ניגוד עניינים - שאלה של תודעה - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ניגוד עניינים - שאלה של תודעה

תגובות

>> מה משותף לשופט יורם דנציגר, לעו"ד רלי לשם, לשופט בדימוס ישי לויט, לעו"ד רובי בכר ובאחרונה גם לשופט יהודה זפט ולבוררת גבריאלה לוי דה-ליאו? נגד השישה ועוד רבים וטובים כמותם נטען בהקשר זה או אחר כי הם מצויים במצב של ניגוד עניינים. בטענת ניגוד העניינים נעשה שימוש במקרים רבים ללא אבחנה, משום שעצם אזכור המושג מיד מטיל דופי ויוצר עננה סביב שופט, פרקליט, בורר או בעל תפקיד בכיר. רבים המקרים שבהם טענת ניגוד העניינים נטענת לשם קבלת הכותרת ותו לא.

מצבי ניגוד אינטרסים מערבים שני מניעים שעמם נדרש עורך הדין להתמודד: אחריות מקצועית ואינטרס אישי. לרוב יכולים האחריות המקצועית והאינטרס האישי להביא לתוצאות מתואמות, אולם לעתים נוצר קונפליקט. לדוגמה, לעורכי דין המקבלים שכר גבוה יותר ככל שההליכים שהם מטפלים בהם נמשכים זמן רב יותר יש אינטרס בכך שההליך יימשך עוד ועוד. האם נאמר כי בכל מקרה שבו מחויב לקוח על ידי פרקליטו בהתאם לשעות העבודה מצוי עורך הדין בניגוד עניינים?

הפסיכולוגיה של ניגוד עניינים משקיפה על העניין בדרך שונה מהאופן שבו רואים אותו כלכלנים ומשפטנים. ברוב המקרים ניגוד העניינים אינו מצב תודעתי: עורך הדין או השופט אינם מודעים לכך שמתקיים מצב כזה. לעומת זאת, ניתן להבחין במקרים רבים שבהם דווקא מי שמעלה את הטענה מצוי ב"ניגוד עניינים".

ניגוד עניינים משפטי מחייב מודעות של מי שמפנים כלפיו את הטענה לכך שהוא מצוי במצב האסור, אולם השאלה המעניינת יותר היא מהי התודעה של מי שמעלה את הטענה. האם ידע או יכול היה לדעת על ניגוד העניינים במהלך מתן השירות או ההליך המשפטי?

חשוב לבחון מתי גילה לראשונה הצד הטוען לניגוד עניינים את המידע על כך. לרוב מתגלה כי המידע נאסף או התגלה בעיצומו של המשפט או במהלכו של השירות המשפטי, אך הטוען לא עשה בו שימוש שכן הכין אותו כמלכודת לסוף ההליך, כדי לבחון אם כדאי לחבוט בשופט או בעורך הדין הבורר. למעשה, דווקא בעל דין השומר בכובעו שפנים בזמן הליך משפטי פועל במצב תודעתי של ניגוד עניינים - בין חובתו לנהוג בתום לב לבין רצונו לנצח בהליך ויהי מה.

ברוח זו פעל בשבוע שעבר בית המשפט העליון מפי השופט אליקים רובינשטיין. רובינשטיין מתח ביקורת על חברת צ'רלטון שניסתה להביא לביטולו של פסק הבוררת לוי דה-ליאו, אשר חייבה את צ'רלטון בתשלום תגמולים להתאחדות לכדורגל.

לפחות בכל הקשור לטענות ניגוד עניינים כנגד בוררים, נראה כי בית המשפט העליון צעד בדרך שמתווה תובנת הפסיכולוגיה. ככל שבתי המשפט יבדקו מהו המצב התודעתי של כל הצדדים המשתתפים במשחק ניגוד העניינים, כך יימנע המצב שבו ניגוד עניינים אמיתי שיש לטפל בו יטבע בים המקרים שבהם מועלית טענה זו לשווא.

-

הכותב הוא דוקטור בתחום הפסיכולוגיה של קבלת ההחלטות ועורך דין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#