MP3 - יחסי אהבה-שנאה? - חלק ב'

חברות התקליטים הבינו שאם אי אפשר לנצח - מצטרפים

ענבר בן ציון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ענבר בן ציון

חלק ב' חברות רבות, בעיקר חברות היי-טק, נחשפות ל"פגעי" ה-MP3 בפעולותיהן עצמן, בשירותים שהן מספקות באמצעות אתרי האינטרנט שלהן, ואף בפעולות עובדי החברה: שמירת קבצי ה-MP3 עצמם על שרתי החברה והעברתם באמצעות הדואר האלקטרוני יוצרות עומס על שרתי החברה ואף עלולות לחשוף את החברה לאחריות משפטית כמפרה ישירה או עקיפה של זכויות יוצרים.

אתר האינטרנט הידוע MP3.com, המאוגד כחברה ונסחר בנאסד"ק (סימול: MPPP), איבד 21% מערכו ביום בו ניתנה הפסיקה הראשונה נגדו בתביעת איגוד חברות התקליטים הגדולות בארה"ב, RIAA, בגין הפרת זכויות יוצרים ישירה וכן בגין סיוע להפרת זכויות יוצרים. MP3.com הציע לגולשים, בין השאר, שירותי ארכיון, בו היו יכולים לשמור קבצי מוסיקה שרכשו בכסף.

הרעיון היה יפה: לאפשר לכל אדם לאחסן על הרשת את אוסף התקליטורים שלו, על מנת שיוכל להאזין להם מכל מקום בעולם. טרם פסיקת ביהמ"ש הגיעו וורנר מיוזיק ו-BMG לפשרה עם MP3.com למתן רשיונות שימוש בתשלום לחברה. למרות שתנאי הפשרה נותרו חסויים, ההערכות מדברות על הכנסות צפויות של כ-11 מיליון דולר לשנה לחברות התקליטים.

פשרות הושגו גם עם Sony Music Entertainment ,EMI ויוניברסל, כשלאחרונה הסכימה MP3.com לשלם 53.4 מיליון דולר עבור זכויות השימוש בכל קטלוג המוסיקה. יומיים לאחר הפשרה עם יוניברסל הוגשה תביעה ייצוגית כנגד MP3.com על ידי Unity Entertainment ואחרים, ונראה שהסוף עוד רחוק.
כמו נאפסטר מקרה מתוקשר לא פחות, שבו התקבלה החלטה תקדימית, הוא כמובן התביעה כנגד תוכנת החלפות הקבצים נאפסטר בבתי המשפט הפדראליים בקליפורניה: כמו את MP3.com, גם את נאפסטר תבע ה-RIAA, הפעם בגין הפרה עקיפה של זכויות יוצרים, שכן נאפסטר אינה מאחסנת את קבצי המוסיקה על השרתים שלה, אלא מספקת שירותי "תיווך" לגולשים המעוניינים להחליף ביניהם קבצים. ב-27.7.2000 נתן בית המשפט צו מניעה זמני ל-RIAA כנגד נאפסטר, החל מיום המחרת - החלטה שהיתה אמורה לסגור את האתר.

נאפסטר כמובן מיהרה להגיב, ותשע שעות לפני ירידת האתר ביטל ביהמ"ש לערעורים את החלטת ביהמ"ש המחוזי. הצדדים הגישו טיעונים בכתב, והדיון שנערך בראשית אוקטובר ניתן לצפייה באורך מלא באינטרנט.

ביהמ"ש לערעורים של קליפורניה החליט השבוע כי נאפסטר היתה רשלנית ותרמה באופן אפקטיווי להפרת זכויות יוצרים על ידי הגולשים, וחייב אותה למנוע את הפרת זכויות היוצרים. הדבר גרר גל מחאות נרחב על ידי ציבור הגולשים בכל העולם, שאף הפילו את אתר האינטרנט של בית המשפט לאות מחאה. על החלטה זו ניתן יהיה לערער לבית המשפט העליון של ארה"ב רק בשאלות חוקתיות.
אין הכרח לרווח דיני זכויות היוצרים בישראל מכירים אף הם בהפרה עקיפה של זכויות יוצרים, במקרים שהמשותף לכולם הוא שנפגעת בהם זכות היוצר להפיק רווחים מיצירתו. מספיק שהמפר העקיף מפיץ את היצירות המפרות "במידה שיש בה כדי להזיק לבעל זכויות היוצרים", ואין הכרח שהמפר יפיק רווח מההפרה.

אולם הדרישה בדין היא כי בעת שנעשתה ההפרה, ידע המפר, או שעצם את עיניו מלדעת, כי היצירה המופצת היא עותק מפר, או שבמידה שהיה נעשה בישראל, היה העותק נחשב כמפר את זכויות היוצרים.

במידה שהפרה, ואפילו עקיפה, נעשתה ביודעין, הרי שהיא אף עבירה פלילית, שעונשה עד 3 שנות מאסר וקנס היכול להגיע עד 1,050,000 שקל. על פי הדין הישראלי, MP3.com ונאפסטר היו בבעיה גם מעצם החזקתן בעותקים מפרים.

הדין בישראל מאפשר לבעל זכויות היוצרים לקבל חזקה על כל עותק מפר של יצירתו באמצעות צווי מניעה ותפיסה (בארץ עשו בכך שימוש בעיקר חברות התקליטים וחברות תוכנה, באמצעות ארגון BSA), ובמסגרת זו הם יהיו רשאים גם לתפוס את המכשור והאמצעים המשמשים ליצירת עותקים מפרים. בהקשר שלנו נראה שהכוונה היא לתוכנה ולחומרה המשמשות ליצירת קבצי ה-MP3.

אחריות תאגידים להפרה של זכויות יוצרים היא גם אחריותם האישית של המנהלים בתאגיד (אם כי לא של בעלי המניות). בארה"ב מוכרת היטב אחריותם של מסייעים להפרת זכויות יוצרים, כמו גם אחריותם השילוחית של מנהלים בתאגיד למעשי עובדיהם המפרים זכויות יוצרים, שהתפתחה מהדוקטרינות המקבילות בדיני נזיקין.
התאגיד אחראי, גם בישראל כמו בארה"ב כך גם בישראל, להערכתי, עלולים תאגידים ומנהליהם להימצא אחראים למעשי עובדיהם המפרים זכויות יוצרים באמצעות יצירת והחזקת קבצי MP3 (ובהקשר זה מן הראוי להזכיר כי כל פעולה של שמירת עותק הקובץ, ולו רק בזיכרון ה-Cash של המחשב, נחשבת באופן תיאורטי להעתקה).

לעניין זה מן הראוי שאסייג את האמור לעיל, ואזכיר כי אחריות מנהלים ותאגידים למעשי עובדיהם מוגבלת למעשים שאושרו או הורשו להיעשות על ידי התאגיד, או מעשים הנעשים על ידי העובדים כחלק מעבודתם, ועל כן ייתכן בהחלט שתאגיד שאין עיסוקיו דומים לעיסוקי נאפסטר או MP3.com, וקיימת בו מדיניות ברורה האוסרת שמירה והחלפה של קבצי MP3 המפרים זכויות יוצרים - לא יימצא אחראי.

קורבן ראשון של הבעייתיות המשפטית שמעוררת טכנולוגיית ה-MP3 היתה לאחרונה חברת Musicmaker.com, שלאחר צניחה של מניותיה מרמה של כ-281 דולר ביום ה-IPO לשפל של מעט פחות מ-3 דולרים בינואר 2001, הכריזה כי אינה מצליחה למצוא רוכש לחברה, ועל כן היא מתחילה בהליכי פירוק.

האירוניה טמונה בכך שדווקא היא היתה זו שניסתה ללכת יד ביד עם חברות התקליטים, ולהשיג רשיונות להפצת המוסיקה בפורמט MP3 באינטרנט, אך נכשלה בנסיונותיה להשיג את הסכמי ההפצה, ועל כן התמוטטה.

ומה הלאה? חברות התקליטים הבינו שאם אי אפשר ללכת נגדם, יש להצטרף אליהם. הן מנסות להתעדכן ולאפשר לגולשים להוריד שירים בתשלום באינטרנט (NMC, למשל). חדשות לבקרים צצים אתרי אינטרנט של יוצרים עצמאים, המאפשרים שימוש במוסיקה שלהם ללא תשלום כלל.
חידושים בעולם התוכנה בה בעת, גם בעולם התוכנה כבר קיימים חידושים: מצד אחד נראה כי שימוש ב-MP3 כבר לא יהיה בחינם, וזאת על מנת לאפשר לחברות לשלם לבעלי הזכויות בעבור ההמרה וההעתקות (מכון פרונהאפר הגרמני, בעל עיקר הזכויות בפורמט MP3, נערך לדרישת תמלוגים ממפיצים, מתכנתים, אתרי אינטרנט וכו' בגין השימוש בפורמט).

מצד שני, כבר כעת צצים ועולים פורמטים חדשים, המיועדים לאפשר "סגירה" של הקבצים המכווצים, כך שלא ניתן יהיה לשנותם, ו"חסימה" בפני העתקות בלתי מורשות. מאחוריהם עומדות חברות "קטנות" דוגמת מיקרוסופט ~10003604-MRQ~ (פורמט WMA), סוני (פורמט ATRAC), חברות התקליטים התומכות ב-AAC ועוד.

בתגובה לכוונות MPEG ומכון פרונהאפר לדרוש תשלום על השימוש ב-MP3, קם ועלה לאחרונה מפתח עצמאי בשם כריסטופר מונטגומרי, העומד בראש פרויקט OGG Vorbis. מונטגומרי וחבריו, כדוגמת הדוגלים בלינוקס, גם מעייניהם מצויים עדיין בתחומי הפילנתרופיה: קוד פתוח, חופש ביטוי לכולם, טובת הכלל וכיוצ"ב - מלים הנשמעות כמעט גסות למשקיעי דור ה-Show Me The Money וה-Time to Market. הם מבטיחים להיות נושאי הדגל החדשים של תרבות החינם של האינטרנט.

עו"ד ענבר בן ציון ממשרד זיסמן אהרוני גייר ושות' מתמחה בתחום ההיי-טק והקניין הרוחני. כל המידע הנכלל במאמר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, ואינו בגדר חוות דעת או ייעוץ משפטי מוסמך. על המשתמש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על המאמר. המחברים והמערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ו/או המשתמשים באתר.

כתבות מומלצות

נתניה פרוייקט גינדי

חשבתם שהדירות בישראל יקרות? חכו ל"מס מגדלים" של 20 אלף שקל לדירה

שכונת הדר בחיפה

"אפסיד 400 שקל בחודש למשך עשור, אבל זה יתאזן": המשקיעים החדשים בנדל"ן

RUSSIA EV CHARGERS

שוד הנחושת: מה קרה ל-7,000 טונות של המתכת - ולמה זה צריך להדאיג אותנו

ג'ניפר דודנה

התגלית שלה שינתה את העולם. איך צריך להשתמש בה?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אילוסטרציה קולג' סטודנטים

מה היא הדרך להשיג חיים טובים? הנוסחה שמזעזעת את הצעירים

בית למכירה

המתווכת מצאה קונה שמוכן לשלם יותר - והרגיזה את בעלת הדירה: "קילקלתי לה את התוכניות"