איך גייס טל יגרמן 2.4 מיליון דולר בהלוואות מבנק לפיתוח התעשייה לחייל אחזקות

הבנק לפיתוח התעשייה רודף אחרי מיליוני שקלים שנתן לאנשים שמימנו את תחילת פעילותה של קבוצת פלד-גבעוני, בהם גם הח"כ לשעבר, דוד מנע; בדרך הוא חושף את הקלות בה הצליח יגרמן להשיג עבור אותם אנשים, שכלל לא היו לקוחות הבנק, הלוואות ענק

ענת רואה
ענת רואה

לפני כשלוש שנים, לקראת סוף 2002, הגיש הבנק לפיתוח התעשייה שש תביעות בסכום של 2.4 מיליון דולר (400 אלף דולר כל אחת - כ-1.9 מיליון שקל) נגד שישה אנשים. השישה נטלו ממנו הלוואות ורכשו באמצעותן מניות של חברת חייל אחזקות שקרסה ביחד עם קבוצת פלד-גבעוני, בראשות רפי פלד ואריה גבעוני (ששמה כיום שונה לסאמיט החזקות). הנתבעים שנתבקשו לשלם את הסכום הם ח"כ לשעבר, עו"ד דוד מנע; 2 שכנים של גבעוני - יעקב (ג'קי) ויינינגר ויוסף מנור; וכן יצחק הבי, דוד הבי, ועזבונו של יוסף הבי המנוח, בעלי השליטה בחברה הקבלנית בסט ביי, וחלק מקבוצת פלד-גבעוני.

התביעות, שהגיעו לשלבים מתקדמים בימים אלו, חושפות את האופן בו גויסו קודם לקריסה 2.4 מיליון דולר לחברת חייל אחזקות באמצעות ששת רוכשי המניות. שתיים מהתביעות הסתיימו באחרונה: לפני כמה שבועות חויב מנע לשלם 1.9 מיליון שקל לבנק והתביעה נגד יצחק הבי הסתיימה בפשרה, במסגרתה סוכם כי הבי ישלם לבנק מחצית מהסכום - 200 אלף דולר. הבי יוצג באמצעות עו"ד יובל עציוני.

שני נתבעים שבית המשפט החליט להתיר להם להתגונן בפני התביעות, הם שני שכניו של אריה גבעוני, ויינינגר ומנור, המתגוררים בשכנות לו בסביון. השניים, המיוצגים על ידי עו"ד רם דקל, מגוללים בכתבי טענותיהם את גרסתם, החל מפגישה מקרית עם יגרמן, שהיה היועץ הכלכלי של פלד-גבעוני בביתו של גבעוני, וכלה בתביעה משפטית גדולה נגדם.

על פי העולה מכתבי הטענות, פעלו גבעוני ויגרמן במטרה לגייס הון לחייל אחזקות. השיטה שהגו השניים, שלטענת הנתבעים קיבלה את הסכמתו המלאה של הבנק לפיתוח התעשייה, היתה באמצעות איתור משקיעים פוטנציאליים להם יוקצו מניות בחברה, תמורת כספים שישקיעו בה, אותם יקבלו באמצעות הלוואות מהבנק.

לטענת מנע, ויינינגר ומנור, במסגרת ההסכם עם יגרמן, הובטח להם שההלוואות שינתנו להם יהיו מסוג נון-ריקורס, כלומר נטולות סיכון, כאשר הערבות להלוואות הן המניות עצמן שיוחזקו בשעבוד לטובת הבנק. אם יעלה שווי המניות היו צפויים השלושה להרוויח מההפרש.

יגרמן השיג את המסמכים, הבת של פלד החתימה

על פי טענותיהם של הנתבעים, פתיחת החשבונות בבנק וגיוס הכספים נעשו בלא שנכחו פיסית בבנק. לדבריהם, יגרמן, שפעל כנציג לא רשמי של הבנק לפיתוח תעשייה, השיג עבורם את כל המסמכים ובהם טופסי פתיחת חשבונות וטופסי נטילת הלוואות.

כך, על פי גרסתו של מנור, לאחר שהביע את הסכמתו העקרונית לביצוע הרכישה, בעקבות שיחה עם יגרמן שהסביר לו כי הוא פועל לגייס אשראי לחייל אחזקות, הגיעה למשרדו קרן פלד (בתו של רפי פלד) שהועסקה בחייל אחזקות, והחתימה אותו על מסמכים לפתיחת חשבון בנק. חשבון הבנק נפתח למרות שמנור כלל לא הופיע בסניף.

מנור טוען כי למרות שלא חתם על מסמכים נוספים, קיבל לפתע בדואר הודעה מהבנק על הלוואה שהוזרמה לחשבון שנפתח על שמו ועל מניות שנרכשו עבורו. לטענתו, הוא פנה לגבעוני ושאל אותו לפשר הודעה זו; גבעוני הפנה אותו ליגרמן שמסר לו כי מדובר ככל הנראה בטעות ואת ההלוואה היה צריך בכלל להעניק לאדם אחר. יגרמן הודיע כי יטפל בעניין מול הבנק.

בקיץ 2002 גילה מנור מפרסומים בתקשורת כי קבוצת פלד-גבעוני קרסה והותירה אחריה חובות עתק. זמן קצר לאחר מכן, טוען מנור, הוא הופתע לגלות שהבנק לפיתוח תעשייה תובע ממנו להשיב את הכספים שנטל כביכול הלוואה.

השופטת ורדינה סימון החליטה להעניק למנור רשות להתגונן בפני התביעה, לאחר שקבעה כי טענותיו על כספים שהוזרמו לחשבונו מבלי שהביע את הסכמתו, לא הופרכו ויש בהן לשמש הגנה לכאורה בפני התביעה.

מישהו אחר חתם על המסמך

טענות דומות מעלה גם ויינינגר. הוא טוען כי בעקבות הסכמתו העקרונית הגיעה למשרדו קרן פלד וביקשה ממנו לחתום על טפסים לפתיחת חשבון בנק, בקשה לקבלת הלוואה והודעת משכון. לפי ויינינגר, כאשר קרא את תנאי הבקשה למתן ההלוואה, גילה כי התנאי החשוב ביותר שהובטח לו, לפיו ההלוואה תהיה נון-ריקורס, לא נכלל במסמך. לדבריו, בשיחת טלפון שערך עם יגרמן, הסביר לו האחרון כי כנראה מדובר בטעות טכנית, במסגרתה הועבר לו טופס סטנדרטי והוא יטפל בכך. לטענת ויינינגר הוא חתם על המסמכים למעט טופס קבלת ההלוואה, עליו הסכים לחתום רק כאשר יובטח כי הסעיף יכלל בהסכם.

ויינינגר טוען כי לאחר קריסת פלד-גבעוני, ומשהוגשה נגדו תביעת הבנק, גילה לפתע כי בין המסמכים צורף גם העתק מהבקשה לקבלת הלוואה, עליה סירב לחתום. בבקשת הרשות להתגונן הוא טוען, נכתב מפורשות כי מישהו אחר חתם בשמו על המסמך.

השופט צבי כספי, שדן בבקשתו של ויינינגר להתגונן בפני התביעה, דחה את טענתו לפיה לא הוא היה זה שחתם על המסמך. עם זאת, השופט קבע כי נכון הוא שכל המגעים בין ויינינגר לבנק נעשו באמצעות יגרמן ואם הוטעה, היה זה יגרמן שהטעה אותו ולא פקידי הבנק.

לדברי השופט אין לשלול על הסף את האפשרות שהבנק לפיתוח התעשייה יימצא אחראי למעשיו ומחדליו של יגרמן. לדבריו, לא מקובל שמגעים בין לקוח ובנק, לרבות קבלת הלוואה בסדר גודל כזה, ייעשו שלא באמצעות פקיד בנק, ולא מקובל שחתימות הלקוח לא ייעשו בסניפי הבנק ולא יאומתו על ידי פקידי הבנק. בנסיבות אלה, קובע השופט, ייתכן והבנק יהיה מושתק לטעון כלפי מעשיו של יגרמן, שכן הוא הציג אותו כנציגו או כמי שפועל מטעמו ואיפשר לו לפעול כלפי ויינינגר תוך שהוא מצייד אותו בטפסים מתאימים. השופט ציין בהחלטה כי ייתכן וניתן יהיה לראות את יגרמן כשלוחו של הבנק באופן ממשי, ובמקרה זה הרי שתהיה לוויינינגר הגנה ראויה בפני תביעה הבנק נגדו.

היחיד עד כה שחויב לשלם את מלוא סכום ההלוואה לבנק הוא עו"ד דוד מנע. מנע, המיוצג על ידי עו"ד אביחי ורדי, הגיש השבוע ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי, בו הוא מפנה להחלטה השונה שניתנה במקרה של ויינינגר, שלטענתו העלה טענות זהות בדבר זיוף חתימתו ובדבר ההבטחה שההלוואה שתנתן לו תהיה בתנאי נון-ריקורס.

השופטת חנה ינון, שדחתה את בקשתו של מנע להתגונן וחייבה אותו במלוא סכום התביעה, דחתה את טענותיו שמסמכי ההלוואה זוייפו, וקבעה כי היה עליו להוכיח את טענותיו על חוסר תום הלב של הבנק לפיתוח תעשייה שהפר את חובת האמון והזהירות ופיתה אותו לקבל את ההלוואה.

הבנק לפיתוח תעשייה מיוצג בהליכים באמצעות עו"ד יהושע ספיבק. בנוסף לתביעות אלו ממשיכות להתנהל כיום התביעות שהוגשו נגד דוד הבי, שהיה דירקטור בחברות פלד-גבעוני ונגד עזבונו של יוסף הבי. בתביעות אלו טרם הוכרעו בקשות למתן רשות להתגונן.

כתבות מומלצות

כרם התימנים. "נהייתה שכונה של אנשים מפונפנים"

"יש מיליונרים מכל העולם שהוקסמו מהשכונה, רוצים כאן נכס - ולא מעניין אותם המחיר"

שיעור תכנות בבית ספר בנס ציונה. תפקידם של המורים נהפך לקשה מתמיד

עמדתי בשקט ליד הלוח וחיכיתי, ביקשתי שקט, ואז הרמתי את הקול. כך נראה הרגע בו הבנתי שאני צריך לקחת הפסקה מהוראה

אורית פנחס וטלי שילון. "אנחנו משלמות 16 אלף שקל, אבל זה שכר רעב"

"יש מיליון דירות שצריכות להיבנות ואין מי שיתכנן אותן - הצעירים רואים שבהיי-טק אפשר להתחיל עם משכורות של 30 אלף שקל בחודש ועוזבים"

ח"כ בנימין נתניהו. הסקרים נראים אופטימיים מתמיד מבחינת נתניהו

עדיין יש סיכוי טוב שנתניהו יגיע לאגף 10 בכלא מעשיהו - והוא יודע את זה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

משרדי גוגל במנהטן. מי שלא יסדיר את התשלום הזה עד 1 באוגוסט – חשבונו יושעה

"מאלצים אותנו לשלם אחרי שכבר התמכרנו": התכסיס של גוגל מכה שנית

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?