משרד רו"ח ברלב: היקף המעילות במחצית הראשונה של 2002 - כ-49 מיליון דולר

סכום זה הוא בנטרול "הונאות ענק" שבהן טיפל המשרד במהלך מחצית השנה האחרונה בהיקף של כ-80 מ' ד'

ניקול קראו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ניקול קראו

כמעט 49 מיליון דולר. זהו הנזק שנגרם בארץ מאז תחילת השנה ממעשי הונאה בענף הבנקאות והביטוח. אולם, הסכום רחוק מלהיות סופי. הוא לא כולל למשל את נזקי מעילת הענק בבנק למסחר, הנאמדים בקרוב ל-60 מיליון דולר. הוא גם לא כולל את הנזקים מכל מעשי ההונאה והמעילה שבוצעו או נחשפו בישראל בחצי השנה האחרונה, אלא רק את אלו שנגרמו ממעשי הונאה המטופלים על ידי משרדי רואי החשבון יהודה ברלב ושות'. יחידת המחקר של ברלב, המשמש כיום אחד משני מנהלי הבנק למסחר, מפרסמת היום דו"ח חצי שנתי המתבסס אומנם רק על ניתוח המקרים בהם טיפל המשרד, אולם לדעת עורכי הדו"ח, מצביעים ממצאיו על כלל המגמות והמאפיינים של מקרי ההונאות בארץ ובעולם.

אחד הממצאים המעניינים העולים מהדו"ח נוגע לעבודת מבקרי הפנים בארגונים. מתברר כי מה שמקשה על חשיפת המעילות בארגונים הוא דווקא השימוש ההולך וגובר בעולם העסקים בכלי עבודה ממוחשבים. המערכות הפיננסיות ומערכות הנהלת החשבונות במרבית הארגונים מנוהלות גם הן בעזרת כלים ממוחשבים, והדבר יוצר בארגונים תלות רבה במערכות המחשב ובאנשי התפעול והתחזוקה שלהן. הבעיה היא שלרוב, בשל ההתפתחויות הטכנולוגיות בעולם המחשבים וההתמקצעויות הייחודיות של אנשי המחשב, מפגרים אנשי ביקורת הפנים בארגונים אחר אנשי המחשבים בכל הנוגע להבנת התהליכים במערכות המחשב וביכולת לנתח ולבקר תהליכים אלה.

וככל שהארגונים גדולים יותר ומערכות הכספים בהם מסועפות יותר, כמו בבנקים וחברות הביטוח למשל, כך מערכות המחשב מורכבות יותר, וקיים פער גדול יותר בידע בין מבקרי הפנים לאנשי המחשבים. דבר זה מוביל למצב שבו אנשי המחשבים והפקידים המשתמשים במערכות המחשב יכולים לבצע מעילות בארגונים מבלי שלאנשי הביקורת יהיו הכלים הדרושים כדי לבקר את פעילותם. דבר זה הוכח לא אחת במעילות האחרונות בבנקים, כמו למשל בבנק מזרחי סניף חברון בבני ברק, שבו מעל לכאורה מנהל מחלקת ההשקעות דוד רוט בכספי לקוחות, או בבנק למסחר, שם עשתה אתי אלון בחשבונות הלקוחות כבשלה.

במהלך עבודת המשרד נתקלו רואי החשבון בסוגים שונים של מעילות. אחת מהן נקראת "גלגול לקוחות" (LAPPING). בשיטה זו, על ידי גלגול חובות מלקוח ללקוח, מיטשטשת גניבת תקבולים מלקוחות. באחד המקרים שטופלו על ידי המשרד, מנהל חברה הפקיד בחשבונותיו הפרטיים כספים שהתקבלו מלקוחות החברה. מנהל החשבונות של החברה גילגל את החובות שנוצרו בחשבונות הלקוחות ללקוחות אחרים, ומעשים אלו נמשכו כמה שנים עד חשיפתם.

מעילה מסוג אחר נקראת יצירת "יש מאין". זו נפוצה על פי הדו"ח בקרב יזמים המנצלים את מנגנון ההטבות של מרכז ההשקעות למפעלים מאושרים לשם הוצאת כספים מהמדינה. על פי אחת הדרכים, בעל מניות בחברה שבבעלותו המלאה בישראל מגיש למרכז ההשקעות חשבונית של חברה אחרת שבבעלותו המלאה בחו"ל, עבור רכישת ציוד שעלותו בחשבונית גבוהה באופן משמעותי מהמחיר אותו ניתן היה לקבל בתנאי שוק. כתוצאה מניפוח המחיר מקבלת החברה בישראל מענק השקעה בסכום גבוה יותר מהסכום אותו היתה צריכה לקבל אלמלא המירמה.

מבצעי ההונאות הללו נחלקים לשלוש קבוצות עיקריות, ומגמה זו נשמרת זה כמה שנים ללא שינויים מהותיים: עובדי הארגון (30% מהמקרים הנסקרים בדו"ח), בעלי הארגון, בעלי מניות ושותפים בעסקים (40% מהמקרים הנסקרים) וגורמים חיצוניים לארגון (30% מהמקרים הנסקרים בדו"ח).

נפגעי ההונאות נחלקים לארבע קבוצות עיקריות. על 25% מהנפגעים נמנים תאגידים וחברות ציבוריות ופרטיות. בעלי הארגונים, בעלי המניות והשותפים העסקיים שלהם הניזוקים באופן אישי ובלא קשר לנזק שנגרם לעסקים שלהם מהווים 29% מסך הנפגעים מההונאות. 15% נוספים מהנפגעים הם גופים מוסדיים עליהם נמנים משרדים וגופים ממשלתיים כגון מרכז ההשקעות, רשויות סטטוטוריות ורשויות מקומיות. אבל, הקבוצה הגדולה ביותר של הנפגעים מהונאות אלו היא קבוצת הציבור: אלו שהיו בקשרים עסקיים עם מבצעי ההונאות, משקיעים, ספקים ולקוחות שלהם.

ובאשר לקבוצה זו - במחצית השנה האחרונה חלה עלייה חדה במספר המקרים שבהם הציבור היה הנפגע מהונאות: 31% ממקרי ההונאות, לעומת 21% בכל שנת 2001. ייתכן, גורסים עורכי הדו"ח, כי גידול זה מעיד על תופעה לפיה גורמים מתוך הארגון מבצעים מעשי הונאות ומציגים מצגים כוזבים, בדרך שפוגעת דווקא בגורמים החיצוניים לארגון, כמו בציבור המשקיעים או בלקוחות וספקי הארגון.

להמחשת תופעה זו הובא בדו"ח מקרה שבו במסגרת ביקורת חקירתית שעורך כיום המשרד תוך כדי הליך של פירוק חברה בורסאית, הסתבר כי החברה האם קיימה קשרים עסקיים עם חברה בת. החברה האם גם החזיקה 60% ממניות החברה הבת. הקשרים העסקיים יצרו חוב מסחרי שוטף של החברה הבת לחברה האם, וזה הוצג בחברה האם כחלק מסעיף הלקוחות ברכוש השוטף. בחברה הבת הופיע החוב תחת הסעיף "אשראי מחברה כלולה". בחינה מדוקדקת לגבי מהות העסקה העלתה כי מדובר בהקדמת תשלומים בגין החוב השוטף שנוצר במהלך העסקים בין שתי החברות. אומנם במאזן המאוחד של החברות התבטלה עסקה זו, אך להצגה המטעה במאזני "הסולו" של החברות היתה השפעה מכרעת על ציבור המשקיעים ועל הבנקים שנתנו אשראי לחברות.

מגמה בולטת אחרת עליה מצביע דו"ח משרד ברלב היא העלייה המשמעותית בפניותיהן של חברות ליישוב סכסוכים עסקיים שבהם התעורר חשד להונאות ואי סדרים כספיים. מדובר ב-26% מהמקרים שבהם טיפל המשרד בתקופה המדווחת, לעומת 8% בשנת 2001 כולה. את העלייה הזו ניתן, לדעת עורכי הדו"ח, לתלות במצב הכלכלי הקשה שבו נמצא המשק הישראלי זה זמן רב. עם זאת, הם מדגישים כי לא אחת מתבררים חשדות אלו כלא נכונים, והם נולדו למעשה מתוך מצבם הכלכלי הקשה של אותם ארגונים.

ב-23% ממקרי ההונאות בהם טיפל המשרד מעדיפים קברניטיהם שלא לנקוט כל צעדים משפטיים נגד העבריינים, אלא להגיע איתם לפשרה כספית ולהשיב חלק מהכספים שאבדו כתוצאה מההונאה. אבל במקרים בהם כן בחרו הארגונים לנקוט בהליכים נגד מבצעי ההונאות, בולטת העלייה החדה במקרים בהם הוחלט לנקוט הליך משפטי אזרחי או פנייה לבוררות (43% מהמקרים, לעומת 24% בשנת 2001 כולה). בשאר דרכי הפעולה, כגון הגשת תלונה למשטרה, נרשמה ירידה קלה.

מבצעי ההונאות ב-19% מהמקרים שעליהם מתבסס הדו"ח הזה הם גורמים מחו"ל שפעלו נגד חברות וגופים בישראל. נתון זה מהווה המשך למגמה שהסתמנה בשנים האחרונות (בשנת 2001 היו אלו 12% מהמקרים ובשנת 2000 היו כ-5% מהמקרים) לפיה נחשף השוק הישראלי להונאות בינלאומיות מורכבות והולכות. בחלק גדול ממקרים אלו, מציינים עורכי הדו"ח, בוצעו ההונאות במסגרת שיתוף פעולה בין גורמים בארץ ובחו"ל, ועסקו בעיקר בהברחת נכסים ומידע מחברות וארגונים בארץ לחברות קש וחשבונות בנק בחו"ל.

כתבות מומלצות

RUSSIA EV CHARGERS

שוד הנחושת: מה קרה ל-7,000 טונות של המתכת - ולמה זה צריך להדאיג אותנו

אילוסטרציה קולג' סטודנטים

מה היא הדרך להשיג חיים טובים? הנוסחה שמזעזעת את הצעירים

בית למכירה

המתווכת מצאה קונה שמוכן לשלם יותר - והרגיזה את בעלת הדירה: "קילקלתי לה את התוכניות"

לימור סוקניק. "המעבר מחיים כשכירה לעצמאית היה מטורף"

"הייתי בכלוב של זהב. איך ששמעו שאני עוזבת – מיליון איש קפצו על התפקיד"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אחרי שהריבית עלתה, הפיקדונות הבנקאיים נעשו אטרקטיביים יותר

הטבלה המלאה | מהבנק הנדיב ועד הקמצן ביותר: פערי הריביות העצומים נחשפים

מ-2008 ועד היום: איך הגענו לאינפלציה הנוכחית

יוני ומיכל רכשו דירה במחיר דמיוני. כך הם איבדו שליטה על המשכנתא