התנועה לחופש המידע וכלי תקשורת דורשים מהממשלה לחשוף את דיוני הקורונה

התנועה, עיתון הארץ וכלי תקשורת נוספים, עתרו לבית המשפט נגד החלטת הממשלה לסווג את הפרוטוקולים כסודיים ביותר - ובכך לאפשר לעיין בהם רק בעוד 30 שנה

ביני אשכנזי
ביני אשכנזי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פלדמן (מימין) בדיון בנושא משבר הקורונה שערך בשבוע שעבר ראש הממשלה, בנימין נתניהו
דיון בקבינט הקורונה צילום: עמוס בן גרשום / לע

איך התקבלו החלטות הממשלה בנוגע להתמודדות עם נגיף הקורונה, מה היו השיקולים שעמדו מאחורי ההחלטות ועל איזה בסיס נתונים הן התקבלו? הממשלה מעוניינת שנדע זאת רק עוד 30 שנה, אבל בעתירה שהוגשה אתמול (ב') דורשים לחשוף את הפרטים מיידית.

את העתירה הגישו לבית המשפט המחוזי בירושלים התנועה לחופש המידע, עיתון הארץ וגופי תקשורת נוספים, וכן  עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם. היא התבססה על  לפי חוק חופש המידע, ומטרתה לחשוף לציבור את הפרוטוקולים המלאים מישיבות הממשלה בעניין התמודדות עם נגיף הקורונה, ואת חומרי הרקע העובדתיים שעל בסיסם מתקבלות ההחלטות בנושא.

עד כה סירבה הממשלה לפניות לקבלת החומרים בטענה שהם מסווגים כ"סודיים ביותר", ולכן יש לסגור אותם בארכיון המדינה – ולאפשר לציבור לעיין בהם רק לאחר 30 שנה.

בעתירה נכתב כי "אין כל הצדקה לאי חשיפת תהליכי קבלת ההחלטות בנוגע למשבר הקורונה. להפך: אם במלחמה חיוני לעתים להסתיר מידע כדי לנצח את האויב, הרי שבמאבק במחלה חיוני לחשוף מידע כדי לנצח את ה'אויב' – הנגיף".

עוד טוענים העותרים כי לא רק שהמידע המבוקש חיוני לציבור, "אלא שהסתרתו מפניו מהווה פגיעה של ממש בבריאות הציבור, בכלכלה הישראלית ובמשטר הדמוקרטי. בהיעדר מידע ונתונים על החלטות הממשלה ואופן קבלתן, נפגע באופן משמעותי אמון הציבור במוסדות השלטון ובהחלטותיו, בהיעדר אמון – נשמט הבסיס לקיומו של משטר דמוקרטי, ונשחק שיתוף הפעולה האזרחי שמהווה תנאי הכרחי להצלחת המאמץ הלאומי לבלימת המגפה".

עו"ד רחלי אדרי, מנכ"לית התנועה לחופש המידעצילום: איליה מלניקוב

עו"ד רחלי אדרי, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, אמרה ל-TheMarker כי "יש חשיבות ציבורית עליונה לחשיפת הפרוטוקולים כעת ולא בעוד 30 שנה, כפי שמעוניינת המדינה. מטרת העתירה היא להביא לגילויים של תהליכי קבלת ההחלטות בממשלה בנוגע להתמודדות עם משבר הקורונה, בזמן אמת ובעיתוי רלוונטי ליכולת הציבור להשפיע על ההחלטות המתקבלות – ולא בעוד זמן רב, כשלא תהיה למידע המבוקש בעתירה כל השפעה על הדיון הציבורי ועל השיקולים של מקבלי ההחלטות.”

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker