לבייב יידרש להגיע לישראל? הכנ"ר מתנגד לערוך חקירה בשיחת וידאו

לב לבייב אמור להיחקר ביום ראשון הבא על תצהיר שהגיש בתיק פשיטת הרגל של בנו שלום, וביקש להעיד באמצעות היוועדות חזותית ■ קיים חשש כי לבייב נמנע ממעצר בפרשת הברחת יהלומים

אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
לב לבייב
אפרת נוימן

נציג כונס הנכסים הרשמי (כנ"ר) מתנגד לבקשה של לב לבייב לקבל פטור מהתייצבות פיסית בישראל, לחקירה על תצהיר שנתן בתיק פשיטת הרגל של בנו שלום לבייב.

"הכנ"ר אינו מקל ראש במשבר הקורונה ובזהירות המתבקשת שבה יש לנקוט, ואולם לא מצא נימוק משכנע המצדיק עדות באמצעות היוועדות חזותית ואשר עולה בקנה אחד עם הוראות הדין" נכתב בעמדה, שהוגשה על ידי עו"ד אילון מנשה. "לדעת הכנ"ר, המבקש הינו עד מרכזי, מהותי וחיוני בדיון הצפוי להתקיים ב-8 בנובמבר. זאת נוכח הטענות המהותיות שאותם העלה בתגובותיו והמסמכים השונים שצורפו על ידו".

ביולי 2019 הכריז בית המשפט על שלום לבייב פושט רגל, עקב חובות של כמעט מיליון שקל לבנק לאומי ואחרים. הנאמן שמונה, עו"ד ערן קאופמן, ביקש למכור את הווילה הרשומה על שמו של שלום בסביון לטובת החזר חובות לנושים. לב לבייב רכש את הווילה ב-2015 עבור בנו ורעייתו מארנון (נוני) מוזס, בעל השליטה ב"ידיעות אחרונות", תמורת 10.5 מיליון שקל. 

החוב הוא זניח ביחס לשווי הווילה. לבייב האב מתנגד למכירת הווילה וטוען לזכויות בנכס, ואף הגיש תצהיר שעליו הוא צריך להיחקר. בשבוע שעבר הוא ביקש, על רקע מגפת הקורונה, שלא להגיע לישראל אלא להעיד באמצעות היוועדות חזותית (דיון משפטי באמצעות שיחת וידאו). "אבי החייב הוא תושב רוסיה, מתגורר בחו"ל דרך קבע, ואינו צפוי להגיע לישראל בתקופה הקרובה, בפרט כאשר משבר הקורונה הפוקד את העולם מחייב נקיטת משנה זהירות וצמצום משמעותי של תנועה וטיסות ומעבר בין מדינות", נכתב בבקשה שלו.

הנאמן לנכסיו של שלום לבייב טען מנגד כי מדובר בתירוץ בשל החקירה שמתנהלת נגד לב לבייב בישראל בפרשת הברחת יהלומים, והחשש כי ייעצר לחקירה. לב לבייב השיב כי אלה טענות סרק. 

גם אם הבקשה לא תאושר – ונראה כי יש סיכוי גבוה שכך יהיה – סביר כי תאושר דחייה של הדיון בשל הצורך בבידוד עם הגעתו של לב לבייב לישראל מרוסיה. גם עו"ד מנשה כתב כי אם הבקשה של לב לבייב תידחה, יש לשקול דחייה קצרה של הדיון לאור הצורך בבידוד.

התנאים שבית המשפט שוקל כשהוא נדרש לאשר בקשה לגביית עדות בדרך של היוועדות חזותית הם אם הבקשה הוגשה בתום לב; אם העדות רלוונטית לבירור התביעה בישראל; ואם קיימת סיבה טובה למתן עדות באמצעות שיחת וידאו. חוסר תום לב מתקיים כשעד או צד להליך מבקש להעיד באמצעות שיחת וידאו מחו"ל כדי להתחמק מאימת הדין בישראל או כדי להימנע מחקירה משטרתית ומעצר. הפסיקה הכירה בטעמים שונים כ"סיבה טובה" לקיום חקירת עדים בשיחת וידאו - בהם מצבם הבריאותי של העדים, המצב הביטחוני בישראל בעת מתן העדות, וכן נסיבות אישיות של עדים.

בשבוע שעבר ניתנה החלטה בסכסוך שבין חברה צרפתית וישראלי שהיה המפיץ שלה, שבו ביקשה החברה לאפשר חקירה של עדים מצרפת בהיוועדות חזותית בשל הקורונה וההגבלות על נסיעות. השופטת הלית סילש דחתה את הבקשה וכתבה בהחלטה כי אינה מתעלמת מקיום המגפה, השלכותיה על קיום הטיסה והצורך בבידוד, אך גם לא ניתן להתעלם מהעובדה כי "אין חקירתו של עד המצוי באולם בית המשפט, כחקירתו במשרד בא כוחו המצוי אלפי קילומטר משם". עם זאת, היא דחתה את מועד הדיון שהיה אמור להתקיים בשבוע שעבר, לפברואר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker