"המכון להשתלמויות שופטים" - המקום שבו מכשירים את אלה שיחרצו גורלות

מי מלמד את השופטים לשפוט? מסתבר כי זה 20 שנה פועל בבית המשפט העליון בית ספר לשופטים; נערכים בו קורסים למועמדים להתמנות לשופטים, לשופטים חדשים וגם לשופטים ותיקים ולנשיאי בתי משפט; האם זה מספיק?

תמרה לב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
תמרה לב

באוניברסיטאות ובמכללות בישראל ניתן למצוא מגוון עצום של תחומי לימוד: החל במקצועות מבוקשים כמו משפטים, רפואה, מחשבים או ניהול, ועד לקורסים על תרבות מסופוטמיה ועל מנהגי קבורה במצרים העתיקה. ואולם, בשום אוניברסיטה או מכללה בישראל אין בית ספר, חוג או פקולטה ללימוד אחד המקצועות החשובים והקשים ביותר - מקצוע השפיטה.

אם כן, מי מלמד את השופטים לשפוט? מסתבר כי זה 20 שנה פועל בבית המשפט העליון בית ספר לשופטים. נערכים בו קורסים למועמדים להתמנות לשופטים, לשופטים חדשים וגם לשופטים ותיקים ולנשיאי בתי משפט. בית הספר - או בשמו הרשמי "המכון להשתלמויות שופטים" - הוא למעשה המקום היחיד בו ניתנת הכשרה למי שבידם הכוח לחרוץ גורלות.

בראש המכון עומד השופט בדימוס ד"ר שלמה לוין, ולצדו ארבעה סגנים: השופט בדימוס חיים פורת והשופטים אשר גרוניס, בלהה גילאור וצבי זילברטל. בנוסף, מועצה אקדמית של המכון, בראשות השופט אליעזר ריבלין, אחראית על מדיניותו הכללית.

לדברי לוין, המודל לפיו פועל המכון להשתלמויות שופטים הוא המודל הנהוג במרבית המדינות האנגלו-סכסיות. לפי מודל זה, נבחרים השופטים מקרב מועמדים רבים - עורכי דין או משפטנים - בעלי ניסיון. לאחר שנבחרו, המועמדים אינם עוברים הכשרה מיוחדת, אלא לומדים במשך השנים "לימודי המשך", באמצעות השתלמויות בתחומים משפטיים מגוונים.

מודל אחר רווח במרבית מדינות אירופה שבהן נהוגה שיטת המשפט הקונטיננטלי. במדינות אלה פועלים בתי ספר בהם לומדים סטודנטים לשפיטה. בצרפת למשל, בית הספר לשופטים שבעיר בורדו מכשיר סטודנטים לעבודה כשופטים במשך יותר משנתיים, והם עובדים גם התמחות בבית משפט לפני הסמכתם כשופטים.

לאחר הסמכתם משמשים השופטים הצעירים בצרפת כשופטי הרכב בבית משפט באיזור נידח בעל אוכלוסיה מעטה. השופטים הצעירים מתקדמים ככל שהם צוברים ניסיון, ופסגת השאיפות בדרך כלל היא לשפוט בפאריז. במודל הזה, השופטים מתחילים את דרכם בגיל צעיר מאוד, ובאולמות בתי משפט בצרפת אפשר למצוא שופטים בתחילת שנות העשרים לחייהם.

מועמדים לשפיטה

הקורס הייחודי שמועבר במכון הוא קורס הערכה למועמדים לשפיטה. הקורס נערך שלוש פעמים בשנה ל-21 עורכי דין המועמדים להתמנות לשופטים. הקורס אינו לימודי, אלא מטרתו היחידה היא לבחון את המועמדים לשפיטה; ציוני המועמדים עוברים בסוף הקורס לוועדה לבחירת שופטים.

לא כל המועמדים נשלחים לקורס. ועדת המשנה לבחירת שופטים מחליטה מי מהמועמדים ישתתפו בקורס, ונראה כי נשלחים אליו מועמדים שלגביהם חסר לוועדה מידע. בדרך כלל לא יישלחו לקורס מועמדים שאין ספק כי הם מתאימים לשפיטה וגם לא מועמדים שברור לוועדה כי אינם מתאימים.

הקורס נמשך ששה ימים בהם משתתפים המועמדים בסדרת דיונים בתחומים משפטיים. המועמדים עורכים משפטים לדוגמא, ואף נדרשים לגזור את דינם של נאשמים מדומים, לאחר שהם שומעים טענות מפי קצינת מבחן (אמיתית!).

מי בוחן את המועמדים? שלושה שופטים מנחים את הקורס ומעניקים ציונים והערכות למשתתפים. הרכב השופטים אינו קבוע, אך בשנים האחרונות אלה בדרך כלל אנשי המכון - שלמה לוין, חיים פורת ושופט נוסף מבית המשפט העליון או המחוזי.

השופטים בוחנים סדרה של קריטריונים, ומעניקים ציונים והערכות מילוליות בטופס מפורט שגיבש צוות של אנשי מקצוע. בסוף הקורס מקבלים השופטים ציונים בטווח שבין 4 ("הערכה נמוכה מאוד") ל-10 ("הערכה מעולה"). בין הקריטריונים שנבדקים: ידע ומיומנות בתחום המשפט, תפיסה משפטית, כושר ניסוח בכתב ובעל פה, יעילות, כושר הכרעה והחלטיות, סובלנות וסבלנות, שקט נפשי, סמכותיות ומוטיווציה לשפיטה.

לדברי לוין, המעריכים מתמקדים בעיקר באופי המועמד ופחות בידע המשפטי שלו: "חשוב לנו להתרשם מאופיו השיפוטי, מיכולתו לנהל משפט, מיכולת התפיסה שלו. כמובן שנבדקים גם הידע והבקיאות, אך רק בדרגת חשיבות שנייה".

בסיום הקורס מועבר הטופס המלא לוועדה לבחירת שופטים. אמנם, אין חובה על מועמד לקבל ציון מסוים או הערכה מסוימת בקורס כדי להתקבל כשופט; "יחד עם זאת, מבחינה סטטיסטית", אומר לוין, "לא היו בשנים האחרונות מועמדים שקיבלו הערכה שלילית ומונו כשופטים. סיכוייו של מועמד שקיבל הערכה שלילית בקורס להתמנות כשופט הם קלושים עד אפסיים. ההיפך כמובן אינו הכרחי, וגם מועמד שקיבל הערכה מצוינת עשוי שלא להתמנות בגלל שיקולים כאלה ואחרים".

שופטים חדשים

היחידים מקרב השופטים שחייבים לעבור השתלמויות, ואינם משתתפים בהן מבחירה הם שופטים חדשים; אלה עוברים שלושה סוגי השתלמויות. המכון מעביר שתיים מהן: האחת היא השתלמות בת שבועיים, בה נדונות בעיות בניהול משפט, קדם משפט, צווים זמניים, מעצרים, ניסוח פסקי דין ואתיקה שיפוטית. במסגרת ההשתלמות, משתתפים השופטים גם בסיורים להכרת מערכות נושקות, כגון מתקני משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר.

השתלמות נוספת בהנחיית המכון היא מפגש שמתקיים עם שופטי בית המשפט העליון, בו ניתנת לשופטים החדשים אפשרות להתייעץ ולנהל דיאלוג עם שופטים בעלי ניסיון. כל ההשתלמויות מועברות על ידי שופטים מכהנים ושופטים בדימוס, וכן על ידי אנשי אקדמיה. השתלמות שלישית ניתנת בבית המשפט באיזור בו מכהנים השופטים, והיא אינה קשורה למכון להשתלמויות שופטים.

שופטים ותיקים

עיקר פעילותו של המכון היא במגוון השתלמויות שניתנות לאורך השנה לשופטים ותיקים. המשתתפים בהשתלמויות, שופטים ורשמים, נבחרים על ידי ועדות בחירה. אין הבחנה בין שופטי הערכאות השונות, וכולם משתתפים יחד בקורסים.

נושאי ההשתלמויות נבחרים בין היתר על פי הדרישות המגיעות מהשטח, מהשופטים, מעורכי דין ומגופים שפונים למכון ומעלים דרישות. בתוכנית ל-2005 אפשר למצוא השתלמויות רבות מהתחום הכלכלי, בהם דיני ניירות ערך, הגבלים עסקיים, הלבנת הון ופשע מאורגן, בנקאות, אחריות בעלי מניות ונושאי משרה. כמו כן, ייערכו התמחויות בתחומי הקניין הרוחני, אדמיניסטרציה שיפוטית, גישור, שוויון ואפליה.

אין חובה להשתתף בהשתלמויות, ושופט יכול שלא להשתתף כלל בהשתלמויות. עם זאת, לוין אומר כי "כ-90% מהשופטים משתתפים בהשתלמויות, וצריך לזכור שלשופטים חדשים יש חובה להשתתף בהשתלמויות ייחודיות להם. מכיון שנושאי הקורס נקבעים גם על פי דרישת השופטים, הם מעוניינים ומתעניינים בקורסים. בין אלה שלא משתתפים, יש גם שופטי עליון שפעמים רבות מעבירים את ההשתלמויות - כך שהלכה למעשה, כמעט כולם משתפים בקורסים".

האם זה מספיק? לוין סבור שכן. "זו הדרך הנהוגה במקומות רבים בעולם, ואנחנו כל הזמן קשובים לצרכים של השופטים ושל המערכת, ומתאימים את עצמנו. כאשר יוצא חוק חשוב חדש, אנחנו מקיימים השתלמויות מיוחדות - כמו שקיימנו לאחר שהתקבל חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. צריך לזכור שמדובר באנשים עם הרבה ניסיון, שמכירים את בתי המשפט. יכול להיות שאם תצא לפועל רפורמה כמו זו שדובר עליה בוועדת אור וימונו שופטים מומחים לנושאים מסוימים, יהיה מקום לשקול שינויים".

כתבות מומלצות

לימור סוקניק. "המעבר מחיים כשכירה לעצמאית היה מטורף"

"הייתי בכלוב של זהב. איך ששמעו שאני עוזבת – מיליון איש קפצו על התפקיד"

אחרי שהריבית עלתה, הפיקדונות הבנקאיים נעשו אטרקטיביים יותר

הטבלה המלאה | מהבנק הנדיב ועד הקמצן ביותר: פערי הריביות העצומים נחשפים

מ-2008 ועד היום: איך הגענו לאינפלציה הנוכחית

יוני ומיכל רכשו דירה במחיר דמיוני. כך הם איבדו שליטה על המשכנתא

ריחאניה. "מרגישים אירופה"

"יש שני יישובים בישראל שבהם הכל נקי, הולכים ברחובות ומרגישים אירופה"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

גיף הסכם ממון 2

״הייתי בהלם, עורך הדין אמר לי: ׳חתמת על הסכם של כלה מאוקראינה׳"

עבודות על הרכבת הקלה בכיכר רבין, ביולי. "הולכי הרגל, ובמיוחד ילדים או אנשים מבוגרים, נתונים בסיכון יומיומי, סכנת חיים בעיר"

"אני מפחדת על חיי כשאני יוצאת לרחוב": המלחמה של תושבי תל אביב