העיקר הכוונה

במסמכי עקרונות נעשה שימוש במגוון רחב של עסקות. בניגוד לדעה הרווחת, שאלת תוקפם המשפטי של הסכמי עקרונות ומכתבי כוונות אינה פשוטה כלל ועיקר

יצחק זך
יצחק זך

מסמך עקרונות, המכונה לעתים גם מכתב כוונות, הנו מסמך המתאר את התנאים העיקריים המרכיבים עסקה מסוימת ואשר נועד, ברוב המקרים, לשמש כ"מסמך ביניים", עד לחתימתו של הסכם "סופי" שיכלול את כל תנאי העסקה. במסמכי עקרונות נעשה שימוש במגוון רחב של עסקות, לרבות עסקות נדל"ן, עסקות השקעה ועוד.

בנוסף להתחייבות לשמירה על סודיות עשוי מסמך העקרונות לכלול התחייבות שלא לקיים משא ומתן עם צדדים שלישיים כל עוד נמשכים המגעים בין הצדדים, כאשר התחייבות זו מוגבלת לרוב בזמן. המטרה בהגבלת המשא ומתן עם צדדים שלישיים היא להבטיח את נאמנותו של הצד המתחייב לתהליך והדרישה להוספת ההתחייבות מגיעה בדרך כלל מצד לעסקה שאינו מעוניין להתמודד בו זמנית מול מציעים אחרים.

בניגוד לדעה הרווחת, שאלת תוקפו המשפטי של הסכם העקרונות אינה פשוטה כלל ועיקר. רבים מאמינים שמסמך העקרונות עליו חתמו, הנו חוזה מחייב לכל דבר והם מסתמכים עליו ככזה רק כדי לגלות שטעו וכי הם מחזיקים בידם מסמך נטול כל תוקף משפטי. אחרים סוברים, כי חתמו על מסמך שאינו מחייב כלל ומוצאים עצמם נגררים לבית המשפט בדרישה לקיימו.

הפסיקה הישראלית הבחינה בין צורות שונות בהן השתמשו הצדדים לניסוח תוקפו של מסמך העקרונות והקשר בינו לבין ההסכם הסופי, כאשר במקרים מסוימים הסיק בית המשפט כי מסמך העקרונות אינו מהווה הסכם משפטי מחייב, ובמקרים אחרים העניק למסמך זה תוקף מחייב. מלבד לשון הכתוב, בודק בית המשפט גם את כוונת הצדדים לאור התנהגותם ומנסה לאתר גמירות דעת באשר להיות מסמך העקרונות חוזה מחייב.

ממה להיזהר

במידה שהצדדים לא הבהירו במפורש במסמך העקרונות כי מדובר במסמך שאינו מחייב משפטית, או במידה שהנוסח המופיע במסמך אינו חד משמעי, עלולים הצדדים להיקלע למצב בו הם אוחזים בידיהם חוזה שהוכר כמחייב על ידי בית המשפט.

מעבר לעצם הבעייתיות שבהקניית תוקף משפטי למסמך העקרונות בניגוד לכוונת מי מהצדדים, חסרות בדרך כלל במסמך זה הוראות חשובות, כגון תנאי תשלום, סעיפי אחריות ושיפוי ועוד, דבר ההופך את הפעולה על פי מסמך עקרונות שהוכר כמחייב לבעייתית ויוצר פוטנציאל רב למחלוקות בעתיד.

חתימה על מסמך עקרונות, גם אם אינה מבטיחה את ההתקשרות בעסקה, עדיין נחשבת להתקדמות חשובה במשא ומתן ונתפסת כהישג חשוב
גם במקרה בו הובהר במפורש במסמך העקרונות כי מדובר במסמך שאינו מחייב, עצם החתימה על המסמך עלולה ליצור כלפי הצד השני מצג ויחד איתו התחייבות, לפיהם החותם יפעל בתום לב להשלמת העסקה. הצד השני עשוי להסתמך על מצג/התחייבות אלו ולשנות את מצבו לרעה, כך שבמקרה של נסיגה מהעסקה ללא סיבה טובה, עלול הצד הנסוג למצוא עצמו בבית המשפט, מתגונן מפני תביעה חוזית. הטענה עמה ייאלץ אותו צד להתמודד לא תהיה, מן הסתם, טענה של הפרת התחייבות להתקשר בעסקה, שכן מדובר במסמך עקרונות "לא מחייב", אלא טענה של קיום משא ומתן בחוסר תום לב, הפרת התחייבויות חוזיות לקיים משא ומתן על רקע העקרונות המוסכמים וכדומה. המשמעות היא שגם במקרים בהם מלשונו של מסמך העקרונות ניתן להסיק כי מדובר במסמך לא מחייב, עלולה להיווצר התחייבות חוזית להמשיך במשא ומתן בהתבסס על המסמך שנחתם.

בנוסף, בעקבות החתימה על מסמך עקרונות "לא מחייב" עלול החותם, גם אם בשוגג ובתום לב, לגרום להסתמכות מצד צדדים שלישיים, כגון עובדים, ספקים וכדומה, שישנו את מצבם לרעה בציפייה להתממשות העסקה. מובן שצדדים שלישיים אלו אינם כפופים להסכמה בין שני הצדדים המקוריים לגבי היעדר התוקף המשפטי של מסמך העקרונות והם עשויים לתבוע את אכיפתו או, לחילופין, תשלום פיצויים. יצוין כי ההתחייבות לסודיות שהוזכרה לעיל עשויה לסייע לצדדים למסמך העקרונות במניעת הסתמכות של צדדים שלישיים כאמור.

ולבסוף, כאשר מדובר בעסקה אשר עצם ניהול המשא ומתן בגינה מחייב השקעת משאבים רבים בזמן ובכסף, עשויים הצדדים לרצות כי תהיה התחייבות משפטית להתקשר בעסקה על בסיס מסמך העקרונות. במקרים כאלה ישנה חשיבות לניסוח מסמך העקרונות כך שיהיה לו תוקף משפטי, גם אם נחות לעומת זה של ההסכם הסופי.

למה לא לוותר

על אף האמור לעיל, לחתימת מסמך עקרונות יש יתרונות חשובים. ראשית, מאחר שהתנאים העיקריים של העסקה כבר סוכמו, לצדדים נותר לטפל רק בתנאים ה"טכניים" יותר, וכך מושגות יעילות וודאות בשלבים מאוחרים יותר של המשא ומתן. סיכום התנאים העיקריים מראש עשוי לחסוך זמן וכסף בהמשך הדרך ומקצר בדרך כלל את זמן המשא ומתן הכולל.

לאחר חתימת מסמך העקרונות, חופשיים הצדדים לדון בפרטי ההתקשרות בלי להתווכח על סעיפים מרכזיים שעלולים לטרפד את העסקה. כך ניתן להימנע מהשקעת משאבים לריק בעסקה שממילא לא נועדה להתקיים.

חתימה על מסמך עקרונות, גם אם אינה מבטיחה את ההתקשרות בעסקה, עדיין נחשבת להתקדמות חשובה במשא ומתן ונתפסת כהישג חשוב. בחברות ציבוריות החתימה עשויה לאותת לשוק לגבי התקדמות החברה. זאת, לאור העובדה כי חלק ניכר ממסמכי העקרונות אכן מצליחים להפוך להסכם סופי. מובן שכאשר מסמך העקרונות מכיל התחייבות לסודיות, לא ניתן לעשות בו שימוש "חיצוני" כאמור לעיל.

מסקנות

לאור האמור לעיל, על צדדים לעסקה פוטנציאלית לשקול היטב אם התקשרות במסמך עקרונות היא הדבר הנכון לעשותו. במקרה בו הוחלט לעשות כן, יש לנסח את מסמך העקרונות בזהירות רבה כך שהתוקף המשפטי של המסמך, או היעדר תוקף כזה, יהיו ברורים היטב. במידה שהצדדים מעוניינים לכלול במסמך העקרונות הוראות ספציפיות שיהיו בעלות תוקף מחייב, בניגוד לשאר חלקי המסמך, יש לציין זאת במפורש.

כך למשל, ישנו הבדל רב בין הוראה הקובעת כי מדובר במסמך לא מחייב ותו לא, לבין הוראה דומה המוסיפה וקובעת כי מסמך העקרונות החתום מכיל את התנאים הבסיסיים שעל בסיסם יערכו הצדדים הסכם סופי. ההוראה האחרונה עשויה ליצור התחייבות של הצדדים להתקשר בהסכם סופי על בסיס ההוראות שנקבעו במסמך העקרונות ומטילה עליהם חובה להמשיך במשא ומתן לפחות עד שלב מסוים וזאת, מבלי לשנות מן ההסכמות המקוריות.

לכן, במידה שהצדדים מעוניינים להבטיח כי מסמך העקרונות לא יחייב אותם אפילו להמשיך במגעים ביניהם, כדאי להוסיף הוראה הקובעת זאת במפורש ואף לציין כי הצדדים יהיו רשאים להפסיק את המשא ומתן מכל סיבה שהיא ובכל עת. עוד ניתן לקבוע, כי הצדדים אינם חייבים להשקיע את מרב המאמצים, או אף לפעול בתום לב, לשם קידום העסקה וחתימה על הסכם סופי.

ניסוח מסמך העקרונות באופן מדויק, כך שישקף את הסכמות הצדדים לא רק לגבי תנאי העסקה העתידית אלא גם לגבי מידת תקפותו המשפטית של המסמך או חלקים ממנו, עשוי לסייע לצדדים שלא להיקלע למצבי ביש בהם הם נאלצים להתמודד עם חוזה שצמח "יש מאין", או לגלות שההסכמות אליהן הגיעו ושעליהן הסתמכו אינן שוות את הנייר שעליו נכתבו.

עו"ד יצחק זך הינו שותף במשרד עורכי הדין זך-קרנר וראש המחלקה המסחרית במשרד. כל המידע הנכלל במאמר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, ואינו בגדר חוות דעת או ייעוץ משפטי מוסמך. על המשתמש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על המאמר. המחבר והמערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ו/או המשתמשים באתר.

כתבות מומלצות

האחים אמיר (מימין) ואיציק דיין

תעלומת עורך הדין – והעד המרכזי שמת לפני שהספיק להעיד בפרשת האחים דיין

תל אביב

"אנשים רואים בורסות אדומות ומחירי דירות משוגעים – והם עוצרים"

מכוניות במגרש חניה

"זה מה יש. תגיד רוצה או לא רוצה - ותבחר צבע": כך נקבע מחיר הרכב שלכם

 יובל רפיח

2,300 שקל, כולל חשבונות: השכונה שהצעירים עוד לא גילו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

פרופ' ינאי עופרן , במעבדת ביולוג'יק דיזיין ברחובות

"הן ביקשו: 'תגרום לתרופה לעבוד על קופים, גם אם תקלקל מעט לבני אדם"

בתביעה נכתב כי הראיון כולו "התנהל בצורה שאינה מכבדת או רצינית״ כלפיה

המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה