העתירות נגד החסינות של חיים כץ: שופטי בג"ץ לא יקבלו החלטה היום

לאחר דיון שארך כשעה וחצי, יצאו השופטים גרוסקופף, הנדל וברון להתייעצות, שבו לאולם - והודיעו כי יקבלו החלטה במועד אחר

טלי חרותי-סובר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ח"כ חיים כץ
ח"כ חיים כץצילום: אמיל סלמן

שופטי בג"ץ לא יכריעו היום (חמישי) בעתירה נגד החלטת חברי הכנסת למנוע את הסרת חסינותו של ח"כ חיים כץ. הדיון שנערך הבוקר התקיים לאחר שלוש דחיות, אחת מהן בשל משא ומתן לעסקת טיעון בין כץ למדינה. לאחר כשעה וחצי, יצאו השופטים להתייעצות, שבו לאולם - והודיעו כי יקבלו החלטה במועד אחר.

העתירות הוגשו על ידי התנועה לטוהר המידות, התנועה לאיכות השלטון ומשמר הדמוקרטיה. עוד בכנסת הקודמת (בפברואר) הוגשו העתירות. חסינות הוענקה כנגד כתב האישום שהגישה המדינה בעבירות מרמה והפרת אמונים.

השופט עופר גרוסקופףצילום: אתר בתי המשפט

הכנסת התפזרה ואיתה הסתיימה גם חסינות כץ, אך היועץ המשפטי לממשלה, שיכול היה להגיש את כתב האישום מחדש אחרי כינוסה של הכנסת ה-23 במאי, הודיע כי יחכה להחלטת בג"ץ בנושא.

הדיון, כאמור, נדחה שוב ושוב - בפעם הראשונה בשל מצבו הבריאות של כץ שביקש דחייה; בפעם השנייה לאחר שהמדינה הודיעה כי היא במשא ומתן נמרץ לעסקת טיעון, וביקשה שבועיים נוספים לסיום ההליך; בפעם השלישית נדחה הדיון בשל אבל שבו היתה שרויה עו"ד ליאת בן ארי, המייצגת את המדינה.

השופטת ענת ברוןצילום: אוליבייה פיטוסי

הדיון כעת בבג"ץ מתקיים מול שלושה שופטים: עופר גרוסקופף, ניל הנדל והשופטת ענת ברון. העובדה שהצדדים הגיעו לדיון בבג"ץ הבוקר מבהירה כי לפחות בשלב זה עסקת הטיעון בין כץ להמדינה לא יצאה לפועל.

בתחילת הדיון דנו הצדדים בשאלה אם לדחות את העתירות על הסף, ולהשיב את הנושא לכנסת. אם בג"ץ לא יקבל החלטה שעצם בקשת החסינות אינה אפשרית, כפי שהעותרים סבורים, יוכל כץ להגיש בקשת חסינות חדשה לכנסת ה-23 - וזו תצטרך להחליט אם היא ניתנת לו שוב. אם תינתן - היועמ"ש לא יוכל להגיש את כתב האישום, אם תיפסל – יוגש כתב האישום מחדש.

השופט ניל הנדלצילום: תומר אפלבאום

לפיכך, עמדת בג"ץ, גם אם רק עקרונית, חשובה להחלטה עתידית של חברי הכנסת, אם יידרשו לה, כך טוענת נציגת היועמ"ש. לאמירה זו ענה השופט גרוסקופף: "אחרי כל החלטה שנקבל תצטרכו לחזור לכנסת. אתם מבקשים שנקל עליכם את ההתנהלות".

השופטת ברון הוסיפה: "מדובר בדיון מחודש והכנסת סוברנית לקבל כל החלטה". נציגת היועמ"ש ענתה: "מדובר בדיון חדש, אבל לא מתחיל מבראשית". עמדת השופט גרוסקופף בשלב זה ברורה: "ועדת הכנסת ה-23 טרם דנה וטרם החליטה, איך אפשר להניח מה יהיה בדיון?" הוא שאל.

עוד אמר השופט גרוסקופף: "נניח שכץ לא יבקש חסינות – מה היתרון בקבלת החלטה עכשיו? יש שאלה של נכונות המועד להתערבות". גם השופטת ברון טענה כי אין מקום להחלטה תאורתית.

שלוש התנועות מבקשות מבג"ץ הכרעה מהותית בנושא. מבחינתן, השבתו לכנסת תפתח שוב חלון לאותם ליקויים בשיקול הדעת שנפלו בדיון הקודם - אז חברי כנסת שאינם אנשי משפט העניקו לכץ חסינות - וקיימת מחלוקת באשר לנכונות המשפטית של ההחלטה שהתקבלה.

עו"ד תומר נאור, ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון, אמר: "העותרות לא מבקשות מבית המשפט לכבול את שיקול דעתה של הכנסת. אנו מבקשים אמירה שהחלטת הכנסת ה-22 בטלה מחוסר סמכות. אמירה כזו תבטיח תקינותו של ההליך הבא שיחול בכנסת ה-23. מה שקרה זה שוועדת הכנסת חרגה מסמכותה - כפרה בכתב האישום, דנה בעובדות, דנה בטיעונים לעונש – והדבר הזה פסול. לכן, מה שביקשנו מבית המשפט זה שיקבע גבולות גזרה ברורים לכנסת בהליך החסינות מכיוון שהעניין הזה ישוב כנראה לוועדת הכנסת, ובפעם הזאת מן הראוי שהכנסת תדון בנושא על פי החוק שהיא עצמה קבעה".

עורכות הדין נוית נגב ויאנה פוגל-סלוצניק, ממשרד שינמן, נגב, ניב, המייצגות את ח"כ חיים כץ מסרו: "הסוגיה שעל הפרק היא סוגיית החסינות. הכנסת קיימה הליך רציני ומעמיק בנושא ובסיומו החליטה להעניק לח"כ חיים כץ חסינות, בין היתר בעילה של חסינות מהותית. החלטת הכנסת נשענת על אדנים מוצקים מבחינה משפטית, ואנו סבורים שאין עילה שבג"צ יתערב בה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker