נהג המונית הופתע מחיוב של 17 שקל בחודש - זה נגמר בפיצוי של 55 מיליון
לפני שנה וחצי התקבלה תביעה ייצוגית נגד קבוצת פמה על כך שלא גילתה ללקוחותיה את העלות הממשית של האשראי שלקחו לרכישת כלי רכב ■ אחרי שהצדדים חזרו בהם מערעור לעליון על פסק הדין, במאי הקרוב יקבלו עשרות אלפי לקוחות פיצוי משמעותי
משה רון, נהג מונית, לקח ב–2013 הלוואה של 81 אלף שקל (חלקה הלוואת גישור) מחברת פמה סוכנויות, לשם רכישת מונית. כל חודש הוא שם לב שמלבד הריבית, מחייבים אותו גם ב–17 שקל "דמי גבייה".
בשיחה עם TheMarker, סיפר רון שהחיוב עורר את חשדו ובאחת הנסיעות במונית סיפר על כך לעו"ד שלקח כנוסע. מהשיחה הבין רון שיש לו עילה לתביעה. הוא פנה לעו"ד בן ציון רזניק ממשרד רזניק־רשף, אשר ייצג אותו בתביעה ייצוגית שהוגשה ב–2013 נגד פמה סוכנויות. בשנים שלאחר מכן הוגשו שלוש תביעות נוספות באמצעות רזניק, נגד פמה אשראי לרכב, פמה ליסינג ופמה מימון. ארבעת התביעות אוחדו.
הטענה בתביעות הייתה שחברי הקבוצה לוו כספים מפמה לצורך רכישת כלי רכב מבלי שהוצגה להם העלות הממשית של האשראי. בנוסף, נטען כי העמלות שנגבו הן ריבית לכל דבר, והכינויים שלהן — "עמלת גבייה" ו"עמלת הקמה" — נועדו להסוות זאת, ולכן יש כאן גם הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן.
בנובמבר 2019 התקבלה התביעה ונקבע כי פמה לא הציגה בחוזי ההלוואה את שיעור העלות הממשית של האשראי. לאחר שהצדדים חזרו בהם מערעור לעליון, קיבל אתמול רון הודעת SMS שבישרה לו שהוא זכאי לתשלום של 1,133 שקל — שייכנס במאי לחשבון הבנק שלו.
כמו רון, מקבלים בימים אלה עוד עשרות אלפי לקוחות של פמה, הודעות דומות על החזרים שנעים בין 2,000–1,000 שקל לכל אחד. הזכאים לפיצוי הם אנשים פרטיים שלקחו הלוואות בשבע השנים שקדמו להגשת הבקשות לתביעה הייצוגית. מדובר בפיצוי יוצא דופן בגובהו ביחס לתביעות ייצוגיות. ההחזר הכולל מוערך בסכום של כ–55 מיליון שקל.
- "בשוק הרכב יצאו מההלם, מכוניות נמכרות היום בלי לפתוח סוכנויות"
- פיצוי נדיר: עשרות אלפי נהגים שלקחו הלוואה לרכישת רכב יקבלו 1,500-1,000 שקל
לפי אתר האינטרנט של פמה, היא החברה המובילה בישראל למימון רכב, ובמהלך 26 שנות פעילותה העמידה מעל 160 אלף הלוואות לרכישת רכב בסכום מצטבר של יותר מ–7 מיליארד שקל. כל אחד מהתובעים לקח הלוואות מפמה לרכישת כלי רכב, ונגבתה ממנו עמלת הקמה בסך 1,330–980 שקל, ששולמה פעם אחת בעת מתן ההלוואה; וכן דמי גבייה חודשיים בסכום קבוע (17–14 שקל) ששולמו לצד ההחזר החודשי של ההלוואה.
"ריבית מוסווית"
בפסק הדין שקיבל את התביעה ב–2019, קבעה השופטת שושנה אלמגור מבית המשפט המחוזי בתל אביב, כי פמה לא גילתה ללווים את העלות הממשית של האשראי. "הם סברו כי שיעור הריבית, כפי שהוצגה להם, הוא סביר וייתכן שבכלל לא בחנו הלוואות אחרות. חברי הקבוצה הוטעו באשר לעלותו של האשראי בפועל, שהיה גבוה יותר עקב גביית העמלות", כתבה.
השופטת ציינה כי מאחר שדמי הגבייה ועמלת ההקמה הם "תוספת", היה צריך להביאם בחשבון בהצגת שיעור העלות הממשית של האשראי שחובה על פי חוק לגלות ללווה — ולכן פמה הפרה חובה זו שבחוק. בנוסף, היא קבעה שמדובר בהטעיה שכן זוהי ריבית מוסווית.
השופטת ציינה בפסק הדין כי מדובר בתביעות "שפרצו דרך והביאו לדיון בסוגיה שטרם נדונה ומשליכה על מאות אלפי עסקות מאותו סוג המתבצעות במשק. הגשתן הצמיחה תועלת מרובה לחברי הקבוצה וחשיבותן הציבורית ברורה וגדולה במיוחד".
שני הצדדים ערערו לבית המשפט העליון על פסק הדין. קבוצת פמה טענה שאין לחייבה בהחזר, והתובעים טענו שבית המשפט טעה כאשר קבע שמהחזרי העמלות ההקמה יקוזז לכל לווה סכום של 500 שקל שלא יוחזר. בינואר השנה, בהמלצת בית המשפט העליון, הם חזרו בהם מהערעורים, והוסכם שמסך ההחזר לחברי הקבוצות המיוצגות יופחת חמישה מיליון שקל.
ארבעת התובעים — משה רון, רוני עזיז, לירון כהן, ומינה איוונובה־עווד, קיבלו יחדיו 650 אלף שקל, לפי חלוקה שקבעה השופטת. ייתכן כי לאחר שייעשו החישובים המדויקים של ההחזר — יקבלו סכום נוסף. רזניק יקבל 15%–20% מסכום ההחזר.
ביולי 2018 אושרה תביעה ייצוגית נוספת נגד מימון ישיר, שעוסקת אף היא בהטעיה לגבי עלות האשראי בהלוואות חוץ בנקאיות. התביעה הוגשה באמצעות עורכי הדין רזניק ואלרן שפירא בר־אור, והיא נמצאת בהליכי ערעור לעליון. בנוסף, הוגשו באמצעות רזניק שתי תביעות נגד אלבר קרדיט — שנמצאות בהליכי גישור.
באוגוסט 2019 הוכנסו שינויים ב"חוק אשראי הוגן", לפיו חברות המימון יכולות לגבות עד 500 שקל על הוצאות תפעוליות כמו עלות הקמה. בשנים האחרונות נוהגות חברות המימון להציג את העלות הממשית של האשראי, כך שתביעה נגדן היא כעת מורכבת יותר.