שבבעלות עמי גניגר, נגד שותפתה בחלקים שווים לערוץ, החברה הפרטית הירש טי. וי, שבבעלות שלמה בן צבי.

על פי התביעה, החברות חברו להתמודדות במכרז להקמת ערוץ טלוויזיה ייעודי למורשת ישראל. לטענת תיא, היא צורפה כשותפה לקבוצה המתמודדת במכרז כדי לשפר את סיכויי הזכייה שלה, שכן לזכות תיא עמדו ניסיונה הרב, המוניטין שלה בתחום הטלוויזיה ויכולותיה הכספיות.

לאחר שבמשך חודשים לא קרה דבר לקידומו של הערוץ, הודיע בספטמבר השנה יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולוויין, יורם מוקדי, למי שהיה מנכ"ל הערוץ אז, משה שלונסקי, כי הערוץ מוזמן לשימוע שעניינו ביטול הזכייה שלו במכרז.

לטענת תיא, במצב דברים זה שיגרה אליה הירש מכתב, בו טענה כי תיא חבה תשלום הוצאות לערוץ בסך של כ-3 מיליון שקל. תיא טוענת כי מדובר בדרישה מופרכת וחסרת יסוד. הירש לא הסתפקה בכך, ועל פי הנטען כינסה ישיבת ישיבת דירקטוריון שלושה ימים בלבד לאחר דרישת תשלום ההוצאות האמורה, בזמן שגניגר, הבעלים של תיא, שהה בחו"ל. בישיבת דירקטוריון זו החליט בן צבי, כך לפי הנטען, לבטל את הסכם השותפות בין החברות ולבטל את הקצאת המניות שנעשתה לתיא. כמו כן הוחלט להקצות מניות נוספות להירש, כך שחלקה של תיא בערוץ דולל והפך שולי לחלוטין. הירש הודיעה על שינויים אלה באחזקות הערוץ למוצעת הכבלים והלווין. לטענת תיא המכתב המהווה לשון הרע של ממש.

תיא טוענת עוד, כי החלטת דירקטוריון הערוץ חסרת כל תוקף משפטי, והיא בטלה מעיקרה. לטענתה, להחלטה מעין זו, בה לבן צבי היה עניין אישי, נדרשה החלטת האסיפה הכללית של הערוץ, שלא התקבלה. כמו כן, לטענת תיא, על פי חוק החברות, היה על הערוץ להציע את הקצאת המניות החדשה גם לה. לבסוף טוענת תיא, כי החלטת דירקטוריון הערוץ התקבלה ללא מניין חברים חוקי. לפיכך מבקשת תיא מבית המשפט, לבטל את הקצאת המניות הנוספת עליה החליט הערוץ; להכריז כי היא בעלת 50% מהערוץ, וכי הסכם השותפות בינה לבין הירש לא בוטל.

(הפ 1202/06)