ח"כ נעמי בלומנטל ופעיל הליכוד מיכאל אלנקווה הורשעו פה אחד במתן שוחד בחירות

בימ"ש השלום בתל אביב קבע כי עדותם של השניים, שהורשעו במימון לינתם של 12 חברי מרכז ליכוד במלון "סיטי טאוור" לפני הפריימריס, אינה אמינה והרשיע אותם גם בשיבוש הליכי משפט; העונש המקסימלי על עבירת שוחד בחירות הוא שנת מאסר ועל עבירה של שיבוש הליכי משפט הוא שלוש שנות מאסר

אסף כרמל
אסף כרמל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אסף כרמל
אסף כרמל

בית משפט השלום בתל אביב הרשיע היום פה אחד את חברת הכנסת נעמי בלומנטל (מקום 18 בליכוד) ופעיל הליכוד מיכאל אלנקווה, במתן שוחד בחירות לאחר שמימנו את לינתם של 12 חברי מרכז ליכוד במלון שרתון "סיטי טאוור" ברמת גן לפני שהצביעו בבחירות הפנימיות בליכוד. כמו כן הורשעו השניים בשיבוש מהלכי משפט, לאחר שתיאמו מהלכים.

בית המשפט קבע כי לעדויותיהם של בלומנטל ושל אלנקווה אין היגיון פנימי והן אינן נכונות. לדברי השופטת, זיוה הדסי-הרמן, גירסאותיהן מופרכות. לעומת זאת בית המשפט קבע כי עדותו של עד המדינה, הנהג אבי אוסקי, רצופה בהיגיון פנימי ואמינה.

הסניגורים טענו שאוסקי לא מהימן וכי הרשעה של בלומנטל יכולה להועיל לו בתביעה אזרחית אך השופטים קבעו: "שוכנענו כי עדותו של אוסקי אמינה וכי אין בדרישתו לקבלת פיצוי מבלומנטל פגיעה באמינותו". לדברי השופטים, בלומנטל לא סיפקה הסבר לשתיקתה ואינה יכולה לפתור את עצמה בטענה כי פעלה על פי עצת עורך דינה.

בהכרעת הדין כתבו השופטים: "צר לנו, שנאשמת שמייצגת גם אותנו בבית המחוקקים בחרה לנהוג בדרך לא ראויה, בלשון המעטה, כשהסתירה את מעשיה - גם לאחר שנחשפו - כשהדיחה לעבירות, גם את הנהג שעבד בשירותה, בזמן שהסתתרה מאחורי זכות השתיקה בחקירה". פסק הדין הסתיים במלים "אם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר".

השופטים קבעו עוד, שעיתוי ההתכנסות במלון שרתון "סיטי טאואר" הבטיח היענות גבוהה מצד חברי המרכז לבוא למלון ולהתארח בו חינם, והוכח כי אלמלא הצעת האירוח הנדיבה, חלק מהנוכחים לא היו טורחים להגיע למלון לצורך הדיון ושמיעת נאום הבחירות של בלומנטל. השופטים קיבלו את גישת התביעה, לפיה אירוח המשתתפים לא נבע מצורך לוגיסטי ולא היווה חלק מפעילות בחירות לגטימית.

העונש המקסימלי על עבירת שוחד בחירות הוא שנת מאסר. העונש המקסימלי על עבירה של שיבוש הליכי משפט הוא שלוש שנות מאסר. בעבירה של הדחה בחקירה נקוב עונש מקסימלי של עד חמש שנות מאסר - זוהי עבירה שהיא מסוג פשע. שלב הטיעונים לעונש יתקיים ב-26 בפברואר.

התובעת במשפטה של בלומנטל, רות ארז, אמרה כי בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות. היא הדגישה כי העבירות של שיבוש הליכי משפט והדחה בחקירה חמורות מעבירת שוחד הבחירות, ותבקש מבית המשפט לקבוע שיש קלון בעבירות האלה.

בתגובה לפסק הדין אמר אלנקווה כי בלומנטל "נפלה קורבן לרדיפת הפרסום שלי ולרדיפת הבצע של הנהג (...) לא רחוק היום בו כל הזדונות שנעשו לי יהפכו לזכויות. עד אז נפשי לעפר לכל תהיה".

אוסקי העיד שקיבל כסף מידיה של בלומנטל

בשלב ההוכחות סיפר אוסקי איך הסיע את בלומנטל לכספומט בשכונת מגוריה רמת אפעל, שם הוציאה 12 אלף שקל בעזרת כמה כרטיסי אשראי. עם הכסף שהוציאה שילמה, לדבריו, על האירוח של חברי מרכז הליכוד במלון "סיטי טאוור".

על פי עדותו, קיבל מידיה את הכסף ונסע לנציגת מלון "סיטי טאוור". אוסקי סיפר כי לא נסע למלון במכונית השרד של הנאשמת אלא במכונית הונדה של אחד מילדיה. לדבריו, החליף את המכוניות מטעמי זהירות, מכיוון "שלא יעלה על הדעת לנסוע במכונית שרד כדי לשלם כספי שוחד". על פי עדותו, חזרה הנאשמת וביקשה ממנו כי הקבלה על התשלום תירשם על שם בתה המאומצת מירי פדידה.

במהלך שלב השמעת העדויות טענה בלומנטל כי הכסף עבור הלינה בבית המלון הוחזר לה כעבור כמה ימים על ידי נהגה שהגיע עם ראש המטה שלה, שמואל הראל. אלנקווה תמך בגרסתה של בלומנטל וציין כי ביקש את הכסף, 12 אלף שקל, מנהגה האישי של בלומנטל, אבי אוסקי. לדבריו, הוא לא ידע כי הכסף הגיע מבלומנטל והוא ביקש את הכסף מאוסקי בגלל שהמלון ביקש לשלם מראש. לדבריו, למחרת, יום הבחירות בליכוד - דצמבר 2002 - החזיר את הכסף לאוסקי בגני התערוכה בתל אביב.

במהלך החקירה הנגדית הרבתה בלומנטל להתפרץ לעבר התובעת וקיבלה הערות מהשופטים. בלומנטל נשאלה מדוע נענתה לבקשתו של אלנקווה וענתה כי "היססה" כששמעה את בקשת התשלום, "אבל זה מה שעשיתי". היא הסבירה ש"לא חשבה יותר מדי" לפני שהחליטה להוציא את הכסף ששימש לתשלום למלון, מכיוון שמחשבותיה ופעולותיה היו נתונות לבחירות המתקרבות בליכוד, שעמדו לגזור את גורלה הפוליטי.

כתב האישום: גיבשו "דיל" במלון

לפי האישום שהכינה התובעת עו"ד רותי ארז, פנה אוסקי לאלנקווה וביקשו לסייע לבחירת בלומנטל לכנסת. הפנייה נעשתה בדצמבר 2002, כשבוע לפני הבחירות בליכוד. בכתב האישום מסופר, שבמסגרת סיכום בין הנאשמים התקשר אלנקווה למנהלת מלון "סיטי טאוור" בר"ג, גילה מסיקה, הזמין 15 חדרים והבטיח תשלום מראש ובמזומן.

סמוך ל-10:30 בלילה ב-5 בדצמבר 2002, נסעו אוסקי ובלומנטל לבית הנאשמת ברמת אפעל. בלומנטל הורתה לנהגה לעצור ליד סניף בנק הפועלים ברמת אפעל ומשכה בבנקומט 7,500 שקל. היא חזרה לרכב ומסרה לאוסקי 12 אלף שקל במזומן. באותו לילה מסר הנהג את הכסף למסיקה. לפי כתב האישום, הוזמנו כמה פעילי ליכוד וחברי מרכז ורעיותיהם להתארח ב-15 החדרים במלון, רובם ללילה אחד, בדצמבר אשתקד, ללא תשלום.

סמוך לחצות של 7 בדצמבר ביקש אלנקווה מהמוזמנים לעלות לחדר הכנסים, כדי לגבש "דיל", כשבכוונתו להפעיל השפעתו כדי שהדיל יכלול את בלומנטל. אלנקווה ביקש מהם לבחור בה ו"המשתתפים הסכימו להכללתה בדיל", נאמר. עוד נאמר שב-8 בדצמבר, סמוך ל-1:00 אחר חצות, הגיעה בלומנטל למלון, נשאה דברים וביקשה את תמיכת הנוכחים.

בכתב האישום נטען, שלאחר הבחירות בליכוד החלה התעניינות תקשורתית בשאלת מימון הלינה במלון לחברי הליכוד. ב-12 בדצמבר 2002, בשל החשש לחשיפת העניין, פנתה בלומנטל לאוסקי והורתה לו לאסוף את אלנקווה מהעיר חדרה, כדי לתאם גרסאות. בלומנטל, כך נטען, אמרה לאלנקווה ולאוסקי שעליהם לדבוק בגרסה מתואמת וכוזבת אם תיפתח חקירה משטרתית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

ירוחם אקסלרטור מיינדסט 2019

"סבב הגיוס הראשוני התבסס על חלום, עכשיו הוא התחבר למציאות"

גילעד אלטשולר. "זקן אחד, אלטשולר, הזהיר - ואף אחד לא שמע"

הוא צדק? הסיכון גדל, ונבואת הזעם של אלטשולר עלולה להתגשם