ממתינים לדיון נוסף

כדאי להמתין בינתיים עם תכנוני המס, לפחות עד להכרעת ביהמ"ש העליון בניסיון האחרון של המדינה למנוע מהפיכה בדיני מיסוי שותפויות

יורם מרגליות
יורם מרגליות
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
יורם מרגליות
יורם מרגליות

נכתב בשיתוף עם נטע-לי גוטליב ודניאל אהרונוביץ' ב-25 בינואר 2001 ניתן פסק דין שדות נ' פקיד שומה פתח תקוה (ע"א 2026/92), ובו דחה בית המשפט העליון, ברוב דעות, את ערעור המדינה על פסק הדין המחוזי שניתן לפני תשע שנים.

נציבות מס הכנסה התעלמה מפסק הדין המחוזי עד כה, מהטעם שהוגש עליו ערעור לבית המשפט העליון, ותוסיף לעשות כן עד אשר יוכרע בבקשת המדינה לדיון נוסף, או עד לפסק הדין בדיון הנוסף עצמו אם ייעתר בית המשפט העליון לבקשתה לדיון נוסף.

גישה מצרפית מול גישה חטיבתית לגישת נציבות מס הכנסה, רואים שותף המוכר את כל חלקו בשותפות כמי שמכר את חלקו בכל אחד ואחד מנכסי השותפות. גישה זו כונתה בפסק הדין כ"גישה המצרפית". כך שאם בבעלות השותפות, לדוגמה, מלאי עסקי ומשאית, רואים שותף המוכר את חלקו בשותפות לאדם אחר, כמי שמכר לו את חלקו היחסי במלאי העסקי ואת חלקו היחסי במשאית. בגין מכירת חלקו במלאי העסקי הוא חייב במס על הכנסה פירותית, ואילו בגין מכירת חלקו במשאית הוא חייב במס על רווח הון.

על פי פסק הדין, יראו אותו כמי שמכר נכס הון אחד והוא "חלקו בשותפות". גישה זו כונתה בפסק הדין כ"גישה החטיבתית" או "גישת היישות". תוצאות המס הן שונות, לא רק בגלל שמדובר במס רווח הון בלבד, אלא גם מכיוון שהמחיר המקורי של השותף בנכס הנקרא "חלקו בשותפות" יהיה שונה מהמחיר המקורי שלו בנכסי ההון של השותפות, וסך כל החיוב במס יהיה שונה.

סיכויי הצלחת בקשת המדינה לדיון נוסף סיכויי בקשת המדינה לדיון נוסף להתקבל אינם ברורים. פסק הדין בעניין שדות ניתן בהרכב של חמישה שופטים. בעניין נחמני (בש"א 1481/96), אישר בית המשפט העליון, בדעת רוב, דיון נוסף גם לאחר מותב ראשון של חמישה שופטים.

אולם, חלק משופטי בית המשפט העליון סבורים כי פרשנות ראויה של סעיף 30 לחוק בתי המשפט וסעיף 18 לחוק יסוד: השפיטה, אינה מאפשרת זאת. בהנחה, שהמדינה תעבור משוכה זו, עדיין יהא עליה לעמוד בדרישות סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט, הקובע כי: "נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר או שופטים שיקבע לכך, רשאים להיענות לבקשה אם ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת... או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בעניין, יש, לדעתם, מקום לדיון נוסף".

מרבית פסקי הדין העוסקים בסוגיה מציינים את היות ההליך נדיר ויוצא דופן, ומפנים להלכה שנקבעה בפ"ד אפרופים (דנ"א 2485/95), המעמידה שני תנאים מצטברים: הראשון הינו סתירת הלכה קודמת, חשיבות, קשיות או חידוש מהותי בהלכה, והטעם השני הוא ההצדקה העניינית, קרי האינטרס הציבורי בהבאת הנושא לדיון נוסף כשמולו מאוזנים ערכים של סופיות הדין, יציבות הפסיקה וכדומה.

החשיבות, הקשיות או החידוש בהלכה, צריך שיהיו מהותיים ומשמעותיים, כגון שנפלה בפסק הדין טעות מהותית, שהוא פוגע בעקרונות היסוד של השיטה או בתפיסת הצדק של החברה, שהוא מביא לתוצאה שלא ניתן לחיות עימה, שחלו שינויים משמעותיים במציאות או בחוק אותם אין ההלכה משקפת. זו אינה רשימה סגורה.

עלויות בגין פרצות ברשת המס כאמור לעיל, קיים סיכוי כי בקשת המדינה לדיון נוסף תתקבל, על אף הקריטריונים המחמירים לדיון נוסף בכלל, ועל מותב של חמישה שופטים בפרט, שכן המדובר בהלכה יוצאת דופן בקושי שהיא מעמידה בפני נציבות מס הכנסה, היינו, בפני אוצר המדינה.

פסק הדין מהווה מהפכה בדיני מיסוי השותפויות, ומחייב מאמץ חקיקתי אינטנסיווי בהנחה שהמחוקק יאמץ אותה. עד שתושלם חקיקה כזו, מאפשרת ההלכה החדשה מגוון רחב של תכנוני מס, שעליהם ניתן לעמוד מבחינת דין המס האמריקאי (סעיפי חוק ותקנות מרובי עמודים) המתמודד באופן מורכב ומתוחכם ביותר עם תכנוני המס שהלכת שדות מאפשרת מעתה בישראל.

תכנוני מס מאפשרים לנישומים בעלי אמצעים להפחית באופן חוקי את חבותם במס הכנסה, ולגלגל בכך נטל כבד יותר על כל שאר התושבים, שישלמו את המחיר, בין אם בדרך של העלאת המס המוטל עליהם ובין אם בדרך של צמצום השירותים שהם מקבלים מן המדינה.

עלויות חקיקה פרט לעלות ההלכה החדשה הנובעת מהיווצרותה של פירצה ברשת המס, קיימת עלות נוספת שאין להמעיט בחשיבותה, והיא עלות הליך החקיקה. קיימת שורה ארוכה של בעיות בוערות בתחום מערכת המס בישראל, כגון קביעת תחולת המס של מדינת ישראל (קיימת כוונה לעבור למיסוי על בסיס פרסונלי), מיסוי שוק ההון, התאמת מערכת המס לתהליך הגלובליזציה ולצורך הגובר בהרמוניה עם שיטות מס זרות ולתחרות עם מדינות אחרות על השקעות, ועוד.

שינוי שיטת מיסוי שותפויות אינה אחת מהן. ראיה לכך ניתן למצוא בדו"ח ועדת בן בסט שכלל אינו מזכיר סוגיה זו. הגישה המצרפית עשויה להיות טובה יותר, או פחות, מגישת היישות, אולם הגישה הקיימת (המצרפית) מעניקה טיפול שהוא, לכל הפחות, מניח את הדעת. עדיף להשקיע את מאמצי החקיקה האדירים שיידרשו להכשרתה של גישת היישות, במקומות בהם הם נחוצים יותר.

הניסיון האמריקאי פסק הדין מציין את הניסיון האמריקאי. שם בוצע מעבר דומה מהגישה המצרפית אל גישת היישות, כאשר היוזמה לשינוי באה מהפסיקה, והמחוקק האמריקאי "מצא צורך להשלים את פרטי ההסדר".

בית המשפט העליון מניח כי הצורך של המחוקק האמריקאי להשלים את פרטי ההסדר נבע מפער משמעותי בין מיסוי הון למיסוי פירות, וקבע, בטעות, כי "במישור זה המצב בישראל שונה". ראשית, הצורך בהשלמת ההסדר בחקיקה נובע בראש ובראשונה מהצורך להתאים את הבסיס ("המחיר המקורי") של השותף ב"חלקו בשותפות".

כיוון ששותפות ממוסה באופן שונה מחברה בע"מ, נוצר צורך להתאים את הבסיס של השותף במהלך חיי השותפות בגין שורה ארוכה של מקרים, כגון תרומת כסף או נכס לשותפות על ידי שותף, ערבות להלוואות של שותפות, משיכת מזומנים או נכסים מהשותפות, ועוד. צורך זה בהתאמה, קיים במידה זהה גם בישראל.

שנית, ההבחנה בין מיסוי פירותי להוני בישראל משמעותית, לפחות, כמו בארצות הברית. בית המשפט הלך שולל מן הסתם בבוחנו את שיעורי המס, שהם זהים, אך התעלם מהפטורים הנרחבים הניתנים בישראל לרווחי הון. בנוסף, בניגוד לקביעת פסק הדין, המגמה השלטת בעולם (ובישראל, אם יאומץ דו"ח ועדת בן בסט או חקיקה דומה לו) היא של הפחתת שעורי המס על רווח הון, לעומת שיעורי המס על הכנסה פירותית. זאת מטעמים של יעילות כלכלית, ותחרות על השקעות בין מדינות המתבטאת, בין השאר, בהפחתת שעורי המס על רווח הון.

לסיכום, כדאי לרענן, או לרכוש, ידע במיסוי שותפויות על פי הדין האמריקאי, אך ייתכן שיש טעם להמתין תחילה להכרעת בית המשפט העליון בבקשת המדינה לדיון נוסף.

ד"ר יורם מרגליות הינו מרצה מן המניין במרכז הבינתחומי בהרצליה. מומחה בתחום דיני מיסים ורווחה חברתית. המאמר נכתב במסגרת שיתוף פעולה ייחודי בין בית ספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה ו-TheMarker.com. במסגרת זאת פועלת מערכת עיתון משפטי, "חידושים במשפט", שהנה סדנה אקדמית המשלבת מחקר משפטי עם כתיבה בינתחומית. עורך: נעם שר. סגן עורך: ארז שחם. כל המידע הנכלל במאמר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, ואינו בגדר חוות דעת או ייעוץ משפטי מוסמך. על המשתמש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על המאמר. המחברים והמערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ו/או המשתמשים באתר.

כתבות מומלצות

נתניה פרוייקט גינדי

חשבתם שהדירות בישראל יקרות? חכו ל"מס מגדלים" של 20 אלף שקל לדירה

שכונת הדר בחיפה

"אפסיד 400 שקל בחודש למשך עשור, אבל זה יתאזן": המשקיעים החדשים בנדל"ן

RUSSIA EV CHARGERS

שוד הנחושת: מה קרה ל-7,000 טונות של המתכת - ולמה זה צריך להדאיג אותנו

ג'ניפר דודנה

התגלית שלה שינתה את העולם. איך צריך להשתמש בה?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אילוסטרציה קולג' סטודנטים

מה היא הדרך להשיג חיים טובים? הנוסחה שמזעזעת את הצעירים

בית למכירה

המתווכת מצאה קונה שמוכן לשלם יותר - והרגיזה את בעלת הדירה: "קילקלתי לה את התוכניות"