הפריימריס שינו את פני הכנסת

פרלמנטרים ותיקים שפרשו טוענים שהרמה של חברי הכנסת החדשים מידרדרת ושהדיונים במליאה רדודים. הח"כים הצעירים, מצדם, לא מוכנים לשמוע ביקורת ממי שפרשו "כדי לעשות לביתם"

גדעון אלון
גדעון אלון

פרישתו מהכנסת של שר האוצר לשעבר, אברהם (בייגה) שוחט, אחרי 17 שנים של פעילות פוליטית אינטנסיווית, העלתה ביתר שאת את התחושה שהכנסת משנה את פניה במהירות. פרלמנטרים ותיקים כדוד ליבאי, אמנון רובינשטיין, שולמית אלוני, תמר גוז'נסקי, בני בגין, דן מרידור, משה שחל, אוריאל לין, עוזי ברעם, אברהם בורג ורוני מילוא, נעלמו מהנוף הפוליטי. במקומם נכנסו לכנסת פוליטיקאים צעירים ולא מנוסים, לעתים לא מוכרים. שיטת הפריימריס ועמה הצורך להשקיע כסף על מנת להגיע לכנסת, גרמה לפיחות בערכן של הכריזמה והעשייה הציבורית בשוק הפוליטי, ופתחה את הדלת בפני אינטרסים סקטוריאליים ואישיים.

"בלי להיות נוסטלגי, אין ספק שהדור פוחת והולך. פני הדור כפני הכלב", אומר ח"כ יוסי שריד (יח"ד-מרצ) המכהן בכנסת 31 שנה והוא מן הוותיקים בכנסת (לאחר שמעון פרס ודוד לוי). "יש תהליך רציף של ירידה ברמה האיכותית של הח"כים, גם בכישורים האישיים, גם בניסיון ובאינטלקט וגם בכושר הרטורי ובדוגמה האישית. כשנבחרתי לכנסת כיהנו בה רבים וטובים כמו מנחם בגין ויצחק בן-אהרן ואילו כיום מכהנים לצדי בכנסת מיכאל גורלובסקי, ענבל גבריאלי וגילה גמליאל.

"אני מודה שכיום אינני גאה להיות חבר כנסת", אומר שריד. "כששואלים אותי בראיונות כיצד להציג אותי, אני מבקש שיציינו רק את שמי ללא תוספת התואר חבר כנסת. היום קשה לזהות דיון בכנסת שניתן לומר עליו שהיה ראוי לקיימו בשל רמתו שעלתה לצמרת וירדה לשורשים. הדיונים משעממים, רדודים והמוניים כמו ביריד". שריד מוטרד בעיקר מניקיון הכפיים וניקיון הדעת של נבחרי הציבור החדשים. "היום אתה לא יודע מי מושך בחוטים של כל חבר כנסת ואיזה אינטרס מייצג כל אחד מהם. יותר ויותר חברי כנסת הם מריונטות המונעים על ידי אינטרסנטים כלכליים", אומר שריד.

גם יו"ר הכנסת ראובן ריבלין, המכהן בכנסת 13 שנה (מ-1988 עד 1992 ומ-1996 ואילך), סבור שחלה ירידה ברמת הח"כים. לדעתו הדבר נובע מכך שבעבר הם ראו בתפקידם שליחות ערך ואילו כיום הדחף של חלק נכבד מהח"כים הוא אמביציה אישית ורצון להפיק תועלת אישית להם ולמקורביהם. ריבלין סבור ש"שרים וח"כים בולטים בעבר, כליבאי ורובינשטיין, פרשו מהכנסת כי לא יכלו לחיות במערכת פוליטית שבה שרים וח"כים צריכים ללכת מבר מצווה לחתונה ומברית מילה לחנוכת איטליז חדש של חבר מרכז, כדי לזכות באמונם של חברי הגוף הבוחר".

אבל למרות הירידה ברמתם של הח"כים, ריבלין טוען שהכנסת הנוכחית מתפקדת היטב מול הממשלה, כפי שהוכח בדיונים על חוק פינוי-פיצוי (שנועד להסדיר את הפיצויים למפוני חבל קטיף וצפון השומרון) ועל חוק ההסדרים, משום ש"הזירה יותר גדולה מכל מרכיביה", הוא אומר. הוא מאמין שבכנסת ה-17 ייראה שיפור ברמת הח"כים, "משום שלא יכול להימשך המצב שציבור הבוחרים יתבזה על ידי שליחי ציבור שאינם ראויים לתפקידם".

הפריימריז אשמים

השר והח"כ לשעבר משה שחל, שכיהן בכנסת במשך 28 שנים רצופות, מודה כי "הכנסת הנוכחית שונה מזו שהכרתי בעבר מבחינת רמת הדיונים וההתייחסות לנושאים הנדונים. בתקופה שבה כיהנתי כחבר בוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הדיונים היו ברמה אקדמית גבוהה", הוא נזכר בערגה. שחל סבור כי הירידה ברמת הח"כים נובעת בעיקר משיטת הבחירות. "שיטת הפריימריס משחיתה. היא פוגעת ביכולת להביא אנשים טובים לפוליטיקה. אנשים מוכשרים כראש השב"כ לשעבר עמי איילון ונשיא אוניברסיטת באר שבע פרופ' אבישי ברוורמן, יתקשו להיבחר בשיטת הפריימריס. לדעתי עדיפה השיטה של קביעת שמות המועמדים לכנסת על ידי ועדת מינויים פנימית, שתדע למצוא את האיזונים המתאימים ולתת ייצוג לכל אחד מהזרמים".

לדבריו, אלמלא שיטת הוועדה המסדרת לא היו מגיעים לכנסת אישים כפרופ' הנס קלינגהופר ועו"ד שמואל תמיר. שחל גם מצר על תופעות האלימות והבריונות במפלגות. "אחרי התקרית שהיתה לי בישיבת מרכז העבודה, עם אהוד ברק שחטף מידי את המיקרופון והתנהג בצורה ביריונית, איש מראשי המפלגה לא קם כדי לגנות אותו. רק למחרת כמה מראשי המפלגה התקשרו אלי כדי להסתייג באוזני מהתנהגותו של ברק, אבל לא היה להם אומץ לומר את הדברים בפומבי", אומר שחל.

עו"ד אוריאל לין, שכיהן כיו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט בכנסת ה-12 והביא לחקיקתם של שני חוקי יסוד - חוק יסוד: חופש העיסוק וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו - מודה כי פרש מהכנסת ב-1992 אחרי כהונה של שמונה שנים, משום שהתעייף מהתמודדות שהיא בעלת אופי אישי מדי. גם הוא סבור כי הרמה המקצועית של הח"כים ירדה. "אין היום בכנסת אישים בעלי ידע רחב כרובינשטיין, ליבאי, שחל ושולמית אלוני. העובדה הזאת פוגעת ביכולת להתעמק בנושאים הנדונים. כשאין ח"כים מספיק טובים גם החקיקה היוצאת מתחת ידיה של הכנסת היא פחות טובה", אומר לין.

הוסיפו רעננות

לעומת כל אלה, יו"ר הכנסת לשעבר פרופ' שבח וייס (שכיהן בכנסת במשך 18 שנה), אינו מצטרף לתלונות על הירידה ברמת הח"כים. "מדי כמה שנים מושמעת הטענה הזו, אולם היא איננה מקובלת עלי", אומר וייס. "גם בכנסת הראשונה לא כולם היו בן-גוריונים. היו בכנסת הראשונה גם ראשי איגודים מקצועיים וקבלנים שלא היו בעלי תארים אקדמאיים".

וייס, שהוא פרופסור למדע המדינה, סבור ש"במקום השרים שפורשים משום שאינם רוצים לכהן בתפקידים משניים ובמקום הח"כים שנוטשים את הזירה הפוליטית משום שמיצו את עצמם או שלא נבחרו מחדש, מגיעים לכנסת ח"כים חדשים שמשנים את פניו של הפרלמנט הישראלי. אסור לשכוח שהתרחשה בישראל מהפכה סוציולוגית, שבאה לידי ביטוי גם בכנסת כשמצטרפים אליה נציגים רבים יותר מבעבר של עדות המזרח, יותר אנשים מערי הפיתוח ומהפריפריה". וייס מזכיר שגם בקדנציה הנוכחית נכנסו לכנסת אנשים משכילים ומוכשרים כגדעון סער בליכוד, ויצחק הרצוג והפרופ' יולי תמיר בעבודה, ועוד קודם לכן הגיעו אנשים צעירים שכבר הוכיחו עצמם כציפי לבני בליכוד ואופיר פינס בעבודה.

סגנית שר החקלאות, ח"כ גילה גמליאל (ליכוד) בת ה-31, שזו לה הקדנציה הראשונה בכנסת, דוחה את הביקורת. "אני חושבת שהח"כים החדשים הוסיפו לכנסת רעננות רבה", היא אומרת. "אסור לשכוח שבכנסת הנוכחית כשליש מכלל הח"כים הם חדשים. יש ביניהם אנשים איכותיים יותר ואיכותיים פחות, אבל בהחלט גם אנשים משכילים מאוד הגיעו לכנסת. אני למשל, בוגרת תואר שני בפילוסופיה באוניברסיטת בן-גוריון".

גמליאל אינה מסתירה את זעמה על הביקורת של שריד. "עקבתי אחר הפעילות של שריד בכנסת ונוכחתי לדעת שהוא לא העביר אף הצעת חוק אחת ולא הגיש אף שאילתה", היא אומרת. "הוא יודע רק לדבר גבוהה גבוהה ולהתנסח בצורה רהוטה במליאת הכנסת. אני לעומת זאת הספקתי כבר להביא לאישורם של שישה חוקים חדשים". מן העבר השני, לגמליאל יש ביקורת קשה על הפורשים מהכנסת: "לדעתי, הח"כים שעזבו את הכנסת נקטו בצעד זה כדי לעשות לביתם, ומשום שלא להצליחו לממש את הפונטציאל שלהם. שים לב שמרבית הפורשים הם אנשי שמאל. לעומת זאת בסיעות הימין מי שפורש עושה זאת בדרך כלל ממניעים אידיאולוגיים כמו בני בגין".

יו"ר הקואליציה, ח"כ גדעון סער, שהצליח להתבלט ולרכוש לעצמו מעמד בכיר בכנסת כבר בקדנציה הראשונה שלו, סבור שאם רבע מהח"כים (30 מתוך 120) ייבחרו בבחירות אזוריות ואישיות, ניתן יהיה להעלות את רמתם של נבחרי העם. כך יתהדק הקשר בין הבוחרים והנבחרים ואלה יהיו מחויבים יותר למסור דין וחשבון לאזרחים על פעילותם. סער הניח לפני ארבעה חודשים הצעת חוק ברוח זו על שולחן הכנסת, שלפיה תשעים מחברי הכנסת ייבחרו גם להבא בשיטה הקיימת, כלומר בבחירות ארציות יחסיות. אבל במקביל, תחולק המדינה ל-30 אזורי בחירה וכל אזור יבחר את הנציג שלו לכנסת. הזוכה בבחירות האזוריות יהיה המועמד שיקבל את מספר הקולות הרב ביותר, לפחות 40%, ואם איש מהמועמדים לא יזכה, ייערך סיבוב שני. עדיין מוקדם להעריך את סיכוייה של הצעת החוק של סער, אולם עד כה נחלו הניסיונות להנהיג בחירות אזוריות בישראל כישלון חרוץ.

פנו לעסקים

כמה מהשרים והח"כים לשעבר שפרשו מהחיים הפוליטיים חזרו לעסוק במקצועותיהם. שתי דוגמאות בולטות לכך הן פרופ' דוד ליבאי ומשה שחל, שחזרו לעבוד כעורכי דין. שניהם נהנים מהמוניטין ומהפרסום הרב שקיבלו בשנות כהונתם בממשלה ובכנסת, ליבאי כשר המשפטים ושחל כשר האנרגיה וכשר לביטחון פנים, ושניהם אינם מתגעגעים לכנסת.

פרופ' אמנון רובינשטיין, שפרש מהכנסת לאחר 24 שנים, מכהן כיום כסגן נשיא המרכז הבין-תחומי בהרצליה. הד"ר בני בגין, שפרש מהכנסת ב-1999 לאחר 11 שנים של פעילות, חזר לכור מחצבתו כגיאולוג במכון הגיאולוגי.

עו"ד אוריאל לין מכהן זו הקדנציה השנייה כנשיא איגוד לשכות המסחר. יו"ר הכנסת לשעבר, אברהם בורג, שפרש מהכנסת לאחר 11 שנים, פנה לעסקים. נחום לנגנטל מהמפד"ל, שמאס בחיים הפוליטיים אחרי קדנציה אחת בלבד, הוא היום בעליה של חברה שעוסקת בהיי-טק ונדל"ן.

גם אלי גולדשמידט ממפלגת העבודה, שכיהן כיו"ר ועדת הכספים של הכנסת, פרש אחרי כעשור. תחילה הוא הגיש תוכניות טלוויזיה ולאחר מכן פנה לעסקים והוא משמש עתה כראש המחלקה לקשרי חוץ והסברה של החברה לישראל.

כתבות מומלצות

גיף

סיוט בחופשה: 7 תחנות במסלול הייסורים שצפוי לכם בקיץ 2022

נורמן מילנר. "אני לא אומר שקפיטליזם היא השיטה הכי טובה"

"יש בשוק הזה הזדמנות שלא ראינו עשורים"

מנכ"ל ובעלי בן אנד ג'ריס ישראל, אבי זינגר

"עשה את עסקת חייו": כך הצליח אבי זינגר לרכוש את בן אנד ג'ריס במחיר זעום

מנכ"ל מטא מארק צוקרברג. עידכן את העובדים כי יצטרכו לעמוד ביעדים אינטנסיביים יותר עם משאבים פחותים

צמצומים, ביטול מוצרים ופניית פרסה בפיד: הצרות של מטא רק מתחילות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

קוונטום סורס. שלומית סמל, ברק דיין, עודד מלמד וגיל סמו

"זו ההחלטה הכי מפחידה שעשיתי. כשנצליח, נהיה הבסיס למהפכת המחשוב הבאה של האנושות"

בנייה בשדרות. "יש בעיר תשואות טובות יחסית להשקעה בדירה במרכז הארץ"

"נמאס מהמחירים המטורפים של המרכז. פה אני משלם 2,600 שקל על דירת גן — והכל מהטבת המס"