"נתניהו דפק על השולחן ודרש בתקיפות לרכוש עוד צוללת"

בתצהיר לבג"ץ, שפורסם בחדשות 12, מתאר מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר דן הראל את הלחצים והאירועים התמוהים והמדאיגים לדבריו, סביב רכישת כלי השיט והצוללות מהתאגיד הגרמני טיסנקרופ

TheMarker
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נתניהו בטקס קבלת צוללת מגרמניה בחיפה, ב-2016
נתניהו בטקס קבלת צוללת מגרמניה בחיפה, ב-2016צילום: רויטרס

"נתניהו אמר לי ולבוגי יעלון (שר הביטחון דאז) בתקיפות רבה שהוא מעוניין שתירכש צוללת נוספת, השביעית במספר, תוך שהוא דפק בידו על השולחן. למרות שלא היה מדובר בהוראה רשמית, סברתי כי הנחיה שכזו, שנועדה להביא לרכש ולהגדלת סד"כ הצוללות - אינה סבירה" - כך כותב האלוף במילואים דן הראל, לשעבר סגן הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון, בתצהיר שהוגש לבג"ץ.

התצהיר, שפירסם גיא פלג בחדשות 12, הוגש במסגרת עתירה של התנועה לאיכות השלטון שדורשת להורות על הקמת ועדת חקירה לתיק הצוללות. פרשה זו עוסקת במגעים בין ישראל לחברת טיסנקרופ לפני כחמש שנים. במרכזה שתי עסקות בין ישראל לתאגיד הגרמני: אחת לרכישת שלוש צוללות בשווי 1.5 מיליארד יורו, והשנייה לרכישת ספינות טילים שנועדו להגן על אסדות הגז, בשווי 430 מיליון יורו. קצינים בכירים, עובדי ציבור ומקורבים לראש הממשלה דרשו ולקחו לפי החשד שוחד כדי לקדם את העסקות בין התאגיד הגרמני למדינת ישראל. במהלך החקירה הודיע היועמ"ש באופן חריג כי ראש הממשלה נתניהו אינו חשוד בפרשה.

דמויות מרכזיות בפרשת הצוללות

חקירת המשטרה הובילה להחלטת הפרקליטות להגיש כתבי אישום נגד מפקד חיל הים, אלוף אלעזר צ'ייני מרום, תא"ל במיל' אבריאל בן יוסף, שהיה מועמדו של נתניהו לראשות המטה לביטחון לאומי (מל"ל), תא"ל שייקה ברוש, מפקד השייטת לשעבר, וסא"ל לשעבר מיקי גנור, החשוד המרכזי והמשחד הראשי לכאורה, שחזר בו בהמשך מהסכמתו להיות עד מדינה. המשטרה המליצה גם להגיש כתבי אישום נגד עו"ד דוד שמרון, בן דודו של נתניהו ופרקליטו, שנהפך גם לעורך דינו של גנור, וכן נגד דוד שרן ואנשים נוספים. מאוחר יותר, כשהחקירה היתה בשלבי סיום, התברר גם שראש הממשלה גרף רווחים של 16 מיליון שקל מהשקעה של בן דוד אחר, נתן מיליקובסקי, שהיה בעליה של חברה לייצור פלדה שמכרה בין השאר לטיסנקרופ.

הראל, שהיה אז מנכ"ל משרד הביטחון, תיאר בין היתר בתצהיר את הלחצים סביב המכרז לרכישת ספינות המגן"הופעל על משרד הביטחון מכבש לחצים כבדים - הן ממשרד רה"מ והן מנציגי המל"ל - לחץ שנועד כל כולו למנוע את פרסום המכרז בניסיון לגרום לכך שהמשרד יבצע את הרכש בגרמניה, וספציפית מחברת טיסנקרופ. בהקשר זה זכורות לי בין היתר הנחיות בכתב מהמזכיר הצבאי האוסרות יציאה למכרז, וכן פניות רבות בעל פה מראש המל"ל יוסי כהן (כיום ראש המוסד), וכן מסגנו אבריאל בר יוסף אשר פנה לגורמים שונים במשרד, בהם למנהל הרכש וליועמ"ש המשרד, והאחרון עידכן אותי בכך. עמדתי היתה כי רק בדרך של מכרז ניתן להכריח כל יצרן - לרבות טיסנקרופ - לתת את המחיר המיטבי, וכי כל מספנה שיש לה את היכולת לייצר את הדגם המבוקש מוזמנת להציע הצעות גם אם היא נהנית מסבסוד ממשלתי".

בתצהירו מתאר הראל איך פורסם המכרז בחשאי - וטורפד: "הנחיתי את ראש מינהל הרכש, לנוכח הלחצים הרבים ממשרד ראש הממשלה, שהפרסום ייעשה ללא יידוע מראש או תיאום מוקדם עם המל"ל או משרד רה"מ, כך שפעולה זו תהיה עובדה מוגמרת, שאינה נתונה לדיון. זאת, בניסיון להדוף את הלחצים שהופעלו בהמשך. לאחר פרסום המכרז, תוך זמן קצר ביותר, פנה אלי ראש המל"ל יוסי כהן בדרישה לבטל את המכרז, לדבריו בשל דרישת רה"מ נתניהו לבטל את המכרז. השבתי לו כי איני יכול לפעול על פי תכתיב בלתי סביר".

דן הראל, ב-2018
דן הראל, ב-2018צילום: מגד גוזני

הראל ממשיך ומפרט את השתלשלות העניינים, ואת מעורבותו לכאורה של נתניהו ומקורביו: "זמן קצר לאחר מכן חזר אלי כהן והעביר לי מסמך מטעם המל"ל שבו נרשם כי רה"מ מנחה אותי לבטל את המכרז. הבהרתי לו שללא הוראה בכתב ישירות מרה"מ ובחתימתו, אין בכוונתי לבטל את המכרז, וגם אז, אבקש להיפגש איתו ולהבין מדוע. דרישתי זו לא נענתה בתגובה כלשהי.. היועץ המשפטי של משרד הביטחון עו"ד בן ארי דיווח לי כי גם עו"ד דוד שמרון (בן דודו של נתניהו ומקורבו) מבקש לעצור את ההליך, בהתאם לעמדת נתניהו. לא העליתי על דעתי באותה העת שעו"ד שמרון קשור גם לנציג של טיסנקרופ בישראל וכי הוא פועל תמורת תשלום בשירותו של סוכן החברה מיקי גנור, בנוסף על פעולתו עבור ראש הממשלה".

הראל מכנה כאמור "בלתי סבירה" את דרישת נתניהו להגדיל את מספר הצוללות של ישראל: "על רקע היכרותי עם נושא זה, נוצר בישיבה ויכוח ביני לבין נתניהו וזכור לי שהשבתי לראש הממשלה שאין כל צורך בצוללת שביעית וכי ממילא ידינו אינה משגת. הדיאלוג בינינו היה חריג. נתניהו אמר שהוא ידאג לתקצב רכש צוללת נוספת מתקציב חיצוני לתקציב הביטחון. השבתי לו שאינני מקבל את דבריו. הזכרתי לראש הממשלה שלמרות קשיי תקציב הביטחון הוא איננו מקיים הבטחות אחרות שניתנו למשרד ולי אישית על ידו לתוספת תקציב.

מטה תיסנקרופ באסן, גרמניה
מטה תיסנקרופ באסן, גרמניהצילום: בלומברג

"התרשמתי כי מאחורי יוזמת רכז זו יש אינטרס שטיבו אינו ברור לי, להרחיב את היקף ההתקשרות עם טיסנקרופ ולהגדיל את התמורה לחברה זו באופן שאין לו הצדקה. רושם זה התחזק גם מהסעיף שהתייחס לרכישת שתי ספינות נגד צוללות חדשות (בסכום של כמיליארד יורו). העובדה כי כל המגעים, הפגישות והמו"מ על ידי גורמים ממשרד רה"מ כמו ראש המל"ל, שליחו המיוחד של נתניהו, סגן ראש המל"ל וגם עורך הדין של רה"מ, התקיימו תוך מידור כל אנשי משרד הביטחון וצה"ל והסתרתו אפילו מראש משלחת הרכש שמוצבת לצורך זה בגרמניה, אשר ידע שיש פגישות אבל הושאר מחוץ לדלת (והתלונן על כך) ועד וכולל השר הממונה - אינה סבירה בצורה קיצונית ואומרת דרשני. למיטב הבנתי מידור שיטתי וממושך של כל גורמי משרד הביטחון בעניין רכש מטיסנקרופ, אינו יכול להיות מקרי והוא בוצע בכוונה תחילה ולפי הנחיות במשרד ראש הממשלה". 

מטעמו של נתניהו נמסר בתגובה לדברים: "מדובר באיטריות קרות. דן הראל כבר נחקר בנושא ב-2017, ונמצא שאין בעדותו דבר וחצי דבר... מדובר בכתבה ממוחזרת שכוללת העלאת גירה של מידע ישן שנסרק במסרקות ברזל על ידי כל גורמי אכיפת החוק, גם אלה שידועים בעוינותם לראש הממשלה נתניהו, שאפילו הם נאלצו לקבוע שאין בטענות דבר וחצי דבר. באופן לא מפתיע, מגישי הבג"ץ שמזוהים עם ארגוני השמאל הקיצוני, לקחו תצהירים דווקא מבוגי יעלון שטענותיו נבדקו והוגדרו "רכילות" ריקה מתוכן, ומדן הראל שמונה במינוי אישי על ידי יעלון לתפקיד. הם כמובן לא גבו תצהירים מבכירים אחרים במערכת הביטחון שליוו את הנושא באופן צמוד ויודעים את האמת". 

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker