המשטרה חוקרת: איך ולמה הגיעו מיליון וחצי דולר מדרא"פ לחשבון של גלעד ועמרי שרון

מסמך משרד המשפטים שהגיע ל"הארץ": חשדות חמורים נגד ראש הממשלה ובנו גלעד; חשודים בקבלת שוחד ובמרמה והפרת אמונים, וכמו כן בהונאת מבקר המדינה ואת המשטרה * היועץ אישר את חקירת החשדות החדשים נגד שרון * חקירת "חברות הקש": שרון האב הציע קפה ועוגיות לחוקרים, הבן שתק בחקירה

ברוך קרא
ברוך קרא
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ברוך קרא
ברוך קרא

המשטרה חוקרת חשדות נגד ראש הממשלה, אריאל שרון, ובנו גלעד. על פי מסמך של משרד המשפטים שהגיע ל"הארץ", השניים חשודים בקבלת שוחד ובמרמה והפרת אמונים, וכמו כן בכך שהונו את מבקר המדינה ואת המשטרה. גם עמרי שרון אמור כנראה להיחקר בפרשה. במסגרת החקירה העבירה באחרונה המחלקה הבינלאומית בפרקליטות בקשה לחיקור דין למשרד המשפטים בדרום אפריקה, שמגלה פרטים חדשים על טיפולה של משפחת שרון בפרשת "חברות הקש".

באוקטובר 2001 דרש מבקר המדינה משרון להחזיר 4.7 מיליון שקל לחברת "אננקס מחקרים", שהעבירה כספים לקמפיין שלו לראשות הליכוד ב-1999. מהמסמך עולה כי לצורך החזרת הסכום לקח גלעד שרון, בנו של ראש הממשלה, הלוואה בבנק לאומי. בתמורה אמור היה גלעד שרון למשכן את חוות שקמים, שבבעלות המשפחה, ואולם אז התברר כי לא ניתן למשכנה, מכיוון שמדובר בשטח מוחכר השייך למעשה למינהל מקרקעי ישראל. על פי החשד, בחקירתו באפריל 2002 בפרשת חברות הקש, טען ראש הממשלה שרון כי החווה מושכנה, וזאת על אף ש"היה כבר ידוע לכל המעורבים שאי אפשר למשכן את החווה".

כדי להחזיר את ההלוואה מבנק לאומי לקחו גלעד ועמרי שרון הלוואה נוספת, מבנק דיסקונט. הלוואה זו התאפשרה, על פי החשד, לאחר שבעל ממון דרום אפריקאי ששמו סיריל קרן העביר לחשבונם כ-1.5 מיליון דולר. הסכום שימש בטוחה להלוואה השנייה שלקחו האחים, ושבאמצעותה פרעו את הראשונה. על פי החשד, ראש הממשלה לא דיווח בחקירתו באפריל על קבלת הכסף מקרן.

חקירת המשטרה מתנהלת לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, אישר את בקשתה לחקור את החשדות. שרון ובניו עדיין לא נחקרו.

מלשכת ראש הממשלה נמסר: "בניגוד לטענות המועלות בכתבה, הכסף שהחזיר ראש הממשלה ניתן כהלוואה על ידי שעבוד על חוות שקמים". עמרי שרון סירב להגיב. את תגובת גלעד שרון לא ניתן היה להשיג.

החשד: כך הועבר הכסף למשפחת שרון

* המסמך: שרון וגלעד חשודים בשוחד ובמרמה והפרת אמונים; עמרי ייחקר

* גלעד לקח הלוואה, כדי לאפשר לאביו לשלם 4.2 מיליון ל"אננקס מחקרים"

* התשלום לאננקס - לדרישת מבקר המדינה שחקר חברות הקש בבחירות 99'

* כעירבון שימשה חוות שקמים; בדיעבד התברר שאי אפשר למשכן אותה

* גלעד ועמרי לקחו הלוואה נוספת מבנק אחר כדי להחזיר ההלוואה הראשונה

* כבטוחה להלוואה השנייה שימשו 1.5 מיליון ד' שהעביר להם אזרח דרא"פ

* למשטרה לא ידוע דבר על האיש, סיריל קרן; הפרקליטות ביקשה חיקור דין

* בחקירתו טען רה"מ שרון כי החווה מושכנה ולא הזכיר את הכסף מדרא"פ

* תגובת לשכת רה"מ: הכסף הוחזר ע"י שיעבוד החווה; עמרי וגלעד לא הגיבו.

המסלול הארוך של הכסף הדרום אפריקאי: מחשבון הבנק באוסטריה, לבנק בניו יורק, לבנק בתל אביב ולבנק בשדרות, שהלווה 4.2 מיליון

באוקטובר 2001 התפרסם דו"ח של מבקר המדינה בנוגע ל"חברות הקש" שמימנו, לפי החשד, את הקמפיין של ראש הממשלה, אריאל שרון, בהתמודדות על ראשות הליכוד ב-1999. החשד נגד שרון נגע לעבירה על חוק המפלגות - עבירה שאינה נחשבת חמורה במיוחד, לפחות מבחינת חוק העונשין.

ואולם ל"הארץ" נודע כי התפתחויות שונות בחקירת המשטרה העלו חשדות נוספים, חמורים בהרבה, נגד שרון ובנו גלעד:

השניים חשודים בקבלת שוחד ובמרמה והפרת אמונים, ובכך שהונו את מבקר המדינה ואת המשטרה. גם הבן עמרי שרון ייחקר בפרשה, אך עד כה לא נחקר אף אחד מבני המשפחה בדבר החשדות החדשים.

במסגרת החקירה העבירה באחרונה המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה מסמך בעניין למשרד המשפטים בדרום אפריקה. המסמך, שהגיע לידי "הארץ", מגלה פרטים חדשים על טיפולה של משפחת שרון בפרשת "חברות הקש".

ראשיתה של הפרשה במערכת הבחירות שניהל אריאל שרון לקראת התמודדותו לתפקיד יו"ר הליכוד מול בנימין נתניהו, במאי 1999. דו"ח של מבקר המדינה אליעזר גולדברג - שהתפרסם בתחילת אוקטובר 2001 ועסק בכל מערכות הבחירות באותה שנה - גילה כי

תשלומים לאנשי מקצוע שונים שסייעו לשרון במערכת הבחירות הועברו, לכאורה, על ידי חברות קש, ובהן חברת "אננקס מחקרים".

שרון נדרש על ידי מבקר המדינה להחזיר לאננקס 4.7 מיליון שקלים, מתוך 5.9 מיליון שקלים שהעבירה החברה לאנשיו. מהמסמך שהועבר לדרום אפריקה עולה כי ימים אחדים לאחר פרסום הדו"ח, ב4- באוקטובר 2001, העביר שרון המחאה ראשונה לחברה, בסך 500 אלף שקלים. מיד אחר כך, לפי המסמך, נרתמו גלעד ועמרי שרון, בניו של ראש הממשלה, להשיג את יתרת הסכום.

לשם כך פנה גלעד שרון לבנק לאומי בשדרות - שבו נמצא חשבון הבנק של המשפחה - וב-22 באוקטובר ביקש הלוואה בסך 4.2 מיליון שקלים, יתרת הסכום שהיה על אביו להחזיר לאננקס. בתמורה להלוואה סוכם כי גלעד שרון למשכן את חוות שקמים שבבעלות המשפחה. ההלוואה ניתנה, ולמחרת העביר ראש הממשלה לאננקס 4.2 מיליון שקלים.

אלא שבדיקת הבנק העלתה, כי אין אפשרות למשכן את חוות שקמים: מדובר בשטח מוחכר, השייך למעשה למינהל מקרקעי ישראל. הבנק דרש חלופה למשכון או השבה של ההלוואה, ומשפחת שרון נאלצה לחפש פתרון אחר, שנמצא בדרום אפריקה. מחקירת המשטרה עולה כי בעל ממון מדרום אפריקה, ששמו סיריל קרן, העביר לגלעד ועמרי שרון 1.49 מיליון דולר. ההעברה נעשתה ב15- בינואר 2002, מחשבון הבנק של קרן באוסטריה, דרך בנק "ג'יי-פי מורגן" בניו יורק לחשבון של האחים שרון בסניף בנק דיסקונט שברחוב רוטשילד בתל אביב.

כשהסכום הזה בידיהם, יכלו האחים שרון לקחת הלוואה נוספת - כדי להחזיר את זו שכבר נלקחה. הכסף שהעביר קרן, שימש לכאורה כבטוחה להלוואה בסך 4.2 מיליון שקל שלקחו גלעד ועמרי שרון ב30- באפריל 2002, הפעם מבנק דיסקונט בתל אביב. עוד באותו יום הועבר הסכום מבנק דיסקונט בתל אביב לבנק לאומי בשדרות, וההלוואה המקורית נפרעה. את ההלוואה מדיסקונט אמורה משפחת שרון לפרוע עד 30 באפריל 2003.

באותו זמן עסקה המשטרה בחקירת פרשת חברות הקש, ושמונה ימים לפני שבניו לקחו הלוואה נוספת נחקר ראש הממשלה שרון בביתו שבירושלים, על ידי אנשי היחידה הארצית לחקירות הונאה. הוא נשאל, בין השאר, אם השיב את הכסף לאננקס וכיצד עשה זאת, ועל פי החשד, שיקר לכאורה לחוקרים - כשהשיב כי לקח הלוואה מבנק לאומי בשדרות ובתמורה מישכן את חוות שקמים שבבעלותו, והעלים מהם את המידע הנוגע לכסף שקיבלו בניו מסריל קרן.

במסמך שהעביר משרד המשפטים הישראלי למשרד המשפטים הדרום אפריקאי, מתואר החשד לשקריו של ראש הממשלה בחקירה זו: "ב22- באפריל (יום חקירתו של ראש הממשלה - ב"ק) היה כבר ידוע לכל המעורבים שאי אפשר למשכן את החווה (חוות שקמים - ב"ק) תמורת ההלוואה, ולכן החווה לא תוכל להיות משכון לתשלום של מאות אלפי הדולרים שהולוו מהבנק בשדרות. למרות זאת, כשנשאל שרון על ידי המשטרה איך אירגן את התשלום הגדול לאננקס, ענה שהתשלום התאפשר כתוצאה ממשכון החווה. לא הוזכר מר קרן, או כל כסף שהועבר, או הולווה על ידו".

בתגובה לשאלות שונות, הפנה ראש הממשלה שרון את החוקרים לבנו עמרי. כשנשאל, למשל, על המקורות הכספיים של אננוקס השיב: "המקורות הכספיים שלה? לא עסקתי אף פעם בנושאים הכספיים האלה. אני חושב שיש אדם אחד שאולי יודע וזה עמרי". כשחוקריו טענו כי עמרי בוחר לשמור בחקירתו על זכות השתיקה, השיב שרון: "תראו, עמרי הוא ילד גדול; הוא צריך להחליט לבד".

במסמך שהועבר לדרום אפריקה, מזכיר משרד המשפטים גם את התנהגותו החשודה של הבן האחר, גלעד שרון. לאחר שפרע את ההלוואה הראשונה בבנק בשדרות התבקש גלעד שרון, בהתאם לחוק לאיסור הלבנת הון, לחתום על הצהרה שמבהירה את מקור הכסף ששולם לפירעון ההלוואה. "יש לציין", נכתב במסמך, "שגלעד ניסה להתחמק מחתימה על הצהרה בבנק שלפיה קיבל את הכסף ממלווה ששמו סיריל קרן. למעשה, גלעד חתם על ההצהרה רק לאחר שמשטרת ישראל פתחה בחקירה, והחלה לחקור גם את הבנקים המוזכרים (לאומי בשדרות ודיסקונט בתל אביב - ב"ק)". החתימה על ההצהרה נעשתה למעשה רק כארבעה חודשים לאחר פירעון החוב.

במכתבה מבקשת פרקליטות המדינה ממשרד המשפטים בדרום אפריקה לערוך חיקור דין לקרן, שלמשטרה ולפרקליטות אין כל מידע לגביו או אישור לכך שהוא קיים. פרקליטות המדינה הבהירה במסמך לרשויות החוק הדרום אפריקאיות, כי החשד הוא שהקשר הכספי בין שרון לקרן אינו חוקי, וכי שרון חשוד בקבלת שוחד, במרמה והפרת אמונים. "המטרה והנסיבות של 'ההלוואה' (המרכאות במקור - ב"ק) על ידי מר קרן חייבות להתברר על ידי חקירת משטרת ישראל", נכתב. ככל הידוע, עד כה לא השיב משרד המשפטים הדרום אפריקאי לבקשת משרד המשפטים הישראלי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

Doctor illustration.

סוף לחותמת גומי של רופאים: אישורי מחלה יעברו לקופות החולים

סוכני הכאוס שיתוף

זה לא התחיל בבחירות: סוכני הכאוס שסללו את הדרך להפיכה המשטרית