לא גילו לכם שמקור הליקויים ברכב שקניתם הוא בתאונה? רוצו לביהמ"ש!

הכללים הבלתי כתובים ברכישת רכב המשומש ידועים לכל: לרכב משומש בדרך כלל יש בעיות, בעל הרכב על פי רוב ינסה להעלימן או להמעיט בערכן ובדיקת הרכב במכון אמורה לחשוף את מצב הרכב לאשורו

אמיר הלמר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אמיר הלמר

כמעט כל אחד מאיתנו עמד בשלב של חייו בפני רכישת רכב משומש. בחירתו של רכב כזה היא פעמים הליכה אל הלא נודע, הימור. הפגישה עם המוכר תלווה תמיד בחשש שהמוכר מסתיר מאיתנו מידע מהותי - תאונה קשה או תקלה קשה לתיקון. הכללים הבלתי כתובים ברכישת רכב המשומש ידועים לכל: לרכב משומש בדרך כלל יש בעיות, בעל הרכב על פי רוב ינסה להעלימן או להמעיט בערכן ובדיקת הרכב במכון אמורה לחשוף את מצב הרכב לאשורו.

על פי הכללים הללו, נראה כי אדם מן השורה לא היה מתקשה להכריע בסיטואציה הבאה: מוכר הרכב ציין בפני הקונה כי הרכב עבר "תאונה קלה", אך בבדיקה במכון התברר כי ברכב ליקויים רבים, לרבות "פגמים משמעותיים בשלדת הרכב". למרות דו"ח הבדיקה, רוכש האדם את הרכב, אך מתברר לו לאחר זמן קצר כי מקור הפגמים בתאונה קשה, שקיומה היה ידוע למוכר. האם הרוכש יכול כעת לתבוע את ביטול העסקה? נדמה כי האדם מן השורה היה, על פי הכללים לעיל, משיב בשלילה.

ואולם, שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים - משה גל, מיכאלה שידלובסקי-אור ויעקב צבן - הגיעו לתוצאה הפוכה במקרה דומה. הרוכש מאיר כרמל תבע את המוכר מרדכי לוי בטענה שהסתיר ממנו כי הרכב עבר תאונה קשה וגילה לו רק כי עבר תאונה קלה. בבדיקה שעבר הרכב במכון בדיקה התגלו פגמים משמעותיים בשלדה.

בכל זאת החליט כרמל לרכוש את הרכב, אך לאחר כמה ימים גילה, בבירור עם בעלים קודמים של הרכב, כי הרכב עבר תאונה קשה שהיא מקור הפגמים. בעקבות זאת הודיע כרמל ללוי כי הוא מבטל את העסקה ודרש את כספו בחזרה. לטענתו, לוי הטעה אותו בכך שלא גילה לו על התאונה הקשה, ודרש לקבל גם פיצויים.

בית משפט השלום דחה את התביעה, אך הטיל על לוי לשאת בהוצאות המשפט של כרמל לאחר שקבע כי לוי הפר את חובת חוסר תום לב במסגרת המו"מ. ביהמ"ש קבע כי על אף ההסתרה, לוי לא הוטעה בדבר מצבו של הרכב מאחר שבדק אותו במכון שפירט בפניו את כל ליקוייו. ואולם, כרמל החליט לא להסתפק בהוצאות המשפט, ועירער לבית המשפט המחוזי, באמצעות עוה"ד בועז ארד - וערעורו התקבל.

"ככל שעסקינן בעסקת מכר של כלי רכב, העובדה שהממכר עבר תאונה - כל שכן תאונה קשה - היא נתון מהותי, שאותו המוכר חייב לגלות לקונה", קבע בית המשפט המחוזי. ומה בדבר הבדיקה במכון וממצאיה, שהראו כי ברכב ליקויים משמעותיים? השופט גל קבע כי כדי לקבוע שמתקיימת ההטעיה יש לקבוע כי הקשר הסיבתי בין ההטעיה (אי גילוי עובדת התאונה הקשה לרוכש) לבין רכישת הרכב - לא מתנתק בעקבות דו"ח בדיקת הרכב.

גל קבע כי בדיקת המכון אינה מנתקת את הקשר הסיבתי. לדבריו, אמנם הרוכשים יכלו להניח בהסתברות גבוהה כי מקור הלקויים החמורים בדו"ח בתאונה, ואפשר שהם אף התרשלו בכך שלא חקרו בעניין, אך גם ההתרשלות אינה שוללת את הזכות לביטול העסקה.

לדבריו, "לא רשלנותו של הקונה היא שצריכה להכריע את הכף, אלא חובת הגילוי של המוכר... מידת האשם שלו עולה על זו של הקונה, ולו משום שהמידע על חומרת התאונה היה מצוי ברשותו מלכתחילה". לדבריו, "מסקנה זו עולה בקנה אחד עם הגישה הכלכלית המצדדת בהטלת 'הנזק' הנגרם מדיס-אינפורמציה על הצד שיכול היה למנעה בעלות קטנה יותר".

ביהמ"ש קבע כי יש לבטל את העסקה, וכי כל צד ישיב לאחר את שקיבל. מאחר שהרכב נמכר מאז, נקבע כי המוכר יחזיר לקונה את ששילם, בקיזוז שווי הרכב האמיתי וכן בקיזוז סכום שישלם הקונה למוכר בגין השימוש שעשה ברכב בתקופה שהיה ברשותו. בנוסף קבע ביהמ"ש כי הקונה זכאי גם לפיצוי בגין ההטעיה (ע"א 5798/04).

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

שדות חקלאיים הוד השרון

"חשבתי שעשיתי את עסקת חיי. היום אני מבין שניצלו את התמימות ואת חוסר הידע שלי"

הווילה של משפחת סעדה ברמות מאיר

וילת ה-Airbnb של משפחת סעדה - ובריכת השחייה שמסעירה את המושב