האם ניסנקורן יממש את הבטחתו לא לדחות את רפורמת המשפטים האזרחיים?

בינואר אמורה להיכנס לתוקף רפורמה שנועדה לשנות את האופן שבו מתנהלים המשפטים האזרחיים בישראל ■ למרות התנגדות לשכת עורכי הדין, שר המשפטים, אבי ניסנקורן, הודיע שלא יהיו דחיות נוספות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אבי ניסנקורן
אבי ניסנקורןצילום: אוהד צויגנברג

בעוד חודשיים אמורות להיכנס לתוקפן תקנות סדר הדין האזרחי החדשות. הרפורמה בתקנות היא שינוי מוחלט ודרמטי של תפיסת ההפעלה של בתי המשפט האזרחיים בישראל. זו רפורמה שעובדים עליה כבר שנים.

היא כה דרמטית, עד שלקח לשרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, ארבע שנים להוציא אותה לדרך — אבל דקה לפני סבב הבחירות הראשון ב–2019 דחתה את כניסתן. זה קרה אחרי ששוכנעה כי עורכי הדין אינם ערוכים לרפורמה. השר שהחליף אותה, אמיר אוחנה, נתן לעורכי הדין דחייה נוספת, רגע לפני הבחירות האחרונות.

שר המשפטים, אבי ניסנקורן, משתדל לנצל כל יום במשרד במטרה לקבוע עובדות בשטח. במסיבת עיתונאים שנערכה באחרונה הוא הכריז על דחייה אחרונה בהחלט בכניסת התקנות לתוקף. המועד הסופי הוא תחילת ינואר 2021. כמה סופי? מצד אחד, ניסנקורן נחוש לא לתת דחייה נוספת. מהצד האחר, זה גם מה שאמרו קודמיו עד שהמציאות טפחה על פניהם. הלחץ לדחות מגיע מכיוונו של יו"ר לשכת עורכי הדין, אבי חימי. חימי הוא פליליסט, אבל יודע בדיוק מה כואב לצאן מרעיתו, והתקנות כואבות להם.

חימי ירש את התקנות מקודמו, אפי נוה. נוה נתן את ידו לנוסח הרפורמה. חימי טוען מעל כל במה שהנוסח גרוע ומזיק לציבור המתדיינים בישראל, אבל חימי כלוא בין הפטיש לסדן. מצד אחד, הוא מעוניין לשמר יחסים תקינים עם ניסנקורן ועם מערכת בתי המשפט ואינו רוצה להצטרף לפורעים שמאיימים על מערכת בתי המשפט. מהצד האחר, הוא נחוש לבלום את התקנות החדשות.

אפי נווהצילום: מוטי מילרוד

הקלפים של חימי

לחימי יש קלפים מול ניסנקורן. השר למשל יזדקק לתמיכה של חימי כאשר יגיע רגע האמת וניסנקורן ירצה למנות פרקליט מדינה. בוועדה לאיתור פרקליט המדינה יש נציגה של לשכת עורכי הדין, עו"ד רחל תורן, בת־שיח של חימי. לשכת עורכי הדין הצליחה כבר להכניס לא מעט תיקונים לנוסח תקנות סדר הדין האזרחי האחרון.

במשך כשנה עבדה ועדה שמינה השר הזמני אוחנה על בחינת תיקונים נדרשים. שחקן דומיננטי בוועדה היה שופט בית המשפט העליון יצחק עמית, שעומד גם בראש הוועדה המייעצת לנושא סדר הדין האזרחי ליד שר המשפטים. עמית ניסה להגביל את כמות התיקונים שיוכנסו לתקנות, אבל בסופו של דבר קיבלה הוועדה עשרות רבות של תיקונים. בלשכת עורכי הדין, שהיתה מיוצגת בוועדה הזו על ידי עוה"ד דוד פורר ושמעון כץ, טוענים כי זו ההוכחה הניצחת לבעייתיות של התקנות החדשות.

לכאורה, הגל השני של הקורונה היה יכול להיות הזדמנות מצוינת עבור ניסנקורן להעניק ללשכת עורכי הדין דחייה נוספת. כך למשל, באחרונה הודיע השר על השעיה לחצי שנה של האגרה המוטלת על כל בקשה שמוגשת בתיקים אזרחיים. זו הקלה פעוטה. ניסנקורן נימק את ההחלטה ברצון להקל על עורכי דין ומתדיינים על רקע משבר הקורונה. קורונה היא תרוץ טוב לכל דבר, אבל ההקלה הזאת רחוקה מלספק את הלשכה.

אבי חימי (מימין) ואמיר אוחנהצילום: גיל אליהו

דווקא הכאוס הפוליטי עשוי לשרת את לשכת עורכי הדין. באחרונה פועלים אנשי הלשכה בכנסת לטרפד את קידום התקנות על ידי העברתן למסלול של חקיקה. בבסיסו, הרעיון הזה נכון. ברוב המדינות המתקדמות בעולם מעוגנת שיטת ההפעלה של בתי המשפט בחוק ולא בתקנות, בטח לא בתקנות שיכולות להשתנות בהינף קולמוס של שר המשפטים — ללא צורך אפילו באישור של ועדת החוקה של הכנסת.

כמובן שהעברת הרפורמה לפסים של חקיקה תתקע אותה לשנים רבות. בליכוד יש מי שמוכן להרים את הכפפה. לא מאהבת סדר הדין האזרחי כמובן, אלא כדי לזכות בנקודות על בלימת מהלך של כחול לבן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker