תקציבי השב"כ והמוסד הועברו ללא אישור

תקציבי השב"כ והמוסד ל-2004 אושרו בכנסת והועברו ליעדיהם ללא סמכות חוקית מתאימה, בגלל שינויים שהוכנסו בשנה שעברה בניסוח חוק התקציב

אלוף בן
אלוף בן
אלוף בן
אלוף בן

תקציבי השב"כ והמוסד ל-2004 אושרו בכנסת והועברו ליעדיהם ללא סמכות חוקית מתאימה, בגלל שינויים שהוכנסו בשנה שעברה בניסוח חוק התקציב. כך עולה מבדיקת "הארץ". גם בהצעת חוק התקציב ל-2005, שהוגשה לקריאה ראשונה בכנסת וטרם אושרה, אין הסמכה לאישור תקציבי השירותים החשאיים.

לפי נוהג רב-שנים, תקציבי השירותים החשאיים "מוחבאים" בסעיף הרזרווה הכללית של תקציב המדינה, ואינם מתפרסמים רשמית. מהצלבת נתונים גלויים אפשר להעריך שב-2004 הועברו כ-3.75 מיליארד שקל לתקציב החשאי הכולל - שבו ארבעה סעיפי משנה: המוסד; השב"כ; ביטחון התעופה האזרחית; והמינהלת לשיקום סייענים.

לחיסיון תקציבי השירותים החשאיים אין כיסוי חוקי. חוק יסוד: משק המדינה קובע שהתקציב אמור להיות גלוי ומפורט, למעט תקציב משרד הביטחון, המתפרסם ללא פירוט ונמסר רק לוועדה מיוחדת בכנסת. השב"כ והמוסד כפופים לרה"מ, ותקציבם לא כלול בתקציב הביטחון.

חוק יסודות התקציב קובע, ששר האוצר רשאי להעביר כספים מהרזרווה הכללית לסעיף תקציבי אחר, באישור ועדת הכספים. לפני כ-15 שנה הוכנס סעיף לחוקי התקציב השנתיים, שקבע כי שימוש בכספי הרזרווה "למטרה שבמסגרת הפעילות של משרד רה"מ" ייעשה לפי בקשת שר האוצר, באישור "ועדה מיוחדת שתמנה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת מקרב חבריה", במקום ועדת הכספים. בפועל, נמסרה הסמכות לוועדת המשנה לשירותים חשאיים. חבריה קיבלו פירוט של תקציבי המוסד והשב"כ, ואישרו את העברתם ליעדיהם.

"הסעיף החשאי" נכלל בחוקי התקציב מדי שנה עד 2003, אך לא הוכנס לחוק התקציב ל-2004. לפי בדיקת "הארץ", לא הוכנס במקומו לחוק סעיף מתאים אחר. למרות היעדר הסמכות החוקית, אישרה השנה ועדת המשנה לשירותים חשאיים, בראשות יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יובל שטייניץ, את המימון לשב"כ ולמוסד. הסעיף המיוחד גם לא נכלל בהצעת חוק התקציב ל-2005.

ח"כ שטייניץ אמר בתגובה, שלא ידע על כך. הוא הבטיח לבדוק ובמקרה הצורך גם לפעול לתיקון המצב החוקי. גם גורמים באוצר הגיבו בהפתעה.

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"