ורדה אלשיך מוציאה לאור ספר העוסק בהקפאת הליכים והצמרת המשפטית הוזמנה לחגוג

את הספר חיברו במשותף אלשיך ועוזרה המשפטי עו"ד גדעון אורבך; לאירוע שהתקיים בשבוע שעבר בבית ארץ ישראל היפה בפארק הירקון הוזמנו 150 אורחים בלבד, ובהם משפטנים מתחום החברות והפירוקים, קרובי משפחה וידידים של שני המחברים; ד"ר יובל קרניאל: עדיף שהמפגשים הללו יהיו פתוחים לכולם

ענת רואה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ענת רואה

כששופטת משפיעה ומתוקשרת כמו ורדה אלשיך מוציאה לאור ספר מקצועי פרי עטה העוסק בהקפאת הליכים, מגיעה באופן טבעי כל הצמרת המשפטית לחגוג עמה; עם הבכירים הללו של מערכת המשפט, ה"ברנז'ה", נמנים שופטים, פרקליטים ומשפטנים בכירים.

מטבע הדברים, באירוע מוגבל משתתפים - כמו השקת הספר שחיברו במשותף אלשיך ועוזרה המשפטי עו"ד גדעון אורבך - לא ניתן להזמין מראש את כל מי שעשוי לחפוץ בכך. לאירוע שהתקיים בשבוע שעבר בבית ארץ ישראל היפה בפארק הירקון הוזמנו 150 אורחים בלבד, ובהם, מלבד משפטנים מתחום החברות והפירוקים, גם קרובי משפחתם וידידיהם של שני המחברים.

ואולם, עצם קיומן של "מסיבות סגורות" לברנז'ה - אף אם מדובר באירוע רשמי לרגל הוצאת ספר משפטי שנערך על ידי הוצאת לשכת עורכי הדין שהוציאה אותו לאור - מעורר לא מעט תרעומת בקרב עורכי דין רבים. במיוחד מתעוררת תרעומת בקרב אותם אלפי עורכי דין שלעולם לא יזכו להגיע למעמד שיפתח גם בפניהם את שערי אולמות האירועים, ויאפשר גם להם להתחכך בנסיבות חברתיות בשופטים אשר בפניהם הם מופיעים בבתי המשפט.

בנוסף, לעתים מופיעים לאחר הארוע הפרקליטים שלא הוזמנו בפני שופט ופרקליט שהשתתפו יחד באירוע הסגור. במקרה כזה, תחושות אי-הנוחות שלהם ואף אי-ההגינות עשויות בהחלט להיות מובנות. מבחינתם, נוצרת העדפה של אותם פרקליטים שזוכים להזדמנות לקשור קשרי ידידות עם שופטים.

באשר לאירוע השקת הספר, הוצאת לשכת עורכי הדין שיזמה וערכה אותו מסרה כי את מקום האירוע ואת המוזמנים מטעמה בחרה אלשיך בעצמה. רשימת המוזמנים של אלשיך כללה שופטים ושופטים בדימוס, בין היתר נציבת תלונות הציבור על השופטים טובה שטרסברג-כהן, השופט בדימוס ישי לויט, נשיאת ביהמ"ש המחוזי בחיפה בלהה גילאור ושופטים מביהמ"ש המחוזי בתל אביב בהם הנשיא אורי גורן, דניה קרת-מאיר, יהודה זפט ואילן שילה.

בין הפרקליטים המוזמנים הזמינה אלשיך את צמרת העוסקים בתחום החברות והפירוקים שמרבים להופיע בפניה בתיקים גדולים, בהם עו"ד שלמה נס. נס הוא נאמן קלאבמרקט ובחודשים הקרובים תידרש אלשיך ככל הנראה לפסוק את שכר הטרחה שלו, הצפוי להגיע לסך של כמה מיליוני שקלים. עורכי דין בכירים נוספים בתחום שהוזמנו הם בין היתר צוריאל לביא (נגה אלקטרוטכניקה, צמנטכל), אבנר כהן (המשביר הישן, החברה הגיאוגרפית), דרור ויגדור (תבל) וגלילה הורנשטיין (מייצגת עובדים בפירוקים).

למה זילביגר לא הוזמן

בנוסף הגיעו לאירוע גם כמה מוזמנים ממשרד כונס הנכסים הרשמי, עו"ד שלמה שחר, אשר מרבים להופיע בפני אלשיך; ואולם משתתפים חדי עין שמו לב להיעדרו של עו"ד יוסף זילביגר. זילביגר, המשמש כמנהל מחוז תל אביב של האפוטרופוס הכללי וסגן הכונס הרשמי, הופיע לא אחת בפני אלשיך כבא כוחו של הכנ"ר, אך לאירוע זה הוא לא הוזמן.

היחסים העכורים בין אלשיך לבין עו"ד זילביגר הם סוד גלוי. בשורת החלטות שנתנה אלשיך היא מתחה עליו ביקורת חריפה, ואף הורתה להעביר את החלטותיה לכנ"ר בעצמו. כך למשל כתבה באחת מההחלטות: "אני מוצאת להדגיש כי למגינת הלב אין זו הפעם הראשונה בה בוחר עו"ד זילביגר לנהוג בדרך לא דרך זו".

בתגובה לעניין זה מסרה דוברות בתי המשפט כי "לא הוזמנו לאירוע כל מנהלי המחוזות", ולא רק זילביגר. עם זאת, פרקליטים בדרג נמוך מזילביגר הוזמנו לאירוע. על כך נמסר: "פרקליטים מהכנ"ר הוזמנו מכיוון שהם מופיעים בתיקים הללו מדי יום ביומו. מנהל המחוז מבחירתו לא מופיע בתיקים הללו בכלל".

כאשר הועברה פנייה מטעם TheMarker למשרד המשפטים כדי לקבל את עמדת הכנ"ר בעניין, כולל לגבי השאלה מדוע התייצבו כל המוזמנים ממשרד הכנ"ר על אף שזילביגר לא הוזמן, נמסר בתגובה: "למיטב ידיעתנו, כל ארבעת מנהלי המחוזות של הכנ"ר לא הוזמנו לאירוע. מעבר לכך סבור הכנ"ר כי הדברים אינם ראויים להתייחסות".

פרקליט שהוזמן לאירוע בשבוע שעבר אמר: "תמים מי שחושב שאלשיך רואה מישהו ממטר ושהשתתפות שלו באירוע השקת הספר שלה תגרום לה לעשות לו הנחות". פרקליט אחר, שלא השתתף באירוע, אמר כי לעתים המצב אף הפוך, והפגישה באווירה לא-רשמית בין עורכי דין לשופטים מולם הם מופיעים מעוררת דווקא מבוכה ואי-נוחות. "אני רגיל לפנות אל השופטים ב'אדוני' או 'גבירתי', איך אפנה אליהם אם אראה אותם במסיבה?", שאל.

פנינו בעניין זה למומחים מהאקדמיה העוסקים בניגודי עניינים ובאתיקה מקצועית. ד"ר יובל קרניאל, מרצה במסלול האקדמי של המכללה למנהל, אמר: "ברור שיש עם זה אי-נוחות. יש עורכי דין שמקורבים יותר, שייכים לחוג החברתי של השופטים וגם פוגשים אותם באירועים, ויש חלק שלא - וזה יוצר מראית עין בעייתית". לדבריו, המפגש עם עורכי דין בארועים חברתיים גם מטיל מעמסה על השופטים - לנהוג באופן שוויוני עם כולם.

"גם אנחנו חלק מהקהילה הזו", אומר קרניאל, "גם אנו נפגשים עם שופטים באירועים ואחר כך כותבים עליהם ביקורת, ולפעמים הידידות שנוצרת באירועים הללו מקשה עלינו. אלא שמצד שני יש חשיבות לכך שהשופטים הם חלק מהקהילה. הם צריכים לבוא, להתחכך, להכיר ולשמוע". לדבריו, בעוד שבעבר היתה הקהילה מצומצמת ולא היתה נגישות גדולה לשופטים, כיום המצב שונה: "יש הרבה עורכי דין שרואים את זה מהצד וחושבים שצריך להגיע גם אליהם. הם אלה שחשים באפלייה ובאי-הנעימות שהשופט והפרקליט מולך נפגשים במסגרת ידידותית".

מה, לשופטים אין חברים?

קרניאל מסכם את דבריו בכך שעדיף שהמפגשים הללו יהיו במסגרת אירועים הפתוחים לכולם. "כשזה קורה באירועים סגורים זה יוצר אי-נוחות. אבל אז מה נגיד, לשופטים אין חברים? אין תשובת פלא, וכן - יש כאן אי-נוחות".

ד"ר לימור זר-גוטמן, מומחית לאתיקה מקצועית מאוניברסיטת חיפה, הפנתה לטיוטת כללי האתיקה החדשים לשופטים, שהכינה ועדה בראשות השופט מישאל חשין. כללים אלה נועדו לעדכן את כללי האתיקה שהפיץ ב-93' הנשיא מאיר שמגר.

אחד מהכללים הללו עוסק ב"פרסום ספרים ומאמרים" וקובע כי "שופט רשאי לפרסם ספרים שכתב ומאמרים בביטאונים מקצועיים". "כלומר", אומרת זר-גוטמן, "עצם הפרסום מותר ואף צריך לעודד אותו". באשר לקיום האירוע מפנה זר-גוטמן לכלל העוסק ב"קשרים חברתיים", לפיו: "משמונה לכהונתו, אין מוטל על שופט לנתק את קשריו החברתיים, לרבות קשרים עם עורכי דין. יחד עם זאת, ראוי לו לשופט כי ייזהר בקשריו החברתיים וייתן דעתו כיצד עשויות הבריות לפרש הימצאותו בחברת אדם מסויים או בחברה מסויימת".

"זה כלל שנותן שיקול דעת לשופט. זה לא מצב של פסלות הנוכחים באירוע אלא יותר עניין של איך יפרשו הבריות, מה שאנו קוראים 'מראית פני הצדק'", אומרת זר-גוטמן. לדבריה, "אף אחד לא יציע לשלול לגמרי אירוע כזה - הוא אפילו מומלץ, שהרי לא היינו רוצים לנתק את השופטים ולהגביל אותם רק לפסקי דין. מצד שני, אם אנשים יודעים על האירוע והוא פתוח לקהל - לא מדובר ב'קשרים חברתיים' של השופט".

"פתרון עשוי להיות לקיים של אירוע פתוח לצורך מראית פני הצדק או לאפשר לשופטים לקיים אירועים סגורים שבהם ההחלטה מי יוזמן מופקדת בידי הוצאת הספרים. גם אם השופטת החליטה בעצמה מי יוזמן אין פסלות, אבל יש לחשוב כיצד הבריות עשויות לפרש זאת. מצב שבו השופטת מזמינה את משפחתה וחבריה וההוצאה לאור שמארגנת מזמינה את היתר הוא פתרון ביניים".

מההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין נמסר בתגובה: "האירוע נערך על ידי ההוצאה לאור, כפי שמקובל לכל מחבר שמוציא ספר. עלויות האירוע לא היו חריגות אלא כמה אלפי שקלים, כפי שמקובל באירוע מהסוג הזה. בעלויות נושאת ההוצאה לאור כחלק מההתחשבנות בין המחבר להוצאה, כפי שמקובל".

תגובת השופטת אלשיך באמצעות דוברות בתי המשפט: "האירוע נערך לכבוד השופטת אלשיך ועו"ד אורבך על ידי ההוצאה לאור ולא על ידי השופטת. האולם מוגבל לכ-150 אנשים והוא היה צריך להכיל בני משפחה, חברים, שופטים ואנשי אקדמיה לשני הכותבים. רשימת עורכי הדין העוסקים בתחום הועברה להוצאה לאור ללא הפעלת שיקול דעת מכל סוג שהוא. ההוצאה לאור שלחה את ההזמנות ללא כל אפליה, והטענה לפיה אנשים לא הוזמנו במכוון מסיבה כלשהי עולה כדי לשון הרע. אין דומה עניין פסלות שופט לאירוע רשמי לגיטימי שעורכת הוצאה לאור לרגל השקת ספר".

הנהלת בתי המשפט מסרה כי האירוע נערך על ידי ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין והנהלת בתי המשפט לא נטלה בו חלק.

כתבות מומלצות

מכוניות של טסלה במפעל החברה. מייצרת את המנועים וחלק ניכר מהאלקטרוניקה של המכוניות שלה

המכונית הפרטית עוברת מהפכה שסוחפת את כל התעשייה

קניון ממילא בירושלים. "גידול במכירות של מותגי אופנה מוזלים"

"חיים את הרגע": אוכלים במסעדות, יוצאים לבלות — וטסים לחו"ל

שיעור העובדים שמרגישים שהם בעלי השפעה, ושמקום העבודה שלהם מניע אותם לתרום ולהגיע
להישגים, ירד באופן משמעותי השנה

"הבטיחו לקדם אותי ואז הביאו מישהו מבחוץ. אם זה יקרה שוב – אתפטר"

נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי. רכש את החברה בהנחה של 13% על מחיר הבורסה של המניה

נטישת מנהלים, חוב תופח — ותשואת חסר עמוקה: מה קורה בשיכון ובינוי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

צעירים בטיילת בתל אביב. בקשה מהעובדים להגיע למשרד נהפכת להתקפה פרסונלית עליהם

"הפסקתי להעסיק צעירים. הם מפונקים ולא ראו אותי, אלא רק רצו לקחת ממני"

משפחת שר־שלום, שנכנסה לפני כמה חודשים לדירה בשכונת גליל ים בהרצליה

"קנינו ב-1.8 מיליון שקל, היום הדירה שווה 4.4 מיליון": עוד הגרלה יוצאת לדרך. מה הסיכוי לזכות?